בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיכום 2011

הפתעת השנה באופנה

שערים של מגזינים מציגים לרוב דוגמניות חמורות סבר. לא פלא שלאחרונה הופתעה תעשיית האופנה מ"ווג פאריס": על השער צולמה דוגמנית מחייכת

תגובות

חידושים הם חומר בערה יעיל במערכת האופנה, ועם זאת שערים של מגזינים מבוססים כדוגמת "ווג" לא מהווים בדרך כלל מרחב להפתעות. לרוב, הם מציגים דוגמניות או ידועניות לבושות בפריטים נחשקים מתוך קולקציות עדכניות של האופנה העילית. במקרה של הראשונות, חוק לא כתוב מצווה עליהן לעטות ארשת חתומה, חמורה, או מפתה. לעומת זאת, מנעד ההבעות העומד לרשותן של האחרונות נרחב הרבה יותר ומותאם למידותיהן האנושיות.

בדיוק משום כך, בדיוקן שהתנוסס מעל גבי מהדורת נובמבר של ווג פאריס היה דבר מה מפליא. הדוגמנית האמריקאית אריזונה מיוז נראתה בו עירומה בפלג גופה העליון, כשלצווארה עניבת פרפר שחורה. בחורה צעירה, יפה ומעורטלת, שמוגשת לצופה כבאריזת שי הוא לא רעיון יוצא דופן בצילום אופנה, אך דוגמנית שמפטירה חיוך אגב כך? זה משונה.

במקרה של מיוז ההפתעה היא כפולה ואף משולשת. על כל פנים, היא נוכחת ברבדים שונים. עבור הדוגמנית בת ה-22, תגלית חדשה בתעשיית האופנה, החיוך יכול להתפרש כאות ניצחון. פניה של מיוז (ילידת טוסון, העיר השנייה בגודלה ובחשיבותה באריזונה אחרי הבירה פניקס, ומכאן שמה הפרטי) פרצו לתודעה הציבורית בסוף השנה שעברה לאחר שצעדה על מסלוליהן של 23 תצוגות בניו יורק, לונדון, מילאנו ופאריס, שנערכו לקראת אביב-קיץ 2011. מיד לאחר מכן היא כיכבה במסעות הפרסום של פראדה (את התצוגה שלה היא פתחה וחתמה באופן בלעדי) ואיב סאן לורן.

אי–פי

בפברואר הקדישה לה אנה וינטור, עורכת "ווג" האמריקאי, כתבה שלוותה בסדרת תצלומים של פיטר לינדברג וגוללה את סיפור נסיקתה. "כשאני מביטה באריזונה אני רואה מעט מצלליותיהן של לינדה אוונג'ליסטה ונטליה וודיאנובה, אבל יותר מכל אני רואה אותה, נערה יפהפייה, בוגרת ונבונה", כתבה וינטור והוסיפה: "ואיך אפשר לעמוד בפני מישהי עם שם כמו שלה?".

חודש לאחר מכן, עורכי המגזין הבריטי "דייזד אנד קונפיוזד" ייחדו לה גיליון שלם בצעד חסר תקדים. "Birth of A Muse" היתה כותרת הראיון שערכו עמה. מיוז סיפרה בו על השינוי שחל בגישתה כלפי מקצוע הדוגמנות לאחר הולדת בנה ניקו לפני כשנתיים. מאז, עיטרו פניה שערי מגזינים רבים כדוגמת ווג איטליה ו"סלף סרוויס" והיא נבחרה להוביל קמפיינים של מותגים כגון ג'יל סנדר ולואי ויטון.

הופעתה של דוגמנית מחייכת על שער מגזין ווג מייצגת תמורה סגנונית מרחיקת לכת לאחר שבעשור האחרון שלט בו באופן עקבי למדי סגנון חמור שהובילה קארין רויטפלד עד לעזיבתה את משרת העורכת הראשית בדצמבר אשתקד.

אי–פי

הסגנון המזוהה עם רויטפלד, שתורגם מעל עמודי המגזין לתמהיל של נשים מעורטלות, בגדים יקרים באופן שערורייתי ורמיזות לאלימות מינית או פטישיזם, זכה לכינוי "פורנו שיק" כבר בתחילת דרכה כסטייליסטית לצד המעצב טום פורד בגוצ'י. בתקופת כהונתה, המחווה הקרובה ביותר לחיוך שניתן היה להעלות על הדעת היא של שפתיים שנמתחו כדי לשאוב סיגריה בוערת. החיוך, אפוא, יכול להתפרש כמעין קריצה של עמנואל אלט, העורכת הנוכחית, לעמיתתה לשעבר.

אגב, בגיליון קיץ 2011 של המגזין "סלף סרוויס", מיוז הוכיחה כי היא מסוגלת לחייך גם כשסיגריה בוערת משתרבבת מפיה. למעשה, מאז שסומנה על ידי וינטור בפברואר נדמה כי היא פיתחה נוהג מרענן של חיוכים לבביים, חסר תקדים כמעט באופנה העילית. אם מלקטים את התצלומים שבהם תועדה מחייכת ושהתפרסמו במגזיני האופנה השונים במהלך השנה החולפת, ניתן יהיה להרכיב מהם לוח שנה עולץ באופן מפתיע.

טעות דפוס

מאז ומתמיד דוגמניות מפורסמות נשאו עמן סימני היכר שהיו ידועים לא פחות - בין אם זוהי השומה של סינדי קופורד, החזה השופע של לארה סטון, או פיה הקטן שמעוצב בצורת לב של לינדזי ויקסון. איב סלוואל, דוגמנית קנדית צרפתייה שכיכבה על מסלולי התצוגות בשנות ה-90 התבלטה בזכות מראה החריג שכלל ראש מגולח מעוטר בקעקוע של דרקון סיני, ועבור לינדה אוונג'ליסטה, שהצהירה כי אינה עוזבת את המיטה תמורת פחות מ-10,000 דולר, היתה זו יהירות מופגנת וחוטם מחודד שנדמה היה כי עוצב במיוחד כדי לבטא נחירת בוז נצחית. חיוך, לעומת זאת, מעולם לא נכלל ברשימת הסימנים המייצגים (להוציא כמובן את חיוכה השחצני של קלאודיה שיפר). לבביות, אחרי הכל, אינה תכונה נדרשת בקרב דוגמניות על בתעשיית האופנה העילית.

באמצע המאה שעברה, כשתצוגות האופנה היו עליזות ומשוחררות יותר, ועולם האופנה (שעדיין לא נקרא תעשיית האופנה) לא נשלט בידי מנהלים של תאגידי מותרות, דוגמניות מחייכות היה עניין שבשגרה. הפעמים האחרונות שבהן תצלומים של דוגמניות מחייכות עשו כותרות היו לפני למעלה משני עשורים. בסוף שנות ה-80 וינטור, אז עורכת חדשה ב"ווג" האמריקאי, בחרה להציג את מיכאלה ברקו צוחקת באופן משוחרר מעל שערו של הגיליון הראשון בעריכתה (שנים לאחר מכן סיפרה וינטור על שיחה שקיבלה מאנשי הדפוס שהתקשרו לוודא כי לא חלה טעות בבחירת הצילום לשער), ובתחילת שנות ה-90 היתה זו קייט מוס בת ה-16 שחיוכה הגמלוני, כפי שנלכד בתצלומיה של קורין דיי, בישר על ראשיתו של עידן חדש באופנה ששלטה בו גישה אנטי-אופנתית מובהקת, ואשר לימים כונה "גראנג'".

אי–פי

אם את שני המקרים הללו אפשר לזהות כתגובת נגד לעידן הראווה ששלט באופנת שנות ה-80 (ברקו הופיעה במכנסי ג'ינס פשוטים וז'קט רקום מתוך קולקציית התפירה העילית של כריסטיאן לקרואה, שילוב שנחשב חדשני באותם ימים, ואילו מוס, שתועדה בפריטי הלבשה תחתונה על חוף הים או בדירה מוזנחת, העלתה על נס את מראה האסופית ושברה בכך את תבנית הסופרמודלס שקדמו לה), אזי קשה לפענח את המניעים לחיוכה של מיוז כעת.

נדמה כי דבר לא הכשיר את הקרקע להבעת השמחה הזו. לא הפיחות הגובר במעמדם של המעצבים בשנה החולפת, לאחר פרשיית פיטוריו של ג'ון גליאנו מבית דיור ומהמותג שנושא את שמו, או השחיקה המתמשכת במעמדן של עמיתותיה הדוגמניות. וגם לא המשבר הכלכלי העולמי שהותיר אמנם סימנים קלים של התאוששות בשנה שחלפה. צלמים וסטייליסטים שעבדו עם מיוז בעבר דיווחו בהתפעמות על בחורה חביבה ונעימה, חפה מכל גינוני כוכבות, אולם גם בהתנהלותה האישית קשה למצוא עוגן לאותו חיוך רחב.

במיוחד לאור העובדה על מסלולי התצוגות היא צועדת כמו בת טובים סוררת שהועלתה בכוח ובניגוד לרצונה על המסלול: בצוואר משוך לאחור וראש מורכן לפנים, עיניה מציצות בחשדנות וגבותיה העבות משוות לה הבעה זועפת במקצת. את ידיה היא גוררת באופן מגושם בצמוד לגופה, ובכלל, הוויתה מאותתת כי היא צפויה לפרוץ בבכי ברגע שתחלוף על פני המחיצה של אחורי הקלעים. אין כל דוגמנית עכשווית אחרת עם ארשת דומה שנדמית ככובשת געש של רגשות עצורים. העובדה שהיא אם חד הורית מעצימה את היסוד הטראגי בדמותה, ומספקת לה אליבי ראוי להמשיך לעשות את מה שהיא עושה. בשבילה, דוגמנות אינה בבחינת הגשמת חלום ילדותי על תהילה ויופי נצחיים, אלא כורח פרנסה. בראיון לווג היא אישרה זאת כשהתוודתה שמקצוע הדוגמנות מעולם לא היה שאיפתה הגדולה.

גטי אימג'ס

ואולי לא פחות מפתיעה מחיוכיה הכנים היא התחושה שמתעוררת בפעם הראשונה כשמתוודעים לדמותה. "נדמה כאילו שהיא היתה בסביבה מזה זמן מה", ציין פיטר לינדברג שצילם אותה ל"ווג" האמריקאי באוזניה של כתבת המגזין. "אתה לא מביט בה ואומר ‘וואוו, זו הנערה החדשה'. אתה חושב לעצמך ‘איך זה שאני לא מכיר אותה?'" *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו