התצוגה של גולברי: קצר ולא לעניין - קולקציה - הארץ

התצוגה של גולברי: קצר ולא לעניין

ברגעיה הטובים המעטים, הוכיחה התצוגה של גולברי שיש מקום למותג שמתגאה בהיכרות קרובה עם לקוחותיו. הפריטים דווקא הוכיחו את ההיפך

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
סהר שלו

תצוגת האופנה של גולברי לקיץ הקרוב, שנערכה לפני כשבועיים בנמל תל אביב, היתה אמורה להיות חגיגה צבעונית מתפרצת. "מראה נשי, רומנטי, אופנתי ורענן", נכתב בדף ההסבר על הקולקציה, שנקראה "Colorful Moments". בנוסף, הובטחה "מחווה לדוגמניות העבר של ישראל", שבמסגרתה צעדו על המסלול פנינה רוזנבלום, אלונה פרידמן, דורית פרקש, חני פרי, דורית ילניק ועוד.

את התצוגה פתחה פנינה רוזנבלום, שקיפצצה בעליצות בשמלת מיני שחורה עם חלק עליון שהיה זרוע בנקודות פולקה. השמלה, שהיתה קצרה והדוקה מדי (לפחות בחלקה התחתון), בישרה על החלק הראשון והאלגנטי יותר של התצוגה, אך גם סימנה את הטעויות שהתגלו בהמשכה: בגדים מעט מרושלים, מבדים לא איכותיים ובגזרות וצבעים לא מעודכנים מספיק. החיוכים והעליזות שליוו את רוזנבלום, במקרה הזה, היו האקססוריז המוצלחים היחידים שעמדו לרשותה, אבל גם הם רק הדגישו את הפער בין תדמיתה הזוהרת לבין הבגד שלבשה.

עוד תהייה שעלתה עם הופעתה של רוזנבלום קשורה בהצהרת הכוונות של מנהלי המותג: אם הקולקציה נקראת "Colorful Moments", מדוע לפתוח את התצוגה בשמלה שחורה ועגמומית, שרק הנמיכה את סף הציפיות?

אחרי השמלה השחורה, הופיעו דוגמניות עבר נוספות בבגדים שנראו כמו תרגום אטי של טרנדים מיושנים: שמלת מקסי בהדפס פרחוני וזול וכתפיים רחבות, שמלה אדומה עם חגורה שהיתה גנרית וחסרת סטייל, או חצאית מיני בצבע חרדלי וחסר חן עם גופיה שחורה וסתמית, שלא ברור מדוע נבחרו להופיע על המסלול.

7 מתוך 7 |
צילום: לים ולץ סטודיו
1 מתוך 7 |
צילום: לים ולץ סטודיו
2 מתוך 7 |
צילום: לים ולץ סטודיו

בכלל, נדמה שמעצבי גולברי בחרו בשמלות מיני וחצאיות מיני הקצרות בכמה סנטימטרים מהרצוי, בעיקר לנשים שגילן עולה על 20. העובדה שחלק מהדוגמניות צעדו בהן בלי גרבונים רק הוסיפה לטראומה הוויזואלית שנשקפה מהמסלול.

דווקא כשמעצבי גולברי נזכרו בקהל לקוחותיהם הפוטנציאלי, נדמה היה שאפשר לנשום לרווחה: חצאיות ושמלות באורך ברך נראו קלילות ונינוחות, שמלת מקסי בוורוד פוקסיה עם שסעים נראתה משוחררת וכיפית ללבישה, ושמלה קוקטית עם קפלי רוחב בצבעי פודרה היתה מדויקת ואלגנטית.

הדפסי פרחים או הדפסי מטפחות משי ברוקיים (טרנד שכבר נראה בכל רשת אופנה בשנה האחרונה, הנראה במיטבו רק בבדים איכותיים וברמת הדפסה נאותה) השתלבו יפה במראה הכללי ונראו נכונים וחסרי יומרות, למרות שגם ממרחק אפשר היה לזהות את רמת איכותם הלא מוקפדת של הפריטים.

חלקה הצבעוני של הקולקציה היה טוב בחלקו: שמלת מקסי משוחררת בגוון ניוד עם שוליים בוורוד פוקסיה ובקשירת קולר נראתה קלילה ונכונה. שמלות מיני מינימליסטיות בצבעים ניאוניים היו יפות (אם כי שוב, נדמה כי יתאימו רק לנערות צעירות), וחולצת בעלות הדפסים גרפיים נראו נינוחות. שמלות חלקות בצבעים עזים באורך ברך עם חגורות קוקטיות בצבע זהה נראו מוקפדות ומחמיאות.

חלק מרכזי בקולקציה הוקדש לשמלה השחורה הקטנה, שהופיע בשלל וריאציות - ברובן מיותרות, שכן גזרתן היתה כמעט זהה (עם שינויים מינוריים ולא מורגשים). למעט שמלה אחת מעניינת ודרמטית שכוסתה בריצ'רצ'ים אלכסוניים שמתחתם הסתתר בד לבן, אסופת השמלות השחורות העלתה את המחשבה שאולי הגיע הזמן לאפסן את השמלה השחורה הקטנה, לפחות בכל הקשור למסלולי תצוגה.

התצוגה, ברגעיה הטובים (והמעטים מדי) הוכיחה שיש מקום למותגים כמו גולברי, שמכירים את קהל לקוחותיהם ומייצרים בגדים בעבורו. חבל שרוב מערכות הלבוש בתצוגה פספסו את הנקודה הזו והוכיחו את ההיפך. בנוסף, ראוי היה שהרשת תתמקד בלספק לא רק בגדים במחירים נוחים, אלא גם באיכות מוקפדת, שתתאים לא רק לקהל אלא גם לאקלים הישראלי. גם במבט מרחוק, הבדים על המסלול נראו זולים למראה, וחוסר ההקפדה על איכות התפירה בלט מאוד. בסופו של דבר, לא לכולן יש ביטחון עצמי כמו לפנינה רוזנבלום, וספק אם נשים רבות יחייכו בבגדים כמו אלה שלבשה בתצוגה.

חולצות וטוניקות: 100-350 שקל; מכנסיים וחצאיות: 250-400 שקל; שמלות: 250-500 שקל; חגורות, תיקים וצעיפים: 130-250 שקל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ