חולצת הטי של דור הסלפי

הסגר השני מציין לא רק את כישלון ניהול הקורונה, אלא גם חצי שנה לכניסת המסכה לחיינו. בזמן הזה היא נהפכה מפריט פונקציונלי לאביזר מעצבים שנמכר במאות דולרים ואיפשרה לכולנו להתנסות ברעלה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מפגינה במיניאפוליס עם מסכה שעליה מילותיו האחרונות של ג'ורג' פלויד, שנרצח על ידי שוטרים
מפגינה במינאפוליס עם מסכה שעליה מילותיו האחרונות של ג'ורג' פלויד, שנרצח על ידי שוטרים צילום: Terray Sylvester/רויטרס
לירוי שופן
לירוי שופן
לירוי שופן
לירוי שופן

"אני מרגיש ממש עירום!" אמר בקול רם בחור שצעד לפני כשבוע בשדרות רוטשילד בתל אביב. הוא לבש חולצה, מכנסיים ואפילו סניקרס, כך שברגע הראשון לא היה ברור על מה הוא מדבר. אבל אחרי שכמה מעוברי האורח נעצו בו ובשפת הגוף ההיסטרית שלו מבט שואל, הוא בסוף פלט — "אני לא מאמין ששכחתי את המסכה שלי בבית".

כמעט חצי שנה עברה מאז שנכנסה לחיינו החובה לעטות מסכה במרחבים ציבוריים. כעת, עם הסגר השני, כשלרבים מאיתנו כמה וכמה מסכות בבית, חלקן ממותגות או עשויות בדים מודפסים, אפשר לומר שהמסכה השלימה את הטרנספורמציה. מפריט מעיק ומסורבל שנדמה כנטע זר לפריט מעיק ומסורבל אך מעוצב שחסרונו מורגש על הגוף. המסכה הוטמעה בחיינו לחלוטין, ועם הצטרפותה לשגרת החיים השתנתה בעצמה ועל הדרך גם שינתה אותנו לא מעט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ