בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ז'וליה רסטואן רויטפלד לא רוצה להיות הבת של

בתה של קארין רויטפלד, לשעבר עורכת ווג הצרפתי, רוצה לבלוט בזכות עצמה. קולקציית לבני הנשים בסגנון וינטג' שלה היא בהחלט התחלה טובה

2תגובות

הרעש ב"לה גריין קפה", ביסטרו פופולרי בצ'לסי שבניו יורק, דעך לרגע קט ופינה מקום למלותיה של אשה בשולחן פינתי. "אני מתה על המגפיים שלך", היא אמרה לצעירה שישבה בסמוך, ומבטה החושק טייל מכף רגלה של שכנתה ועד למעלה ירכיה.

אילו היתה מצויה קצת באתרי אופנה באינטרנט, היתה מן הסתם מזהה שבעלת המגפיים היא ז'וליה רסטואן רויטפלד, דמות מוכרת בחוגי החברה, פרח מעצבים, ובמקרה גם בתה של קארין רויטפלד, לשעבר עורכת "ווג" הצרפתי, חביבת תעשיית האופנה.

זה ייחוס יוקרתי בהחלט, מכובד דיו להבטיח לרויטפלד הצעירה שפע של הצעות לעבודות דוגמנות (היא משמשת הפנים של קמפיין האביב של לנקום), הזמנות למסיבות הקוליות ביותר, ותשומת לב מחמיאה של עשרות בלוגרים. אבל מתברר שהוא לא מכובד דיו בעיני רויטפלד עצמה.

"אני רוצה שיכירו אותי בתור מי שאני", היא אומרת נחרצות בין לגימות של דיאט קוקה קולה. "אני רוצה להתפרסם בזכות מה שאני מסוגלת לעשות בכוחות עצמי".

גטי אימג'ס

היא אינה דומה לאמה כלל, חשוב לה שתדעו. "שתינו אוהבות אופנה", היא אומרת. "אבל חוץ מללבוש הרבה שחור, אנחנו מתלבשות אחרת לגמרי". ואכן, בשמלת סוודר שחורה וצמודה ובצעיף שועל סרוג שמסתיר את הריונה, בן ארבעה חודשים, רויטפלד בת ה-31 נראית כמו אנטיתזה חתלתולית ושובבה לאמה, חתולת הבר הזוויתית והתוקפנית.

אבל כשמדובר בעבודה, גם הבת יודעת להיות רצינית. לפני שש שנים, כשהיתה סטודנטית בבית הספר החדש לעיצוב "פרסונס" בניו יורק, היא שילבה לימודי צילום וניהול בתחום העיצוב. בעיניים מצומצמות היא מסבירה: "יש הרבה אמנים שלא יודעים לנהל. אני תמיד רציתי להיות הבוס של עצמי".

בפרסונס ולאחר הלימודים, כשהתלמדה בחברת הפרסום והמיתוג "בארון ובארון", היא רכשה מומחיות חזותית שבסופו של דבר הביאה לכך שהגתה פרויקטים משלה ופיקחה עליהם, וגם שלחה ידה בפיתוח הגרפיקה והדימויים למגוון קמפיינים. היא דוגלת בגישת האריזה הכוללת, ואוהבת "ליצור יקום", היא מעידה. "בין שמדובר בייעוץ תדמיתי למותג, או בדוגמנות, הכל מסתכם בדבר אחד: לספר סיפור. זה מה שאני אוהבת לעשות".

חיבתה לנרטיב ניכרת בפרויקט החדש שלה, קולקציית-קפסולה של לבני נשים בעבור מותג הלנז'רי "קיקי דה מונפרנס": חזיות רתמה, צעצועי מין מנוצות, פרגול מפוצל וכדומה.

סקסית אך לא וולגרית

במסיבה ביום שלישי בערב, באווירת חדר השינה המעומעם של חנות קיקי בסוהו, הוצגה הקולקציה עטורת המלמלה בסגנון וינטג'. הקומבינזונים, חלוקי הקימונו, מחוכי הסאטן ועיטורי השנצים למיניהם נראים כאילו נלקחו מהמלתחה של ריטה הייוורת בסרט "גילדה". אחת האורחות היתה אמה של רויטפלד, שהגדירה את עבודתה של הבת "סקסית אך לא וולגרית", מפתה עד כדי כך שתזמין כמה פריטים לעצמה (טווח המחירים הוא מכ-200 דולר לתחתונים ועד כמעט 1,500 דולר לקימונו תחרה).

רויטפלד הבת אומרת שעיצוב הקולקציה היה בעבורה "מין פרויקט חלומות", והוסיפה שבכל מקרה זה "יותר מעניין מאשר לכתוב מה לבשתי באירוע זה או אחר".

היא הגתה את הפרויקט באביב וצללה היישר אל תוך העבודה, פשפשה בספרי וינטג', התעמקה בסרטים ישנים וחיטטה בארכיוני תצלומים, ואחר כך שירטטה רישומים של הקולקציה, השואבת את ההשראה בחלקה, לדבריה, מהדמויות הרזות והגבוהות בתצלומי העירום של סם הסקינס, שהוצגו בתוך החנות, תמונות שבעיניה הן "סקסיות ושובבות בעת ובעונה אחת".

ניו יורק טיימס

היא הותירה את הפרטים הטכניים של דגמיה המורכבים למקצוענים, אך דיגמנה לקטלוג החברה ולקמפיין הפרסום ופיקחה עליהם בתור ארט-דירקטורית. היא הפנתה תשומת לב ציבורית דומה לקולקציה הקטנה שיצרה בקיץ ובתחילת הסתיו בעבור "City&Me", מותג אופנה סיני זול ומלא שיק. כמה מהפריטים עוצבו בהשראת מעיל הגשם מעור שחור שלבשה קתרין דנב ב"יפהפיית היום" וסוודר האנגורה האדום שלבשה נסטסיה קינסקי ב"פאריס, טקסס", פריטים שחשקה בהם מזמן ולא הצליחה להשיג לעצמה. "נאלצתי לעצב אותם בעצמי", היא אומרת.

גם בחזית הביתית היא נאמנה לחזון משלה. אף שהיא מטורפת על רוברט קונייק, בן זוגה זה שלוש שנים ואבי תינוקה, היא אינה מתכוונת להתחתן אתו. "תינוק היה ברשימת המשאלות שלי יותר מחתונה", היא אומרת. "תמיד רציתי משפחה משלי".

אבל היא קנאית לפרטיותה. קונייק, לעומת זאת, פירסם בפייסבוק שהוא עומד להיות אבא ברגע שקיבל את הבשורה. רויטפלד הזדעזעה בתחילה, אך בסופו של דבר התרככה ונכנסה לאתר בעצמה. "שמחתי לחלוק את השמחה עם החברים שלי", היא מספרת. אבל השמועה עשתה לה כנפיים במהירות מסחררת. הרכילות, היא אומרת בצמרמורת, התפשטה "כמו נמלים", שיצאו מהחורים במאות.

לנראות, כך היא לומדת, יש מחיר, ואחת התופעות היותר מטרידות היא בלוגי מעקב אובססיביים כגון "I Want to Be a Roitfeld", המתעד את צאתם ובואם של בני משפחת רויטפלד, לרבות תוכן המלתחה של רויטפלד ואף תוכן ארון התרופות שלה. מוזר לעבור בחינה מדוקדקת כזאת, היא מתוודה, ומטריד מאוד. בדברים כאלה, היא מוסיפה, "אני עדיין קצת נאיבית". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו