בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסע צלב: סיכום שבוע האופנה במילאנו

דונטלה ורסאצ'ה שיחזרה את הצלבים של אחיה המנוח, רוברטו קוואלי הציג קסם חייתי ומיוצ'ה פראדה חזרה ליסודות. רשמים משבוע האופנה האיטלקי

תגובות

ג'ורג' קלוני, טום קרוז ומרטין סקורסזי לבשו חליפות טוקסידו של ג'ורג'ו ארמאני בשבוע שעבר, על השטיח האדום של טקס האוסקר. פנלופה קרוז בחרה בשמלת אורגנזה אוורירית שלו. אין אפוא פלא שהאלגנטיות שיחקה תפקיד הראשי בתצוגה שלו, שחתמה בשבוע שעבר את שבוע האופנה במילאנו. "זה שיק נינוח", אמר המעצב כשצולם מוקף דוגמניות וכובעים לראשן. הוא הסביר שהכובעים המונחים בזווית מאזנים את הנעליים השטוחות.

ארמאני הציג אשה מטורזנת - אם יש כזה דבר: ז'קטים ארוכים, מתעגלים במותניים, לפעמים מעוטרים בפרח בד שטוח על הדש. מכנסיים צרים השלימו את התלבושת ובשלב מסוים הופיעו ז'קטים בגרסה קצרה יותר, עם מכנסיים שופעים יותר.

ואז נפרשה התמונה כולה: צבעים עזים ומכנסיים קצרים עם גרבונים עבים - מראה רחוב שחילחל מעלה לאופנה העילית. הצבעים היו בוהקים: אלמוג וורוד הידהדו את גוני השקיעה המתמשכת שברקע. פעם אחת בלבד עברו הגוונים הלוהטים מהחלק העליון של התלבושת למכנסיים הקצרים. הם גם הציצו וניצנצו בשובבות מתחת לשמלות קצרות. אם להתעלם מהאביזרים, ארמאני העלה תצוגה זורמת.

גן עדן של נשיות

שמונה כוכבים לבשו בגדים של רוברטו קוואלי בטקס האוסקר - ובהם מיילי סיירוס, לסלי מאן ובר רפאלי. אי אפשר להתעלם מהעובדה שבחרו בגוני שחור-לבן בלבד. מ-39 אלף הוורדים שיצרו צורת נמר על המסלול, ועד הפיאנלה שהובילה נעמי קמפבל - התצוגה של קוואלי בשבוע האופנה במילאנו היתה מפגן כוח. מה שהמעצב הגדיר "גן עדן של נשיות" היה שילוב יוצא דופן באיכותו בין פרוות, נוצות, עור ובדים מודפסים, שיצר קסם חייתי.

בפתיחה הוביל קוואלי את כלבו, לופו, לאורך המסלול. אחר כך הגיעו דוגמניות בשמלות: קצרות, סקסיות, בעלות חצאיות בלון ועיטורים שהמעצב יצר במו ידיו, בציור על קנווס. השמלות העליזות האלה נראו מוכרות, גם אם השילוב בין מעין שועל כסף לבד כסוף יצר אפקט מנצנץ. אפילו כובעי הרכיבה עוטרו בנוצות.

כשהתצוגה התקדמה השתלטו על המסלול שמלות ארוכות עם שחזור של חברבורות נמר והדפסי פרווה. כמעט אי אפשר היה לדעת מה טבעי ומה מלאכותי. הפריטים האלה נוצרו במלאכת מחשבת עוצרת נשימה.

מרוסיה באהבה

מפורסמים רבים ישבו בשורה הראשונה וצפו בתצוגה של סלווטורה פרגאמו. הם העידו על המהפך שחולל המנהל האמנותי מסימיליאנו ג'ורנטי באופנתיות של המותג. אך הוא עשה זאת מבלי לשכוח שהקולקציה צריכה תמיד להדגיש את הנעליים האיקוניות.

גם דגמיו של פרגאמו בלטו על השטיח האדום של האוסקר. אנג'לינה ג'ולי נעלה נעלי פיפ-טואו מקטיפה שחורה עם שמלת ורסאצ'ה. מריל סטריפ בחרה בנעליים זהובות, כמו השמלה שעיצב לאנוון, של פרגאמו. גם נעליה של קמרון דיאז והארנק המנצנץ של ג'ניפר לופז היו של המעצב.

אבל על המסלול האווירה לא הזכירה אירועים מפוארים, אלא דווקא את רוסיה בשעות היום. אולי מגפי הקוזאק מעור, המעוטרים בקטיפה, לא היו ההשראה של ג'ורנטי. מאחורי הקלעים אמר שהכשרתו המוקדמת בבגדי גברים הובילה אותו לרעיון המדים.

אך רוסיה בהחלט יוצגה על הבמה בדרך מתוחכמת: תחילה בתור ז'קטים צבאיים צמודים ומעוטרים בכפתורי מתכת, ואחר כך במראה חולצת האיכרים בגרסת כתף שמוטה, שנראתה רעננה בלוויית חצאית צרה.

השילוב בין הדפסי צבא ופייזלי, בין כפתורים מוזהבים לחליפת צמר אסטרחאן, ובין נגיעות זהב לשמלות שיפון - יצר תחושה של יוקרה דחוסה. לעומת זאת, הטיפול בפריטים יצר תחושת קלילות כשל סנדלי השרוכים והתכשיטים. מראה "מרוסיה באהבה" אולי לא מהפכני, אבל את פרגאמו בתור מותג אופנה הוא דחף קדימה בחן.

צעירים לנצח

בתצוגה של ורסוס בלטה אווירה עירונית. המעצב כריסטופר קיין חזר לעידן שבו דונטלה ורסאצ'ה השתמשה בקו הזה כדי לצרף נערות רוק מחוספסות לתדמית הבוהקת של המותג. שלוליות מים מלאכותיות על רצפת בטון מטונפת העבירו את המסר עוד לפני שהדוגמניות עלו על המסלול. הן נעלו מגפיים גבוהים עד הירכיים או לבשו מכנסי לגינגס פתוחי שרוכים מהקרסוליים עד המותניים.

הנערות המרדניות האלה לבשו תחילה תלבושות באדום-יין, אחר כך בכחול שמשולבים בו הדפסים ולבסוף בצהוב-חומצה. אך אז כבר ניכרו יכולותיו של קיין בשילוב המעודן בין תחרה לבין הדפס טאי-דאי דיגיטלי שנראה מקורי לחלוטין. "הבגדים מזכירים ברוחם את ‘קמדן סייברדוג', מראה של נערה מרדנית, אופייני לדונטלה ורסאצ'ה", אמר קיין מאחורי הקלעים בהתייחסו לחנות הפאנקיסטים המחוספסת שבצפון לונדון.

התצוגה פנתה מהר מדי, כך נדמה, לכיוון החזון הכועס, הסקסי, הפאנקיסטי, שפעם אולי קסם לדונטלה ורסאצ'ה. הבעיה היא שעכשיו התדמית שיצרה למותג היא מראה מותרות מחוטב. מצד אחד, התצוגה התאפיינה בניסיון מוגזם להיראות צעירה וגזעית. מצד שני, קיין עשה שימוש יפה בתחרה, בהדפסים ואף במעיל פרווה בוורוד מזעזע.

ריקוד המחוגה

התצוגה של ג'אנפרנקו פרה נראתה קרובה ברוחה למאסטרו המנוח: קולקציה של בגדים מחוטבים, גזורים במחוות מפוארות: מעיל נאסף לפקעת בצדו האחורי, שמלה נגזרה בקווים גדולים ומעוגלים בכתפיים. הוצג מקבץ קטן של שמלות קצרות, מפוספסות ומנצנצות, אך פרט להן הבגדים היו נשיים, גזורים בקווים הנדסיים של מחוגה וברוח של תור הזהב המפואר של פרה בשנות ה-80.

הכבוד למורשת והיכולת להוציא אותה אל הפועל הופכים את פדריקו פיאג'י ואת סטפאנו סיטרון לצמד טוב, שיצר קולקציה מבוקשת. ימים יגידו אם יצליחו לקדם את המותג או שמא יישארו נאמנים לאב המייסד של החברה.

זוהר זגוגי

ואילו מיוצ'ה פראדה חזרה ליסודות: הדפסים גיאומטריים, קווים גרפיים ישרים בגזרה ובעיטורים. התוצאה היתה מעין שידור חוזר של רעיונות שהוגדלו באופן דיגיטלי לעתידנות בסגנון "בלייד ראנר". הגרפיקה הזוהרת כללה לא רק את צינורות מנורות הניאון המרובעות שיצרו נברשות ברוח המאה ה-21, אלא גם רקמה פלסטית בצורת ריקוע מתכת מבהיק על שערן של הדוגמניות.

"לא רציתי להתחיל במוטיב בולט. רציתי להתמקד באופנה, לא בתפישות - פשוט לעשות את העבודה שלי", אמרה פראדה מאחורי הקלעים. והתרגום: להמשיך להזין את עולם האופנה ברעיונותיה המקוריים.

היא עלתה לקידה שלה בשמלה שחורה מחויטת, אבל כדי שתתאים לבגדים שהציגה על המסלול היא היתה זקוקה לזוג מכנסיים. המותג החזיר לנשים הלהוטות את הזן הנכחד הזה. צרים ומסודרים מתחת למעילים ארוכים, ואף מתחת למעילים ושמלות, ובאיזון של נעלי פלטפורמה כבדות, המכנסיים היו גולת הכותרת של התצוגה.

אליהם הצטרפו החגורות, שנחגרו גבוה מעל המותניים. ההדפסים היו הדפסי פראדה מוכרים למדי. פעם הם היו בצבעים חמצמצים, כעת הועשרו בכתום ובסגול, בריבועים גיאומטריים. אך הרקמה בכל זוהרה הזגוגי היא שתרמה את הממד הנוסף לתצוגה רבת העוצמה הזאת.

מבט אמיץ אל העבר

בקולקציה מלאת רגש ואפופת שמחה, דונטלה ורסאצ'ה הביטה לאחור אל הרגע שעשה היסטוריה - למשפחתה ולמותג שלה. לראשונה מאז מותו של ג'אני ורסאצ'ה, ב-1997, אחותו אזרה אומץ, כדבריה, לחזור לעידן ההוא.

בתור בסיס השתמשה בקולקציה האחרונה שהציג אחיה בבריכת השחייה של מלון ריץ בפאריס בחודש יולי באותה שנה, ושיחזרה את מוטיבי הצלב שבמבט לאחור נראים מבשרי רעות, כאילו חזה את הנולד.

בתצוגה הנוכחית ורסאצ'ה הטמינה את הצלבים בשמלת תחרה שחורה או רקמה אותם על מעיל קטיפה שחור. זה לא היה הרעיון היחיד של אחיה בתצוגה. רשת מתכת שימשה כשריון מעל בגד עור, וסיפקה מראה ברוח רוק כבד. המלה "ורסאצ'ה" הופיעה באותיות גדולות על שמלה באדום-עגבנייה, בלוויית שמלונית קטנה בצדי הירכיים. גם זה עיבוד לרעיון מן העבר.

הבחירה בלהקת הרוק הגרמנית "דאס גלו" נועדה לשחזר את חיבתו של ג'אני ורסאצ'ה ל"מראה רוק מלכותי". אחותו תימצתה את המראה במלים "נשיות חזקה עם זוהר מקביל".

למה החליטה ורסאצ'ה להתעמת עם זיכרונות האובדן המשפחתי? "אני יכולה להסתכל על זה עכשיו בחיוך", היא אומרת. "אני זוכרת את הרגעים האחרונים שלי עם ג'אני, את החזרה, את התצוגה. אבל סוף סוף יש לי חופש. אני לא מפחדת".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו