בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברנואר הצליחו להפוך את הבינלאומי לישראלי

מעצבי רנואר הצליחו לתווך בהצלחה בין מגמות האופנה הבינלאומיות לטעמו של הלקוח הישראלי. התוצאה הסופית מפתיעה ברעננותה

3תגובות

תצוגת האופנה של רנואר לקיץ הקרוב, שנערכה בשבוע שעבר בגני התערוכה בתל אביב, היתה הפתעה נעימה וקלילה, שהצליחה, במובנים מסויימים, להוכיח את הטענה בדבר יתרונם היחסי של מותגים מקומיים. אלה, בעונות טובות, יכולים להציג קולקציות בוגרות ובשלות ולממש את תפקידם כרשתות אופנה שמתרגמות במהירות טרנדים עולמיים תוך התאמתם למקום ולזמן שבו הם מופיעים.

במובן הזה, רנואר בחרו בהשראה פשוטה ורלבנטית, בלי להיתלות באילנות גבוהים ובלי להטעין את הבגדים שלהם במשמעויות גדולות, שלרוב מסבכות מותגים מסוג זה. המשחקים האולימפיים בכלל, ואלה של לונדון בפרט, היוו השראה לקולקציה שהוצגה על המסלול, שהצליחה לשדר ניקיון ומינימליזם.

ההשראה הספורטיבית, טרנד עולמי שהפך בשנים האחרונות לעמדה עקרונית יותר כלפי ביגוד הפנאי, הפכה ברנואר לאמירה אופנתית, שעיקרה ההנאה שבלבישת בגדים נוחים וקלילים שאולי חסרים ייחודיות מותגית, אבל בהחלט משדרים רעננות קייצית עם טוויסט ספורט-אלגנטי במובן הטוב של המונח.

קובי בכר

נפלו ברשת

התצוגה נפתחה בסרטון וידאו שלא בישר על מהפכות גדולות. הסרטון, שבו נראו דוגמנים ודוגמניות בסצינות ים אמנותיות אך גנריות לחלוטין, לא חשף רבים מהדגמים ששטפו את המסלול מייד לאחר הקרנתו, אבל הצליח להשרות קלילות ועליצות קייצית שהתאימו לקולקציה. גם אם זה היה רצף אימג'ים חסר ייחוד, אפשר היה לראות בו ניסיון לא יומרני להציג קולקצית קיץ פשוטה ונכונה עם דגש על הנאה ונוחות.

אחרי עוז זהבי ואור גרוסמן, הפרזנטורים של המותג, שטף את המסלול רצף של דוגמנים ודוגמניות במכנסיים קצרים לבנים, חולצות מכופתרות עם צווארונים מחודדים, ז'קטים קצרצרים לבנים וחצאיות מיני ספורטיביות בדוגמאות דמויות קווילט. הסטיילינג, שכלל בעיקר כובעי מצחיה ותיקים ספורטיביים מעוצבים, היה מדויק ונקי, ובאופן לא מתחנף שרטט את הציר שעליו נעה רוב התצוגה: בגדי טניס משודרגים, מעין שילוב של ניקיון ספורטיבי עם טאץ' אלגנטי, שדומה שיכול להשתלב היטב ברחובות שטופי השמש.

באותו עניין כדאי לציין שדווקא נעלי הפלטפורמה שכיכבו על רגלי הדוגמניות לאורך התצוגה היו החוליה החלשה בסטיילינג, והן פגמו לא רק במראה הכללי אלא גם בהצעה האופנתית הלבישה שהציע המותג. אם הבגדים מקרינים ספורטיביות וקלילות, למה להעמיס עליהם נעליים בלתי אפשריות, חסרות חן ולא מתאימות? מדוע להוסיף סרבול סגנוני כשהלוק הכללי משדר ניקיון ודיוק?

ההשראה הספורטיבית כללה שמלות מיני צמודות, שמלות אוברסייז, מכנסונים קצרים, גופיות וחולצות טי, כמו גם ז'קטים קלילים. הניקיון שנשקף מהבגדים נבע לא רק מהצבעוניות הלבנה-קרמית של רוב הפריטים בקבוצה זו, אלא גם מפשטות הגזרות ומכך שניכר כי קל יהיה לשלבם עם פריטים אחרים למגוון אירועים וצרכים.

חולצת משי בצבע קרם שאליה נוספו כיסים וצווארון בוורוד היתה מפתיעה לטובה, וכמוה גם שמלות מיני בסגנון שמלות טניס מבדי סאטן שנראו מעניינות, נקיות ואלגנטיות. פריטים אחרים שנוספו כאן היו מיותרים, בעיקר בגדים שעשו שימוש בטכניקת רשת, שנראו סתמיים. החלקים העליונים הללו, שנלבשו מעל חזיות ביקיני, חולצות וגופיות - גם אצל הבנים וגם אצל הבנות - הזכירו מדוע מראה הרשת עדיין זכור לרבים כאן כטראומה אופנתית משנות ה-80, שמוטב להשאירה לחגיגות פורים בלבד.

עוד חטיבה שהוצגה בקולציה קשורה לטרנד הדפסי המטפחות, אולי המגמה המאוסה של העונה, שנדמה שמעצבים בבתי האופנה המקומיים תירגמו מהר מדי ובכמויות מדאיגות. הדפסי המטפחות הכמו-הרמסיים הללו נראו כבר על בגדי רשתות מקומיות נוספות, ומוטב בפעם הבאה להיות זהירים כשבוחרים לתרגם טרנד כמו זה, שמחייב הקפדה על פרטים, איכות בדים וגימורים - ערכים שלא מתאימים לכל המותגים.

קובי בכר

בין פשטות ופונקציונליות

טרנד אחר שתורגם ביתר הצלחה היה קשור לשנות ה-20 ולגזרות מהעשור ההוא, ולווה בגדילים, פרנזים וקו מותניים נמוך. דווקא הבגדים הללו, שהוסיפו אלגנטיות לקולקציה הרחבה, השתלבו יפה עם שאר הפריטים הספורטיביים, ונראו כמו חגיגת טניס אביבית מסרטים של וודי אלן.

במובן הזה הצליחו ברנואר לחבר מגמות אופנתיות עולמיות ולהתאימם לקהל המקומי בלי התחושה המלאכותית שמלווה תרגומים כאלה בדרך כלל. ראוי לציין שככל שפריטי הלבוש היו פשוטים ונקיים יותר, הלוק הכללי נראה היה יותר נכון ומדויק. כשמעצבי המותג החלו לסבך פריטי ערב כמו שמלות שנחתכו בקווים מוזרים, מחשופים אחוריים ומשחקי שקיפויות - החל להיווצר פער בין התוצאה הסופית והחומרים או הגזרות שמהם היא עשויה, והתגנב הרושם שמוטב היה להשאיר בגדים כאלה על שולחן התפירה.

כמו קולקציית הנשים, גם קולקציית הגברים הצליחה לשלב בהצלחה ספורטיביות ואלגנטיות מקומיות. לסקאלה הלבנה והטניסאית נוספו צבעים פסטליים של כחול וטורקיז, מכנסי ג'ינס כחולים ומשופשפים קלות ומבחר מכנסי ברמודה פשוטים בצבעים עזים של טורקיז, צהוב לימון, חרדל וכחול. מעילי הניילון הקייציים שנוספו לחלק מהדוגמנים התאפיינו משילוב נכון בין פשטות ופונקציונליות, ונראו כפריטים שיכולים לשרת את הקהל המקומי בשנה כמו זו הנוכחית, שבה עדיין קריר במארס. בגדים נוספים - כמו סווטשירטים קצרים, ז'קטים שחורים ויפים עם רוכסנים או חולצות בגזרת ז'קט - היו גם הם חלק מהמגמה המבורכת.

גם באגף מכנסי הג'ינס נרשמה הפתעה לטובה. במקום הקשקשנות והעומס שמלווים רבים מהמותגים המקומיים (שהקהל הישראלי משום מה אוהב, למרות שחלף עשור מאז שהיו להם רלבנטיות אופנתית), מעצבי רנואר שלחו למסלול גזרות פשוטות ונקיות, עם צבעים שנעו מכחול כהה ועד משופשף עדין. חולצות הג'ינס בסגנון שאמברה וז'קטים משאמברה השלימו את הקבוצה, והעניקו את החותמת הסופית לכך שרנואר, סוף סוף, הולכת בכיוון הנכון.

מחירים: מכנסיים: 100-480 שקל; ז'קטים: 200-480 שקל; חולצות וסריגים: 50-300 שקל; חצאיות ושמלות: 100-400 שקל; אביזרים (חגורות, נעליים, עניבות, תיקים ותכשיטים): 40-570 שקל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו