בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היפאנים מלמדים את האמריקאים איך להתלבש

איך קרה שהמדריך המוביל בעולם לסגנון החיים האמריקאי, "Free & Easy", הוא בכלל מגזין יפאני?

4תגובות

האובססיה היפאנית בנוגע לאופנה אמריקאית אינה דבר חדש. עשרות מגזינים, ספרים, מותגי אופנה ואתרים יפאניים עוסקים כבר שנים בהשפעה האמריקאית על התרבות המקומית. אחד הידועים בהם הוא ,"Free & Easy" ירחון שמשרטט בכל דף ודף שלו פריטים, בגדים, אנשים וחפצים שעונים להגדרה החמקמקה "אופנה מחוספספת".

זהו מעין מדריך מפורט ומלא תמונות לסגנון חיים ולאופנה אמריקאית מסורתית. החל בבגדי דנים וג'ינס וינטג'יים לחולצות שאמברה, מדריכי טיפול באופנועים וכלה בכללים לרחיצת כלבים, המגזין פורט לפרטים את כל מה שצריך לדעת כדי לחיות, לקנות, להתלבש ולהיראות מחוספס.

בשנה שעברה כתב אחד מעורכי המגזין, מינורו אונוזטו, את הספר "My Rugged 211" , מעין סיכום של תפישת העולם וסגנון הלבוש שהמגזין מקדם, הבנוי כמילון ויזואלי ובו כ-200 פריטים איקוניים של בגדים ואקססוריז מהאוסף הפרטי שלו, ובהם מגפי עבודה, מעילי צבא מוזרים, שעונים, כובעים ועוד. האוסף מוצג כיום במוזיאון שהקים בסמוך למערכת המגזין בטוקיו, הקרוי "המוזיאון המחוספס" ("Rugged Musseum").

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

המגזין נמכר בחנויות נחשבות ברחבי העולם. בארצות הברית אפשר למצוא אותו בשנה האחרונה גם בחנויות בגדי הגברים החדשות של רשת ג'יי-קרו, המציעה פריטים בסגנון הלבוש המזוהה עם המגזין. הוא אהוב גם על מעצבי אופנה אמריקאים דוגמת תום בראון וראלף לורן, שאמר בעבר בראיונות כי בכל הקשור בהעלאת פריטים אמריקאיים מהעבר, המגזין היפאני משרטט לוק אמריקאי קלאסי טוב יותר ממתחריו האמריקאים.

"המגזין נוסד ב-1998 בטוקיו, והיה הראשון שעסק באופנה וסגנון חיים מחוספסים", אומר טקהירו נקאזאווה, אחד מעורכי המגזין, בראיון מקוון. "היינו הראשונים שניסו לנסח את סגנון החיים הזה, בעזרת קבוצה גדולה של אנשים יפאנים במגוון גילאים ומקצועות שהסגנון המחוספס היה חלק מעולמם, ביניהם אמנים, מעצבים, סופרים, מוסיקאים שחקנים ועוד.

"המגזין, שיוצא פעם בחודש, הוא מעין קטלוג גדול של חפצים, בגדים, אקססוריז ודמויות איקוניות, וסביבם אנחנו בונים סיפור. כל גיליון כולל ראיונות עם דמויות אמריקאיות מפורסמות, כמו למשל דניס הופר, ראלף לורן או אריק קלפטון, או עם דמויות יפאניות המזוהות עם סגנון החיים המחוספס, כמו למשל הבמאי טקשי קיטאנו. אנחנו משרטטים מעין אינדקס של כל הפריטים שקשורים אליהם, ומפרטים היכן ניתן לקנותם ביפאן, ברשת וברחבי העולם".

שיניצ'י מיורה

ההשפעה האמריקאית על האופנה היפאנית, ובעיקר על האופנה המחוספסת, החלה לדעת נקאזאווה בשנות ה-60. "זה קרה בכמה שלבים. קנסוקה אישיזו, שנחשב לראשון שהפך את האופנה לתחום עיסוק לגיטימי לגברים יפאנים, ייסד אז את 'Men's Club', המגזין היפאני הראשון שעסק באופנת גברים אחרי מלחמת העולם השנייה. בהמשך גם הקים מותג בגדים, 'Van', שייצר בגדי קולג'ים לדור הצעיר היפאני, שהיה צמא לאופנה מערבית. הוא גם יזם את הספר 'Take Ivy' (שתיעד את הסטודנטים האמריקאים באוניברסיטאות ליגת הקיסוס וזכה להצלחה אדירה), שביסס את הלוק האמריקאי בקרב הצעירים היפאנים של התקופה.

"הגל השני החל בשנות ה-70, עם הופעת מגזין נוסף, ‘Popeye', שלא רק תיעד אופנה אמריקאית אלא גם השפיע על נערים יפאנים לסגל לעצמם סגנון לבוש כזה, והציע אינדקסים ותמונות של מוצרים אמריקאים לקהל היפאני. הגל השלישי היה בסוף שנות ה-90 עם הופעת המגזין שלנו, שהפך את סגנון החיים האמריקאי המחוספס לנחשק ביפאן".

הגיליונות שהתפרסמו עד כה כללו שערים כמו "המראה החורפי של הגבר המחוספס", "כל מה שרציתם לדעת על טוויד", או "הסטייל של אבא". אבל את סגנון החיים הזה קשה להגדיר, בעיקר כי אופנה מחוספסת היא קודם כל, לדברי נקאזאווה, "אופנה שהיא אנטי-אופנה". "סגנון החיים המחוספס הוא מעין שילוב בין מדי ענפי הספורט הבריטיים הישנים (כמו למשל רוגבי), תרבות ליגת הקיסוס האמריקאית, הרבה בגדי עבודה, בגדי ספורט, בגדי צבא ובגדים שנועדו לעבודות מלוכלכות במיוחד", הוא מסכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו