בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיור בר השגה: סיכום שבוע אופנת עלית בפאריס

התצוגה של דיור מסמנת שקרוב מינויו של מעצב חדש, דונטלה ורסאצ'ה לוטשת עיניים לשטיח האדום ובוקרה ז'ראר מציגה אופנה ידידותית ללקוחה

תגובות

פאריס

ביום שני בשבוע שעבר, כשהוצגה קולקציית התפירה העלית של בית כריסטיאן דיור, בבדים דקיקים בשחור לבן, מלאה כמעט שנה לעזיבתו של ג'ון גליאנו את המותג בנסיבות משפילות. אך ברנאר ארנו, יושב ראש LVMH, אישר כי עדיין לא צפויה הודעה על מינוי מעצב חדש וה"מתח", כדבריו, יימשך.

לאחר תצוגה מדויקת, נכונה ואופיינית מאוד לדיור, אי אפשר שלא לשאול: האם היורש החמקמק עומד להגיע בקרוב?

הקולקציה שעיצב ביל גאיטן, שכל שנות עבודתו שימש יד ימינו של גליאנו, היתה מתקדמת מאוד ביחס לתצוגת האופנה העלית הקודמת, שנראתה כמהתלה שיצאה תחת ידיהם של חבורת סטודנטים לאמנות.

הגרסה הנוכחית היתה משכנעת מבחינה טכנית: תצלום רנטגן של תמצית דיור, מז'קט בר המפורסם מעור תנין שחור, חטוב ומלא שיק, ועד שמלות רומנטיות קלילות כנוצה. על אחת השמלות השופעות מהמותן ומטה הודפס משפט מפורסם של כריסטיאן דיור, שהגדיר "אלגנטיות" כשילוב הנכון של גורמים מכריעים ובהם "טבעיות ופשטות".

הטבעיות והפשטות לא היו הצד החזק של גליאנו, ורוב אנשי התחום סבורים שהמעצב לשעבר ממילא נדרש למתן את נטייתו להפריז כדי לקדם את המותג.

מכל בחינה, התצוגה ביום הראשון של העונה הקצרה היתה "דיור לייט". היא לא בלטה כבעלת אישיות או קסם מיוחדים, אך זו היתה גרסה זהירה של הקודים של בית האופנה, לרבות בד באריגת שן כלב שנוצר מחרוזים רקומים. החצאיות השופעות והמלאות, שזיעזעו את העולם ב-1947, היו עלולות לגרום לנשות התקופה ההיא התקף היסטריה אילו שייטו בשקיפות מעל הרגליים כפי שעשו בתצוגה של קיץ 2012.

אי-אף-פי

אך קולקציית התפירה העלית הזאת היתה ידידותית ללקוחות (גם אם פירושו של דבר לבקש תוספת של בטנת משי לחצאית). "אהבתי את האפורה - את השלישית", אמרו במקהלה האורחות בשורה הראשונה, קמרון דיאז ובר רפאלי, על השמלות השופעות, המכווצות במותניים, שהוצגו תחילה בלבן ואחר כך בשחור.

האפקט הקולנועי הזה - מה שגאיטן כינה "כמו לשחק עם מכונת צילום" - הזכיר את עולמה החינני של גרייס קלי וסיכם את תכונותיה של התצוגה, החיוביות והשליליות: מבחינה טכנית היא היתה מופת לשלמות, עם כמה אפקטים יוצאי דופן, כגון פאייטים שנצמדו לשדיים; אך מבחינה רגשית היא היתה עקרה.

בתי אופנה אחרים, כגון גוצ'י, החליטו שקידום אדם מאנשי הצוות יכול להצליח לא פחות מאשר הצנחת מעצב מן החוץ. ואם נכונות השמועות ששבעה מעצבים שכבר ניסו לזכות במשרה נדחו או נסוגו, הרי ייתכן שגאיטן עצמו, בעל הכשרה בתפירה עלית, הוא האדם הטוב ביותר לשתות את הרעל (פויזן, שם הבושם המפורסם של דיור).

מסע ניצחון

דונטלה ורסאצ'ה החזירה את קולקציית "אטלייה ורסאצ'ה" לפאריס, ובגדול. השמלות - סקסיות, צבעוניות, זוהרות בפיסות מתכת ומנצנצות בפאייטים מקרמיקה - כמו נועדו מלכתחילה לצעוד על השטיח האדום לא פחות מאשר על גרם המדרגות המוזהב שהדוגמניות דידו עליו.

השמלות הבלתי נשכחות שלבשו אנג'לינה ג'ולי וניקול קידמן בטקס גלובוס הזהב היו רק הקדמה לקולקציה החדשה, שלדברי ורסאצ'ה נועדה ללקוחות צעירות ורעננות, חובבות אופנה עלית, שבמקרים רבים מגיעות מרוסיה. "אנשים לא הפסיקו לחלום", אמרה המעצבת כדי להצדיק את האקסטרווגנצה בתקופת הסערה הכלכלית.

מעולם לא היתה קולקציית בגדים שהתואר "גוף עבודות" (כלומר כלל יצירותיו של אמן) הולם אותה יותר. נדמה שעיניה של ורסאצ'ה לא הרפו מהחמוקיים הנשיים, והיא ליטפה אותם בפיסות מתכת מקומרת בקו הירכיים או הציגה אותם מבעד לרצועות תחרה רקומה ביד, שנמתחו מהמותניים לקרסול. כשהרגליים הוצגו לראווה, שלושה חלקים נפרדים של סנדל טיפסו מכף הרגל עד הברכיים. השחקנית אבי קורניש לא יכלה להסיר את מבטה משמלה קטנטנה, אדומה כעגבנייה, או מסרבל בצהוב עז.

זה היה מסע ניצחון של ורסאצ'ה, שלדברי המעצבת נוצר בעקבות כוח המשיכה של הקולקציה שעיצבה ללקוחות H&M הצעירים. אך מי שתצפה למצוא שמלת בת ים כסופה בחנויות האופנה המהירה - תתאכזב.

בעקבות פרוסט

האופנה המחויטת והמדויקת של בוקרה ז'ראר, שבעונה הנוכחית רוככה בצווארוני פרווה ובאניצי משי, מאששת את מעמדה כאשה שמעצבת לנשים.

החייטות על פי הזמנה, הזוכה לפריחה מרשימה בקרב הגברים, נותרה ברובה מחוץ לתחום אצל הנשים כיום. אך ז'ראר מתכוונת להמשיך את המסורת. היא מציגה קווים דקים ומוצקים בקולקציה שעשויה להתאים לאשת מקצוע בכירה ובעלת סטייל יותר מאשר לאשת אוליגרך כלשהי.

ז'ראר השתמשה בבדים כגון פלנל אפור פשוט או צמר דנים כחול, אך ריככה את המעיל או את הז'קט בפרווה סביב הצוואר. למכנסיים מחויטים הוסיפה רתמת עור, כדי להעניק לתלבושת קצת שובבות. שמלות משי בצבעי פודרה נראו רכות ויפות, אך העוצמה היתה טמונה בבגדי היום-יום המחוטבים, המגוונים בנגיעות של טורקיז וירוק. היה מי שהשתוקק למעט טירוף, אך הפרופורציות האלגנטיות היו דוגמה מופלאה לאופנה עלית ידידותית ללקוחה.

אי-אף-פי

ציטוט מדבריו של מרסל פרוסט הוא תמיד משחק מסוכן למעצב; בייחוד כשתרגום המשפט - שלפיו "רק נשים שאינן יודעות איך להתלבש מפחדות מצבעים" - הוגש בכותרת "טיפול בצבע".

בידיו של המעצב הצעיר אלכסיס מאביל הסתכם העניין בשמלת סאטן בוורוד פוקסיה, שפתחה את התצוגה בשילוב כובע פרחים ואיפור בגוונים תואמים. כשבעקבות התלבושת הזאת הופיעו גם גרסאות באדום כהה, בקו ראל ובכחול, בלוויית פנים מאופרות בגוונים דומים, האפקט היה מטריד.

אך כאשר מאביל בוחר בפשטות הוא יודע ליצור שמלות ערב יפהפיות, רקומות בפרחים, שהיו המוטיב החוזר האמיתי. תוספות של תחרת שנטילי ורבדים של אורגנזה היו דרך מוצלחת להשתעשע באלגנטיות צעירה יותר מאשר לשאול בעצתו של פרוסט בענייני התאמת צבעים.

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו