בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כונן הברברי

מעצבי בריטניה מציגים את גרסתם למעט שקט ושלווה

תגובות

החתונה המלכותית המשמחת והתפרצות המהומות האלימות היו שני האירועים הבלתי נשכחים של השנה בבריטניה - ונוספו עליהם ברקע גם ההכנות למשחקים האולימפיים בקיץ 2012. האם האירועים החשובים האלה מצאו להם ביטוי בתצוגות שבוע אופנת אביב-קיץ 2012 שננעל שלשום?

רוב המעצבים הבריטים, שההדפסים הדיגיטליים הססגוניים שלהם בשתי העונות האחרונות השפיעו רבות על התצוגות בניו יורק, שינו כיוון בפנייה חדה. ללא כעס או תוקפנות בסגנון הפאנקיסטי, גיאומטרייה זוויתית היא הכיוון החדש, מלווה ברובד סמוי של עבודת יד איכותית. היופי הפרחוני שאפיין בעבר את העיצוב הבריטי סולק בידי מעצבים שהשתמשו הן במכשירים גיאומטריים והן בחוט ומחט.

רמז לצד אפל

אי–פי

האמנותי וההיפר-מודרני השתלבו לרצף קוהרנטי בתצוגה של ג'יי. ו. אנדרסון. המעצב הציג דגמים בעבודת יד מופלאה, בתפרי מתכת של רשת שריון על בגדים בגזרה נקייה. שילוב הדיסציפלינות והרעיונות השונים יצר קולקציה עוצמתית, ששורשיה אמנם נטועים ברעיונות קיימים, אך הלוק נראה חדש לגמרי. שמלות קשמיר המבוססות על סטים של סוודר וחולצה נראו מתוחכמות; הדפס פייזלי מעודכן נראה רענן; וריבועי זיגזג באפקט תלת-ממדי היו מהלך מחוכם נוסף של המעצב האינטליגנטי הזה.

גזרת "סימפליסיטי" - מותג גזרות לתפירה ביתית משנות ה-60 - שנכללה בתוכניית התצוגה של ריצ'רד ניקול היתה מקור השראה לשפע של שמלות בגזרת בייבי-דול, כמה מהן מעוטרות בחישוקים בסגנון פייר קרדן באימרותיהן. אך המבט האירוני הזה לאחור קיבל דחיפה קדימה באמצעות השימוש בבדי היי-טק כגון ניילון וניאופרין, ששיוו נועזות חדשה לפריטים המוכרים. ניקול השתעשע ברעיונות של נשיות, השתמש בפסי גדילים על שמלות הגזורות בצורת A, ואפילו הדפסי הוורדים הדהויים והחזייה הגלויה לעין והמוכרת נראו מסקרנים.

בתצוגה של ג'ונתן סונדרס, בלוח צבעים מעודן של שפת ים במיאמי, שכלל גוני כחול, אלמוג, סרטן וצהוב-שמש, נראתה קולקציה מתוחכמת ופשוטה כאחד, שכללה סוודר רך וז'קט חמים בגוני המים, במראה שכבות מעל חולצות וחצאיות רכות בצבעים שונים.

אי–פי

זו היתה דוגמה מצוינת לעיצוב בגדים ספורטיביים בדרך שכבר אינה נפוצה בקרב מעצבים אמריקאים. הפריטים הנפרדים - למשל חולצה לבנה אוורירית מעל הדפס פייזלי בהיר או שמלה צרה באורך הקרסול, מוצללת לאורך הגו - נראו ידידותיים לאשה אך לא נשיים יתר על המידה, ויצרו תצוגה בולטת באיכותה.

ריבועי השחור-לבן היוצרים אשליה חזותית מתעתעת, שהוצגו בסוף התצוגה של קלמנטס ריביירו, רימזו שהמעצבים אינסיו ריביירו וסוזאן קלמנטס מתרחקים מהדפסי הפרחים שהוצגו קודם לכן על המסלול שלהם - אף שהפרחים, בשילוב שני הדפסים שונים, היו מתוכננים היטב. אבל רמז לצד אפל, שהיה נוכח אפילו בשילובים זוויתיים של תחרה בשחור-לבן, הוא שהניע את התצוגה בכיוון חדש.

קרייג לורנס הוא מעצב סריגים נועז נוסף. הוא הקשיח את הלוק שלו בצבעים מתכתיים - בייחוד זהוב-ורוד מתכתי שהופיע במשקולות ובתפרים שונים. הפריטים נלבשו בשכבות בקווים ישרים: טוניקת קרושה גושנית מעל שמלת סריג צמודה ומכנסי לגינגס קוצניים. אותו מגע קשה העניק אנרגיה ותעוזה לסריגים, אפילו בשמלה מתוחכמת חושפת כתפיים, באורך הקרסול, המתחקה אחר קווי המתאר של הגוף.

לשבור את המתיקות

ומה באשר לתצוגות השמחות והנמרצות שעדיין רוחצות בזוהר החתונה המלכותית של ויליאם וקייט?

בית מלברי לקח את קהלו לחוף הים הבריטי, בעזרת כמה בלוני חיות שהעלו חיוך על הפנים של כולם, גם על פניה של קייט מוס שישבה בשורה הראשונה, ומכנה את עצמה קייט הינץ' מאז נישואיה.

התצוגה השובבית, שהשתעשעה על המסלול בצהוב-שמש עז ובירוק עלווה, בהדפסים של ג'ירפות וכלבים, הפנתה מטבע הדברים את תשומת הלב אל התיקים המצליחים של המותג. אך מוצרי הליבה של מלברי, אף שהם מעוצבים להפליא, לא הסיחו את הדעת מהרעיונות בתחום הבגדים, והמעצבת אמה היל יצרה שמלות משכנעות באורך הקרסול והשתמשה בקפלי סכין כדי לשבור את המתיקות בתצוגה שציינה 40 שנה למותג.

ג'ספר קונרן מהלך מאז ומתמיד על גבול דק בין אלגנטיות לנשיות. הקולקציה המחוטבת שלו היתה גזורה ישר, בקווים וריבועים על שמלות ופריטים נפרדים. הטוניקות המוארכות, חצאיות הקפלים והמכנסיים הרחבים, השסועים בצדדים, היו כולם בגזרה ישרה, ולוח הצבעים היה נקי ועוצמתי: שחור, אפור ולבן בלוויית דגשים של ארגמן וכתמים של הדפסים עזים.

התצוגה של איסה, מותג החביב על קמילה דוכסית קורנוול, נפתחה לצלילי "הנערה מאיפנמה" וננעלה בכתר נוצות קרנבלי ענקי מעל בגד ים. כן, המעצבת הברזילאית דניאלה הלאוול ינקה ממקורותיה. התצוגה נפתחה בשמלות לדוכסית אנינת הטעם - שעטפו את הגוף אך ניחנו באווירה טרופית בהדפסים בגון אלמוג או צהוב עליז. על ראש הדוגמנית נחבש כובע מהסוג החביב על בני משפחת המלוכה וידידיהם. היו שם וריאציות על השמלה המרמזת על קווי הגוף, כמה מהן הגיעו עד הקרסול או ריחפו בחופשיות כבגדי חוף. הצבעים היו עזים כשמש ומצב הרוח היה מרומם.

ומה עם הפאנק, שנולד מזעם ותיעוב בעידן מרגרט תאצ'ר בשנות ה-80, הפעם הקודמת שבה ניצתו מהומות בבריטניה? הפאנק עוד פה. אך האוס אוף הולנד הציג את ה"פסטל פאנק" באריגי משבצות בצבעים כה רכים, בחולצות רשת כה מנומסות, בהדפסי עקבות ובחיוכים כה מתוקים של הדוגמניות - עד שההתקוממות הפרועה נראתה על המסלול מרוחקת מאוד.

אווירה פוסט-פמיניסטית

להפגין יצירתיות מחודשת מדי עונה - זו המטרה וזה האתגר של כל מעצב וכל מותג אופנה. האופנה הבריטית הצמיחה כמה מעצבים מצליחים בשלושים השנים האחרונות, והמעצבים האלה מאחדים את המותגים המפורסמים שלהם בניסיון לשריין לעצמם מקום בטוח במאה ה-21.

פול סמית הוא דוגמה למעצב שהתפרסם בעיקר בזכות פריטי יסוד של בגדי גברים. עכשיו נדמה שההצלחה החמקנית בתחום בגדי הנשים מאירה אליו פנים.

חולצה גברית שאשה לובשת בנונשלנטיות אולי אינה קונספט פורץ דרך, אבל היא סמל מרענן לגישה החדשה של המעצב. החולצה המכופתרת, הנלבשת בשילוב חצאית שופעת או מכנסיים צרים, היא פריט מרכזי בבגדים הספורטיביים בימינו, וסמית התמקד בצד הגברי שלה והקנה לקולקציה שלו אמינות.

הדוגמניות יצאו למסלול בבלייזרים, פריט לבוש שימושי נוסף שנגנב מארון הגבר, ובנעליים שטוחות, ושידרו אווירה פוסט-פמיניסטית. הוצגו גם שמלות, חלקן רפויות ועם כיסים גדולים; אך הפריטים הבולטים היו מכנסיים או חצאיות קפלים נינוחות. הבגדים ניחנו בתחושה גברית, קווית. הפריטים המחויטים בצבעים חיים, בשילובים של מכנסי טורקיז עם חולצה בצבע חום-אדמדם וז'קט כחול, יצרו קולקציה מלאת חיים וחפה מחשיבות עצמית.

מתיו ויליאמסון התפרסם כמי שהולך בעקבות ההיפים, אבל הוא זנח את הדרך הזאת לטובת מסע בזמן בעזרת מחשב. הדפסים בהשראת ציורים אוריינטליים או תמונות זעירות של טוקיו בתוך סילואטות פרחוניות הראו שליטה חדשה בטכנולוגיה. היתה שם גם תחושה רעננה ביחס לבגדים, שהיו פשוטים וקלילים, בייחוד בגדי היומיום הנינוחים שכללו ז'קטים גדולים וכן מכנסיים וחולצות רכים.

הקולקציה גלשה בחשאי אל שעות הערב, הדפסי הפריחה זהרו באור שהמעצב מכנה "ערפל ניאון", וחצאיות ארוכות גלשו מטה וחשפו רגל אחת. אבל שימוש באפקטים של ציור הוכיח שוויליאמסון פונה בכיוון חדש ומתוחכם, בשילובים מעודנים של חרדל ותפוז.

המותג פרינגל אוף סקוטלנד חזר לשורשיו, הציג את הקרדיגן כפריט מרכזי והשתמש במיומנויות החברה בעיטורי בד שתולים בתוך הבגד. המעצב אליסטר קאר תרם את חלקו לפולחן ההדפס בפסי צבע אטומים שהזכירו גפרורים שמנים. פסי הכתום, החום והוורוד, השקועים במפתח הצוואר של סוודר שנלבש עם מכנסי סקיני, שידרו לוק מחוטב ומודרני - גם אם ההשראה לו נלקחה מארכיוני שנות ה-60.

אפקטים אחרים, כגון תיפורים ארוגים שכמו מזנקים החוצה מתוך הבגד באפקט תלת-ממדי, עוצבו כולם במחשב בידי המעצב. אך נדמה שהוא עדיין מתקשה לחתוך את חבל הטבור ולהתנתק מתפקידו הקודם בבלנסייגה. זו הסיבה לכך שגזרות השמלה נראו מודרניות אך מוכרות. הקרדיגן היה החידוש הגדול ביותר בקולקציה; קאר הקנה לו קלות נוצתית וכרך אותו סביב הגוף כמו צעיף.

ניקול פרהי חשפה בקולקציית האביב הפיסולית שלה פן חדש, הלקוח מבית מדרשו של קריסטובל בלנסיאגה. אך הצורות שהציגה, שילובים של בדי טכנו כגון בד מגבת מעורב בג'רזי ניילון, שייכות לחלוטין למאה ה-21. החייטות המסויגת הזאת לא היתה משכנעת לגמרי, אבל בד רשת ספורטיבי מחוטב היה מוצלח, והקולקציה כולה לבלבה בפרחים שעלי הכותרת שלהם שימשו מקור השראה לקימורים.

קליאופטרה אולי מפורסמת בתחום האופנה בתסרוקת הקארה הישרה שלה, בכתר המצרי שלראשה ובדמותה כפי שגילמה אותה בקולנוע אליזבת טיילור. אך המותג יוניק של טופשופ החליט שהלוק שלה יהיה המראה המנצח בקולקציית הקיץ.

התוצאה היתה שעשוע כיפי, עולה על גדותיו מרוב עיטורי זהב והדפסים בהשראת הירוגליפים, עד כדי כך שמלתחתה של טיילור (שפניה הופיעו על חולצות טי) תיראה פשוטה לידו. הקולקציה החגיגית כללה חולצות קצרצרות מעל חצאיות צמודות המגיעות עד מעל לברך; הבזקי מתכת על ז'קטים עם קפושון; שפע של טורקיז פרעוני והדפס חתול מסתורי, שמן הסתם יש לו חשיבות כלשהי לסיפור.

פרחי קיר

הדור הדיגיטלי השתלט על הסטייל בעיר, והאנרגיה והדמיון של עונת אביב-קיץ 2012 הם יוצאי דופן - בין השאר משום שהמעצבים הצעירים שולטים ברזי המניפולציות הדיגיטליות ומרגישים נוח עם הצג.

אך הבגדים כבר אינם שייכים לסגנון הרחוב המחוספס שאיפיין בעבר את אופנת לונדון; הם משדרים אלגנטיות ואיכותיות המרמזות על חזון יוקרה חדש למאה ה-21.

הכל נראה מחובר לעולם המקוון, אבל יש כאן יותר משליטת המעצבים במחשב: המהפכה מתחוללת במוח, והיא יוצרת שינוי דרמטי לא פחות מהשינוי שיצר הצילום בעולם האמנות המסורתית לפני 100 שנה.

פיטר פילוטו וכריסטופר דה ווס הם המעצבים שמאחורי המותג פיטר פילוטו, והם הסבירו מאחורי הקלעים שהמחשב היה המכשיר שבו נעזרו לקבל החלטות אמנותיות, שלאחר מכן הוצאו לפועל בדרך המסורתית, אך בהדפס אחד מסוים לכל בגד.

התוצאה היתה חידוש חזותי: ההשראה מנסיעה לאינדונזיה היתרגמה לחצאיות מתנופפות, שעוצבו והודפסו בגלים, או לנוף שנוצר מתחרה גושנית בצבעים עזים.

היתה תחושה מלאת חדווה של טבע מלא חיים, מקור השראה נוסף שבלט בלונדון, בהדפסים של עצים ועלים. אפילו הנעליים, שעיצב ניקולס קרקווד, הבהירו את אותו עניין חזותי בהדפס פרחים ובעקבי לוציט (חומר פלסטי דמוי זכוכית). זו היתה תצוגה יוצאת דופן מכף רגל עד ראש, שהצעידה את האופנה - ואת צמד המעצבים - אל העתיד.

בתצוגה של כריסטופר קיין, הפרחים שראשיהם הגדולים צצו מתוך שמלות ומעילים שקופים שאבו את השראתם ממדבקות קיר בחדרי מתבגרים, לדברי המעצב. ההדפסים שעוצבו באופן דיגיטלי בעזרת מחשב נראו כאילו צבעיהם נלקחו מבדים שקופים, והיו מהלך עוצמתי של המעצב בתחום ההדפסים התוססים והמרעננים.

אך זה היה רק חלק מהתצוגה המצליחה של קיין. הדוגמניות צעדו לאורך המסלול הארוך בסנדלים נוצצים על סוליות גומי שטוחות, ואז הופיעה בקולקציה נגיעה של ספורטיביות, בדמות חולצות פולו מנצנצות וסריגי צמה בעלי מפתח זרועות עמוק, כסוודרי קריקט גדולים. "אולי זה האולימפיאדה", אמר קיין מאחורי הקלעים על הסנדלים ועל מגוון מכנסי הג'ינס שיצר בשיתוף הענקית האמריקאית ג'יי ברנד.

ארדם מורליוגלו, שההדפסים עזי הצבע שאפיינו בעבר את עבודתו השפיעו על האופנה העולמית, עשה מהלך מעודן: הוא ארג שמלות - וגם כפפות - מתחרה עדינה ביותר, שנראתה כמעט כהדפס.

התוצאה בתצוגה של ארדם היתה עדינות ונשיות קיצונית, ללא נסיגה לעידן של גברות כבודות, אלא מין אמירה חיננית. הדפוסים היו שם - ציפורים עפות, שעברו עיבוד מחשב ונהפכו מגדולות לזעירות, או פרחים שנוצרו מתחרה ושיפון.

ההדפסה על רשת של תחרה היתה בוודאי תהליך מורכב, אך הבגדים היו פשוטים, והתמקדו בחולצות מכופתרות, כנראה להיט העונה, התחובות בתוך חצאיות צרות או מכנסיים. עוד פריטים חדשים בתצוגה המעולה הזאת היו שמלות ארוכות מבדים קלילים כנוצה, שהציגו משחק באור וצל על הגוף.

אור וצל, "קיארוסקורו", זה היה המונח שבו השתמש מריוס שוואב כדי להסביר את השכבות האפלות שלו, היפהפיות מבחינה חזותית, שהיו גם ביטוי לגישה מודרנית ועוצמתית כלפי נשים. המשחק שלו בשקיפות התבטא בהסוואת הגוף בשכבות של בדים שקופים למחצה. מבעד לבד שכיסה חלק מהמסלול, האפקט היה כשל פטה-מורגנה. הבגדים היו טעונים ארוטיקה, אך ללא התמקדות ישירה בבשר, אם לא מביאים בחשבון את בגד הים שנלבש מתחת לכובע קש ענקי.

קונצפט האשליה האופטית אולי שייך למאה ה-20, אבל היה בתצוגה אפקט נאה של אבני קריסטל שנצצו מבעד לרשת ורימזו על שמים ליליים, או של צבעים כגון ורוד חלודה שחילחלו מבעד לשיפון שחור בתצוגה העדינה הזאת.

ההדפסים של הולי פולטון היו מלאי חיים, צבע והומור; המעצבת התמקדה בחופשה באיים הבריטיים בשנות ה-60 ובתצלומיו של סלים אהרן מאותה תקופה. אך למרות כל האזכורים של העבר - לרבות "הצדעה לפוצ'י ולוורסאצ'ה" - המעצבת עיבדה את ההדפסים והפכה אותם לשלה. השמלות לא עוטרו רק בדפוסי חוף, אלא גם בשבשבות מהירידים שנערכו אז על החוף. כך יכלה להציג דפוסים גיאומטרייים שהשתלבו יפה בגדילי ראפיה ובהדפסי חיות.

כריסטופר ביילי מבית ברברי פרורסום החליף ביום שני צגים בתיפורים ואייפד בחוט ומחט, וקרא תיגר על העולם הדיגיטלי שהוא היה מהראשונים שאימצו אותו. התצוגה אמנם הועברה בשידור חי לאתרי רשתות חברתיות, בין השאר בסין, אבל המיקוד היה עבודת יד אמנותית והדפסים אפריקאים, אפילו על מעיל הגשם האיקוני של ברברי. היו שם אפילו פריטים בצבעי חום וכתום, חצאיות תפוחות וסוודרים מעוטרים של שנות ה-70, תקופה שבה איש עוד לא חלם על הגאדג'טים המשוכללים של ימינו.

"אני אוהב את הרעיון של עולם מהיר ודיגיטלי, אבל חשוב לייצר משהו אמיתי - בגדים, תיקים ונעליים", אמר ביילי מאחורי הקלעים, והסביר כמה רקמה שולבה בבגדים.

התוצאה, שהתמקדה בבגדים עליונים ובצמר - וכל זה בקולקציית קיץ - היתה מחוספסת. ריבועים זוויתיים נתפרו על סוודרים כטוטמים שבטיים, ותיקים וסנדלים הוצגו כווריאציות על שרשרות חרוזים וראפיה.

ביילי אמר שרצה שהקולקציה תהיה "מלאת שמחה", אבל זה בדיוק היה המרכיב החסר. התצוגה היתה עוצמתית, ופריטים מסויימים בה אף היו נחשקים, אבל נדמה שמלאכת התפירה ביד הכבידה עליה. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו