בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סקץ': דגמי קיץ גבריים קלילים אך מהוגנים

המותג של המעצב יוסי קצב מציע פריטים איכותיים עם הבלחות סגנוניות לא מאתגרות. למען הקהל הצעיר והמודע יותר, קצב צריך לאזור מעט יותר אומץ

תגובות

תצוגת האביב-קיץ של סקץ', מותג הגברים של יוסי קצב, התקיימה בשבוע שעבר בגלריה שלוש בתל אביב. לפחות באווירה האינטימית ששררה בחדר התצוגה ובמרפסת הסמוכה לה, היא הזכירה את תצוגות האופנה שהתקיימו בפאריס לפני שסלבריטיז והמונים החלו לגדוש אותן.

זו היתה תצוגה רגועה ומהודקת, שניסחה בדרכה מהי אופנה גברית מקומית. רוב הבגדים בה היו לבישים, קלים לעיכול ולא ניסו לסמן טריטוריות חדשות או לאתגר את הקהל בסגנונות וטרנדים לא ישימים.

במובנים מסוימים אפשר היה לראות בתצוגה סימן זחוח מדי למותג הצעיר, שמאחוריו ארבע עונות ושלוש חנויות. הקולקציה היתה מיושבת והעבירה את התחושה שמדובר במותג ותיק כמעט, עם חותם ייחודי מבוסס. מנגד, אפשר לראות בתצוגה הקטנה והאינטימית סימן לבגרות ורצון להתבסס ללא יומרות גדולות מדי, שלרוב נותרות רחוקות מקהל היעד שאליו הן מיועדות.

התצוגה מובנת על רקע המשבר הכלכלי והקושי למכור פריטי אופנה לקהל הגברי המקומי, שממעט לקנות וטעמו שמרני לרוב. "אני לומד את הקהל בכל עונה", מספר קצב. "מה שהיה נכון לפני שנה לא תמיד נכון היום. כשאני מסתכל על הקולקציה הראשונה והנוכחית, אני מבין ששתיהן שונות. יצרנו לנו קהל יעד, נישה שלא טופלה קודם של קהל גברי שמחפש פריטים איכותיים, כאלה שיישארו גם כמה עונות, לא יהיו טרנדיים מדי ולא יציעו רק אופנה מהירה במחירים נמוכים".

כשהוא נשאל מי קונה את הבגדים שלו, קצב מונה אנשי עסקים, אדריכלים, אנשי היי-טק, עירוניים בעלי מודעות אופנתית, "שאינם רודפים אחרי טרנדים כל הזמן", כהגדרתו.

משמר הגבול

צלילי הדיסקו שפתחו את התצוגה ("סאני") סימנו את האווירה האופטימית והקלילה שליוותה אותה, ללא ניסיון לחרוך את המסלול בהצהרות גדולות מהחיים. כמו המוסיקה הנוסטלגית שעברה עיבוד עכשווי ונשמעה בחלל הגלריה, גם הדוגמנים הציגו בגדים אופטימיים וקלילים.

הבגדים של קצב נושאים את טביעת ידו. היא נדמית בטוחה, אך לרוב נשארת בגבולות הגזרה הגברית: חולצות כפתורים מפשתן עם דוגמת אבן שמעניקה לה טקסטורה מעניינת, מכנסיים קצרים וארוכים מבד דומה, חולצות אריג שנראות איכותיות - לא צמודות או רחוקות מדי מהגוף - בצבעי אפור, כחול ותכלת, ומבחר חולצות בהדפסים משובצים.

כל אלה שירטטו את הגבולות המוכרים של המותג, בלי אמירות מרחיקות לכת. עין מיומנת גם תצליח להבחין בפרטים כמו צווארונים עם קצוות מעוגלים, שמוסיפים אלגנטיות צעירה למראה הכללי (טרנד שהתחיל כמדומני עם המעצב האמריקאי פטריק ארוול וטוב שהגיע לכאן). צווארונים צרים אחרים וכפתרות מעט מודגשות הוסיפו עניין לחולצות הגבריות הסטנדרטיות.

דניאל צ'צ'יק

דווקא בגזרת המכנסיים הצליח קצב להפתיע ולחדש. המכנסיים הארוכים זכו לפרשנות קייצית ונעימה לעין בגזרות מעט משוחררות, מבדים נושמים וקלילים שנסכו בדוגמנים נינוחות. הרחבת מנעד הצבעוניות המונוכרומטית של המותג, שמזוהה עם צבעים מתבקשים כמו שחור, אפור וכחול, הוסיפה אף היא עניין. גוני אדום, צהוב, ברונזה, בריק, כחול עמוק, קאמל, בז', ירוק ואפילו הדפס כמו-אפריקאי על מכנסיים קצרים - הצליחו ליצור רצף משכנע של קלילות. השילוב עם מבחר חולצות טי חלקות ונשפכות היה מוצלח.

חולצות הכותנה החלקות, שלרוב זכו במפתחים רחבים (לפעמים רחבים מדי), קצוות פרומים ופרטים קטנים כמו כיסים סמויים או כפתרה במקומות מפתיעים (מעל הכתף, למשל), הציגו אופציה משכנעת - אבל ספק אם הציעו בשורה אופנתית משמעותית.

איכותם של הבדים (כותנה מפרו, כך הובטח) והאופן שבו נפלו על הגוף הצליחו לשוות להם מראה מכובד מספיק, בעיקר כשהדוגמנים צירפו להם ז'קטים או מכנסיים אלגנטיים יותר. מעניין אם הקהל המקומי אכן יקנה חולצות כאלה, שמחירן גבוה מזה של החולצות הפשוטות ברשתות.

דניאל צ'צ'יק

עוד נראו בתצוגה מבחר סריגים דקים במיוחד, שנראו כאילו הותאמו לאקלים המקומי ויכולים לשרת את הקהל עוד לפני בוא הקיץ המצמית; חולצות מפוספסות באדום, פריט כמעט הכרחי בקייצים האחרונים בעולם (שנדמה שזמנן עבר - רשתות האופנה הגדולות ייצרו המונים מהן בעונות האחרונות); חולצת קפוצ'ון מג'רסי, שהצליחה לשלב ספורטיביות מהוגנת שמתאימה גם להקשרים אלגנטיים יותר; ומבחר בדים במרקמים מעניינים כמו נקודות, פסים ומשבצות.

מגוון הז'קטים והבלייזרים המצומצם שנוסף לקולקציה היה רגוע, והתאים לשאר הבגדים בגזרה הקרובה לגוף ובצבעים מונוכרומטיים. הקולקציה, שעוצבה בהשראת הפסל והצייר הנרי מור, לא עמדה לחלוטין באתגר. מצד אחד חלקים בה היו רלוונטיים למור: הצלליות הרחבות מעט, התחושה העוטפת את הגוף, השימוש בבדים קלילים ואווריריים או ההשפעה המעט אפריקאית שהידהדה ברקע. מצד שני, נדמה שקצב שמר על מהוגנות אופנתית גברית, עם הבלחות סגנוניות לא מאתגרות מספיק, שיאפשרו לו וללקוחותיו לעבור את הקיץ בשלום.

דווקא מבחר תכשיטי העץ של נוריתמי הבהיר את המתח שבין מראם הרגוע של הבגדים לרצון לבלוט ולנסח סגנון אישי בולט יותר, שלפעמים נעדר מהתצוגה. לדברי קצב, "המשבר הכלכלי, המתחרים, תאגידי הענק מחו"ל שמקבלים חשיפה - כל אלה מקשים על שכנוע הקהל שסקץ' הוא מותג מיוחד שראוי להשקיע בו. אחרי ארבע עונות אני עדיין צריך לספק המון הסברים, על החומרים, על אופן הייצור והסגנון כדי לבדל את עצמי מהמתחרים ולהצדיק את המחיר".

הקולקציה שהציג היתה סימן שמבשר על בגרותו של המותג, ואולי גם על גילו של קהל הלקוחות שרוכש אופנה גברית איכותית ויקרה יותר. למען הקהל הצעיר והמודע יותר, וגם למען המותג, קצב צריך לאזור מעט יותר אומץ - לשרטט בשורה אופנתית עוצמתית יותר, שתעמיק את מקומו במרחב ותספק אלטרנטיבה אמיתית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו