בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך הפך עברי לידר לאיקונת סטייל

ב-15 השנים שחלפו מאז שהוציא את אלבומו הראשון ביסס עברי לידר את מעמדו כמוסיקאי מצליח ונציג פופולרי של הקהילה הגאה. השינויים האחרונים במלתחתו מעידים שכעת הוא עומד לכבוש גם את התואר איקונת סטייל

8תגובות

כשעלה לבמה לפני 15 שנה, עברי לידר, כיום בן 38, עוד היה ילד. עם צאת "מלטף משקר", אלבומו הראשון, היה ברור שמדובר בזן חדש של כוכב פופ צעיר, שילוב לא מוכר של פנים נאיביים, גוף נערי ואימג' אופנתי שהתרחק מהמודלים המוכרים של כוכבים אחרים בתעשייה.

בשנים הראשונות לקריירה שלו, נדמה היה שהצליח לסמן בגלגוליו האופנתיים את האימג' של הגבר החדש. אחרי היציאה המתוקשרת שלו מהארון נדמה היה שסיגל לעצמו תפקיד אחר, כזה שניסח את הכללים החדשים עבור הגבר הרגיש של שנות ה-2000. לאחרונה, כך נדמה, עברה דמותו הציבורית מהפך נוסף - קפיצה לעמדה בטוחה יותר. נעלי העקב שבהן הצטלם לסרטון הווידיאו החדש לשיר "D.I.S.C.O" מסמנות צעידה בטוחה ומודעת, כזו שכבר לא דופקת חשבון לאף אחד.

במידה מסויימת, הגלגול הלידרי הזה מסמל את השינוי שעברה דמות הגבר האופנתי ב-15 השנים האחרונות: ממטרוסקסואל סקסי לגבר אופנתי, רגיש ומופנם, ומשם לעמדה בטוחה יותר, של גבר שמתלבש כמו שהוא רוצה באמת, בלי להיכנס להגדרות עיתונאיות קלות מדי לעיכול. אם בסרטון הווידיאו האחרון לידר עלה על עקבים, היום הוא יכול ללבוש מכנסי ג'ינס וחולצה הדוקה ומחר להשתולל בחליפה צמודה וכובע. את משטרות האופנה שצצות תחת כל בלוג רענן הוא כבר לא סופר ממטר.

כשהחל את דרכו ב-1997 היה לידר אחת הדוגמאות המקומיות המובהקות ביותר לגבר החדש. החולצה הכחולה והז'קט שלבש בסרטון הווידיאו "תמיד אהבה" או מכנסי הג'ינס וגופיית הסבא ההדוקה מ"מלטף משקר" סימנו אותו כגבר מודע לעצמו, שמשחק על הגבול שבין האלגנטי לקז'ואלי, עם תשומת לב לפרטים הקטנים - שילוב נדיר באותה תקופה בנוף הרוקנרולי הגברי המקומי.

שרון דרעי

בשירו "ז'קט" התייחס לז'קט שלבש בתצלום שעל עטיפת אלבומו הראשון: "כשאני אגדל אני אהיה כמו כולם, ותהיה לי אהבה גדולה שתחכה לי בעולם, יהיו לי כוכבים על הז'קט הכי יפה בעיר, אחד אחד אני אקטוף אותם יפים, להשתמש ולהחזיר". אולם באלבומו השני, "יותר טוב כלום מכמעט", הוא מסיר את הז'קט וחושף גופיה. עם שירים כמו "חולצת פסים", נדמה שרצונו להיות "כמו כולם" הוביל אותו לנסח סגנון אישי מוקפד ויפה, שלא יעצבן אף אחד מסביב.

עם יציאת "האנשים החדשים" ב-2002, יחד עם היציאה המתוקשרת שלו מהארון, החל לידר לבסס את דמות הגבר הרגיש: חולצות מכופתרות צרות ואופנתיות, בדרך כלל בצווארון פתוח וגורמט (כמו על עטיפת האלבום), חולצות טי מודפסות, גופיות רכות וצמודות ומבחר מכנסיים, בעיקר מכנסי ג'ינס, שהעידו על מודעות אופנתית מוקפדת ובוגרת.

אולם נדמה כי באותה תקופה נמנע מללכת את הצעד הנוסף קדימה: למרות היציאה הפומבית מהארון, נדמה שבחר באופציה השקטה, המלטפת, כמעט בלי הבלחות קמפיות או טראשיות, ועם שפע מותגים בינלאומים איכותיים. במידה מסויימת, לידר ניסה להוכיח שהומואים לא צריכים ללבוש חולצות הדוקות מדי, גופיות זוהרות או מכנסי סבנטיז קמפייים, ואולי הוא ניסה בכלל להוכיח שזמר הומו לא צריך לייצג קהילה שלמה, אלא זן חדש של גבריות אינדיבידואלית: רגישה, עירונית, קוסמופוליטית ומעודכנת.

למרות כל אלה, משהו בדמותו של לידר המשיך לתעתע. מצד אחד דמותו האופנתית התחברה לאימג' הגברי של התקופה: חולצות כפתורים פתוחות מעט, מכנסי ג'ינס, ז'קטים וחולצות טי. מצד שני, שמר לידר על מאפיינים של גבר מהדור הישן, עם לוק נאיבי, חיוך מבוייש וקסם אישי של יוצא קיבוץ.

שרון דרעי

על שני הקטבים האלה התבססה דמותו - מעין אלטר-אגו הומואי שהתעסק בדיוק באותם דברים שהומואים תל אביביים אחרים התעסקו איתם: לצאת למועדונים או להיות בזוגיות מונוגמית ובורגנית, להיות קוסמופוליטי או להיות חלק מהמקום הזה, להיות מהאנשים הרגילים או להיות אחר.

נדמה שרק לאחרונה הצליח סוף סוף לידר, בנוסף להיותו מוסיקאי מוצלח ונציג פופולרי של הקהילה הגאה, להיות גם איקונת סטייל שלוקחת סיכונים ומגרדת, גם אם באיחור אופנתי, את הגבולות המטושטשים שבין אופנה גברית ונשית ובין מחוייטות אלגנטית להתפרעות ברוח הדיסקו.

בסרטון הווידיאו לשיר "D.I.S.C.O" של צמד המוסיקה האלקטרונית "The Young Professionals" שייסד לפני כמה חודשים נראים לידר ומחציתו השנייה של הצמד, יונתן גולדשטיין, בחליפות מהודקות וקצרות בסגנון תום בראון, חולצות לבנות ונעלי עקב סטילטו, שהקפיצו את הסטטוסים בפייסבוק וגרמו למהומה קטנה בעולם הרגוע של חוסר הסגנון האופף את המוסיקאים בישראל.

לכאורה מדובר בעוד סרטון וידיאו מושקע - הומאז' לסבנטיז ולאייטיז, קצת ‘פט שופ בויז' והרבה שעשועים מגדריים. אך זוהי גם הפעם הראשונה שלידר הבין את המשמעות האמיתית של הקשר שבין מוסיקה וסטייל, ובעיקר הצליח להפגין תעוזה אחרי שנים שבהן היה הילד הטוב והמלטף של דור שנות ה-90 במוסיקה הישראלית.

רונן אקרמן

בעבר, לידר אמנם שר על בגדים יפים בחנויות יוקרה, אך לא תמיד היה לזה כיסוי. אמנם, שעה שכוכבי פופ אחרים עשו לא פעם בושות והתהדרו בפריטים לא מעודכנים, לידר תמיד הקפיד על הופעתו החיצונית. אבל כשבאים לשרטט את הפיגורה האופנתית שלו עד לאחרונה, נשארים עם ז'קטים קלילים, חולצות מכופתרות יפות אך גנריות וסגנון אישי מאופק.

אולם סרטון הווידאו האחרון מסמן לידר אחר. זהו הרגע לתת לו טפיחה על השכם (בלי להפיל אותו מהעקבים), ולהזכיר לו שגם באופנה, לא רק באהבה, יותר טוב כלום מכמעט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו