שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מגמת הבגדים הווירטואליים, שנלבשים כמו פילטרים באינסטגם ולא במציאות, מסמנת שפל חדש בתעשיית האופנה

יותר ויותר אנשים מוכנים לרכוש בגדים וירטואליים במקום אלו האמיתיים. לכאורה, זה נראה פתרון מושלם – חסכוני, אקולוגי וטוב לצבירת לייקים. אז למה בפועל זה מטריד?

לירוי שופן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בגד וירטואלי
בגד וירטואלי של קרלינגס. כמו רומן בהתכתבותצילום: מתוך אתר digitalcollection.carlings.com

סביר להניח שאם הנס כריסטיאן אנדרסן היה כותב את סיפור הילדים הידוע "בגדי המלך החדשים" היום ולא במאה ה-19, הוא היה מעדכן את העירום הפרובוקטיבי ברעיון מתוחכם יותר, המתאים לקהל שצופה בתהלוכת המלך מבעד למסך הסמרטפון. למשל, מלביש את המלך הפאשניסט בבגדים וירטואליים, מהסוג שאי אפשר לראות במציאות הפיזית אלא רק על גבי צג הטלפון. נשמע כמו אלגוריה נשכנית מעודכנת על דור הסלולר, שחי במסך ומאמין לכל מה נראה עליו? ובכן, זו לא רק אלגוריה, זו המציאות עצמה: יותר ויותר מותגי אופנה וסטארט־אפים מתחום המציאות הרבודה מתחילים ליישםאת הרעיון שלכאורה נשמע מופרך לחלוטין – ומעצבים בגדים שאינם עשויים מכותנה או צמר או כל חומר אחר, כי אם מפיקסלים. בגדים, במלים אחרות, שלא קיימים במציאות הפיזית ואפשר ללבוש אותם רק בתמונות ובסרטונים המועלים לרשת החברתית (או ליישומים אחרים).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ