בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדמות גוצית לישות אגדית: תערוכה על המלכה אליזבת

תערוכת תצלומים שמוצגת כעת בלונדון חושפת רגעים מתחילת כהונתה של המלכה כפי שתעד ססיל ביטון, שהיה ליוצר התדמית של שתי מלכות בריטיות

2תגובות

האם שמלה, תכשיט, כובע צבאי - או תינוק על הידיים - יכולים להציל מונרכיה? ססיל ביטון, הצלם הרומנטי שהיה ליוצר התדמית של שתי מלכות בריטיות, יכול לזקוף לזכותו חלק ניכר מההצלחה בשמירה על יציבות כס המלכות, שעבר טלטלה לאחר פרישתו של אדוארד השמיני ב-1936.

התמונות מספרות את הסיפור ב"המלכה אליזבת השנייה מאת ססיל ביטון: חגיגות יובל היהלום" (התערוכה תוצג עד 22 באפריל). התערוכה נפתחה במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ביום רביעי שעבר לציון 60 שנה להכתרת המלכה אליזבת השנייה למלכה.

האירועים הרשמיים לציון 60 שנות המלכות יחלו ב-5 ביוני, אולם בינתיים הקהל המעוניין לחזות בתהליך יצירתה של מלכות חדשה יכול לצפות במלכה אליזבת, שמאוחר יותר תהיה למלכה האם, כשהיא הופכת בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת מדמות גוצית, בעיקר בהשוואה לדוכסית מווינדזור האופנתית עד לזרא, לישות אגדית, עם חצאיות ארוכות ונזרי יהלומים (חברת "ג'רארד" היא נותנת החסות לתערוכה), על רקע תפאורה גרנדיוזית.

ססיל ביטון, באדיבות מוזיאון ויקטוריה ואלברט

אף שהמלים "ויתור על הכתר" אינן מוזכרת בטקסטים שעל קירות התערוכה, העובדה שאדוארד השמיני ויתר על כס המלכות לטובת נישואיו עם הגרושה ווליס סימפסון ומסר את המלוכה לאחיו האפרורי והצייתן הובילה להפיכתו של ביטון לצלם הארמון. הוא היה זה שהוטלה עליו המשימה להפוך את ג'ורג' השישי ואשתו למלך ומלכה אציליים.

"היתה מעט מאוד מציאות בתמונות הראשונות והאגדתיות. במרכז היה החזון הרומנטי של ביטון עצמו, אבל במידה רבה היה שם גם ביסוס מחדש של מעמד בית המלוכה", אומרת סוזנה בראון, מארגנת התערוכה ואוצרת הצילום במוזיאון ויקטוריה ואלברט.

בראון מדגישה גם שביטון הצליח לשנות את הדימוי של המשפחה המלכותית ולהופכו לרך, מתוק ונגיש יותר. חיזוק לכך ניתן למצוא גם ביחס שלו לנסיכה דאז אליזבת ואחותה מרגרט רוז. ביטון השתמש בדיוקן של האמן בן המאה ה-18 תומאס גיינסבורו כתבנית, כדי לשוות הילה ציורית לצילום של הנסיכות הצעירות. הוא עטף את המלכה אליזבת באור המופיע בדיוקנאות המלכותיים של פרנץ וינטרהלטר. והוא יצר נופים גדושים, כפריים ועתירי פרחים, באמצעות שימוש בפרחים מהגינה שלו, בסגנון פרגונאר (אך ללא הג'נטלמן של האמן הצרפתי, הבוהה לעבר חצאיתה של עלמה על נדנדה).

ביטון הפגין יחס של כבוד, יראת כבוד אפילו, אך הוא הצליח גם להביא אנושיות לבית המלוכה. הוא צילם את הנסיכה אליזבת בגיל 16, לבושה במדי צבא, כשהחלה המלחמה באנגליה; ומאוחר יותר הוא הנציח את כל ארבעת הילדים בתור תינוקות הנישאים בידיים, באופן שהיה מהפכני עבור בית מלוכה שהיה בעברו רשמי ביותר.

ססיל ביטון, באדיבות מוזיאון ויקטוריה ואלברט

בני משפחת המלוכה עצמם נפתחו באותו זמן, והצליל הגבוה והמדויק של קולה של הנסיכה אליזבת הפונה לילדים בכל רחבי חבר העמים הבריטי בשנת 1940, עם תחילת המלחמה, הוא פרט מרגש בתערוכה.

לאורך התערוכה נעשה שימוש ביומנים של ביטון, בהם מתואר הנסיך צ'רלס בתור פעוט רגשני ואנרגטי, ומתועדת תגובתה המשועשעת של הנסיכה אליזבת לחברי הצוות של ביטון שניסו לגרום לבתה הישנונית - הנסיכה אן כשהיתה תינוקת - לפקוח את עיניה.

בחלק המוקדש להכתרה, בשנת 1953, מוקרן פעם אחר פעם הרגע שבו הכתר הכבד מונח על ראשה של המלכה בת ה-27. בטקס הדתי וההיסטורי, אליזבת הצעירה מוקפת בקישוטי הכמורה של מנזר וסטמינסטר ואורחיה מסירים לקראתה את כיסוי הראש שלהם לאות כבוד.

ביומניו מתאר ביטון את תשישותן של שש בנות לויתה, כולן בנות אצולה עם שרשרת ארוכה של שמות ותארים, והוא מספר כיצד הצליח לצלם אותן רגע לפני שאזל כוחן.

בניגוד לפאר הנשגב והטקס הדתי, ישנו מוצג אישי ונוגע ללב: דפי קונטקט של צילומי שחור-לבן של אליזבת, בעלה פיליפ וילדיהם, כולל סימון התמונות שנבחרו. הצילומים חושפים חיי משפחה חמימים יותר מאשר אלה שיוחסו למונרכיה בשנותיה של הנסיכה דיאנה.

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב הכתבות ישירות אליכם

עד כמה באמת השתנו הדברים מאז השנים הראשונות לכהונתה של המלכה אליזבת השנייה? המערכת של חברה הבנויה מהכתר למטה, דרך האצולה ועד לעם הפשוט, היתה עדיין על כנה כאשר ביטון וצוותו קיבלו כרטיסי כניסה לארמון בקינגהם שעליהם צוין "כניסת בעלי מקצוע". האם ברור שאין זה מצבו של הצלם מריו טסטינו, צלם החצר המועדף כיום, אשר כתב מלות הערכה על ביטון באחרית דבר בקטלוג התערוכה?

אבל אם ביטון שינה את תדמיתו של בית המלוכה, הרי שהוא גם הבין כי שינוי אמיתי ועמוק התחולל בחברה הבריטית לאחר מהפכת השחרור המיני של שנות ה-60 של המאה הקודמת. המוצג החותם את התערוכה הוא סדרת צילומים מ-1968. לא עוד פרחים וקישוטים צעקניים, אלא רקע חמור ונוקשה שעליו מופיעה דמותה של המלכה אליזבת השנייה בגלימת אדמירל שחורה.

בראון מציינת כי ביטון מעולם לא נאלץ להתמודד עם מצב כמו זה העכשווי - שהחל בתקופה של דיאנה ועידן המצלמות הדיגיטליות - שבו לא ניתן לשלוט בתדמיתם של בני המלוכה. בשנת ההכתרה, התמונות הרשמיות נשלחו מהארמון למושבות - ואפילו הודפסו עבור נתינים בריטים בתור פריטי אספנות.

אפילו כעת, הדפסים מהתערוכה המוצגת במוזיאון ויקטוריה ואלברט מיועדים לתצוגה באוסטרליה ובקנדה. זו תהיה הזדמנות למעריצים נאמנים של בית המלוכה לחוות מחדש עידן של תמימות טרום דיגיטלית, ולהתבונן באליזבת - בגיל 85, עם שושלת חדשה הממקדת אליה את המצלמה.

מאנגלית: תמי קרן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו