המוות יפה להם: התחייה האופנתית של "גרייטפול דד"

בניגוד ללהקות אחרות מהסיקסטיז והסבנטיז, חברי "גרייטפול דד" מעולם לא היו אייקוני אופנה — עד עכשיו. מה קרה שמעצבים צעירים ומותגים כמו "פראדה" נזכרו פתאום בחולצות פסיכדליות וג'ינסים גזורים, ואיך מי שכונו בעבר היפים מסריחים נהפכו למובילי טרנד הסליזקור?

שירה פור
שירה פור
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"גרייטפול דד" בברקלי, 1981
"גרייטפול דד" בברקלי, 1981צילום: Ed Perlstein / Redferns / GETTY

סולן "גרייטפול דד" ג'רי גרסיה הוא בערך ההפך מג'ים מוריסון. הוא לא חתיך, לא נרקיסיסט, לא נגוע בגינוני כוכבים — אבל כן האבא־דוב החמוד והסימפתי שכולם רוצים לעשות אתו סמים. אם הסיקסטיז והסבנטיז הולידו אייקונים מוזיקליים שנהנו מפולחני אישיות והיוו השראה אופנתית, הרי שלגרסיה זה מעולם לא קרה. כלומר, עד עכשיו. גרסיה היה מנהיג להקת הרוק הפסיכדלי האמריקאית במשך 30 שנה, עד שהלך לעולם שכולו ג'מים שמימיים ב–1995, אחרי שלקה בהתקף לב בעת שהותו במרכז גמילה לסמים בגלל התמכרותו להרואין. מאז, חברי הלהקה הנותרים ממשיכים להופיע בלהקות ספין־אוף שונות, כמו "דד אנד קומפני" הנוכחית, כאשר את נעליו הגדולות של גרסיה ממלא ג'ון מאייר הצעיר.

תגובות