רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין הומור לאקסטרווגנזה ואימה: דניאל אפללו מגיע לת"א

לרגל פתיחת תערוכה של עבודותיו בתל אביב מספר המעצב הפיני איך יוצרים יומן אישי באמצעות פריטי לבוש, ומדוע אינו מצטער על התפנית המקצועית שנאלץ לעשות

3תגובות

הבגד הראשון שדניאלו פאלילו עיצב היה סוודר שחור גדול ממדים עם ברדס בגבו. זה היה בתחילת העשור הקודם, פאלילו היה אז סטודנט במחלקה לאופנה באוניברסיטה לאמנות ולעיצוב בהלסינקי, והוא נוצר במסגרת תרגיל שהנחיותיו היו לעצב בגד שמשקף את אישיות יוצרו בצורה הטובה ביותר.

"זה היה פריט מאוד בסיסי, אבל היתה לו צללית גדולה והוא היה עשוי צמר", הוא אומר כעת בשיחת וידיאו מביתו שבהלסינקי. "שחור הוא צבע שאני אוהב במיוחד, ופינלנד היא מקום חשוך". ייתכן שהקדרות שאיפיינה את הסוודר נבעה גם מהאכזבה שחש באותה העת מכך שנאלץ לפרוש מהמחלקה לאמנות בעקבות אלרגיה שפיתח לטרפנטין. פאלילו, כיום בן 31, התמחה אז בציור, וחדל להגיע ללימודים לאחר שאובחנה אצלו רגישות לנוזל המשמש לדילול צבעי שמן. כשהוא מדבר על זה כעת הוא אינו נשמע מאוכזב מדי מהתפנית המקצועית שנאלץ לעשות.

תשובותיו לקוניות באופן כללי ("אנחנו בפינלנד לא אוהבים לדבר יותר מדי", הוא מציין בפתח השיחה). הן מפתיעות מעט על רקע הבגדים האקספרסיביים שהוא מעצב בשש השנים האחרונות - פריטים בגזרות גדולות ורחבות, בקשת גוונים בסיסית של כחול, אדום, צהוב, שחור ולבן, המשלבים גרפיקה הומוריסטית-מורבידית, תלת-ממדית בחלקה, ועולם דימויים סוער שמורכב בין השאר מסמלים של תתי-תרבויות וייצוגים של תרבות פופ ונעורים או כדורגל.

את המותג העצמאי שנושא את שמו הקים ב-2006, ומאז, לדבריו, הוא מתייחס לעיצוב אופנה ולקולציות שהוא מעצב מדי עונה כמעין אמצעי לניהול יומן אישי. את קולקציית אביב-קיץ 2012, למשל, עיצב אשתקד במהלך שהות של חודשיים בניו יורק. שמה, "Nevermind", ניתן לה על שם האלבומים שליוו אותו באותה תקופה: "Never Mind the Bollocks" של ה"סקס פיסטולס" מ-77' ו"Nevermind", אלבומה השני של להקת "נירוונה" מ-91'.

"ביום שהשלמתי את העבודה על הקולציה גיליתי שחלפו 20 שנים מאז שיצא האלבום הזה, וזה העניק לי ביטחון שבחרתי בשם הנכון", הוא אומר. "אני לא חושב שבבגדים יש השפעות של גראנג' או פאנק, אבל יש בהם מין גישה כזו. אולי זו גישת פאנק של ימינו".

ביום ראשון הוא יציג את הקולקציה המדוברת בתצוגת אופנה במוזיאון "בית העיר" בתל אביב, במסגרת התערוכה "BorderLine/גבולי". בתום ערב הפתיחה החגיגי, הבגדים יוצגו בחלל המוזיאון מעל גבי דחלילים שייבנו מפיסות עץ ופלסטיק וגולגולות.

קלודט זורע, המנהלת האמנותית של "שנה של אופנה" (סדרת תערוכות המשלבות עבודות של יוצרים מתחומי האופנה והאמנות, שנפתחה בנובמבר אשתקד ושתימשך עד לאוקטובר הקרוב במוזיאון "בית העיר"), מספרת שמוצאו של פאלילו היה חלק מהעניין שגילתה בעבודתו. "אנחנו בדרך כלל לא נחשפים למה שקורה שם מבחינה אופנתית", היא אומרת. "אני אוהבת מאוד את סגנון העבודה שלו על חולצת הטי, ואת האופן העקבי שבו הוא עובד על הפריט הבסיסי הזה. הוא משתמש במידה הכי גדולה שקיימת, XXL, ומשתמש בבגד כמו בקנווס, למעשה. יש לא מעט מעצבים שמתעסקים בדימויים מודפסים על חולצות טי, אבל מה שמייחד את פאלילו הוא ההתייחסות לגוף - גם חוסר ההפרדה בין נשים לגברים, גם המידה הגדולה, וגם היצירה של גרפיקה בתלת-ממד שמרחיבה את גבולות הגוף. כל הדימויים שהוא משלב נוצרים מפיסות בד קטנטנות שהוא גוזר ומחבר בטכניקת טלאים דקדקנית מאוד. לי באופן אישי זה מזכיר מסורות של תפירה עילית, ומי שמבין בתפירה יכול לזהות את המורכבות של התהליך".

את הבגדים שהוא מעצב היא ממקמת על הציר שנע בין הומור, אקסטרווגנזה ואימה. "הוא אינו עושה את ההבחנה של טעם טוב לעומת טעם רע, וזה מקסים בעיניי. הוא פשוט עושה את מה שהוא אוהב, ובאופן מפתיע אולי, זה מאוד מסחרי בסופו של דבר. הכל מגיע במידה אחידה, לגברים ולנשים, ומאוד בסיסי בסך הכל. סיפור מאוד פשוט".

לפי פאלילו, הסיפורים שבגדיו מספרים הם פשוטים למדי. "אני מכניס בהם את מה שעובר עלי בזמן שבו הם נוצרים. אני חושב שאם מתבוננים בקולקציית הקיץ הנוכחית, למשל, אפשר למצוא את הדברים שעניינו אותי במהלך התקופה שהתגוררתי בניו יורק. בוא נאמר שאם הדלקתי את הטלוויזיה וראיתי המון סרטים מצוירים, אז שילבתי את הדמויות האלו בבגדים, ואם הלכתי לבר לראות משחק פוטבול או ביקרתי בהמון מסעדות המבורגרים, אז כל הדברים האלו נוכחים בה".

לתרבות האמריקאית היו לא מעט אזכורים בקולקציות שעיצב בעבר. "אולי יש לי עניין באמריקנה יותר מאשר לאדם הממוצע, אני לא יודע. אני משלב המון דברים מהתרבות הזו, אבל אני עושה את זה באופן פיני ייחודי, כך שיש בזה משהו מעט משונה או מעוות. זה כמו, למשל, שבעידן שלפני האינטרנט אנשים רצו להיראות כמו כוכבי רוק, אז הם מצאו תמונות שלהם וחיקו את הופעתם החיצונית. אבל מכיוון שהם לא ידעו איך זה נראה מאחור או מהצד, אז זה יצא עקום קצת. אני חושב שאני עושה משהו כזה. תמיד יש משהו לא נכון או לא כשורה".

לדעתו בגדיו משקפים מאוד את הלסינקי, בין אם בהשפעות של הוקי קרח או של יורדי ים שניכרות בהם ובין אם בצבעוניותם הססגונית, אף שלדבריו הוא אינו מסוגל להצביע על סגנון פיני מובחן בעיצוב אופנה. "לפינלנד אין היסטוריה ארוכה של סטייל כמו לצרפת או לאנגליה. אם הייתי נדרש להגדיר אותו, הייתי אומר שהוא מעט משונה או פתוח יותר לחריגות, במיוחד בהלסינקי, שם אנשים מעדיפים להתלבש באופן אישי".

המותג Marimekko הוא ככל הנראה היצוא המוכר ביותר מפינלנד בתחום האופנה, אך בעשור האחרון דברים החלו להשתנות תודות לדור חדש של מעצבים ומותגים צעירים שעבודתם מעוררת עניין בזירה הבינלאומית, בהם פאלילו, ,Aki Choklat Samu-Jussi Koski ו-.IVANAhelsinki

אצבע משולשת

אחד ממוקדי ההשראה המרכזיים שלו הוא מוסיקה, לדבריו, ואת בגדיו הוא מגדיר כשילוב בין מוסיקה גותית, רוק כבד והיפ-הופ. בקולקציה הנוכחית, לדוגמה, אפשר למצוא דוגמאות של גולגולות (מוטיב חוזר בעבודתו) לצד דימויים של מארג' סימפסון, באגס באני או הליצן של מקדונלדס (תסרוקתה התמירה של הראשונה נמרחת מעל גבי שמלה אדומה ארוכה, אוזניו של הארנב נמתחות כתוספות בד מכתפיה של חולצה רחבה במיוחד ופניו של הליצן מורכבים מטלאי בד צבעוניים בחולצת טי נוספת), וכיתובים כגון "destroy" או הדפס של יד שמזקירה אצבע משולשת.

האחרונים מוסיפים מנה גדושה של זעם נעורים כבוש (שגובל לפרקים בפרודיה) לבגדים שמתאפיינים ממילא ברוח עלומים בשל הפרופורציות הגדולות שלהם, שמזכירות את הנטייה הרווחת של בני עשרה ללבוש בגדים רחבים שמסתירים את גופם.

"אני לא מתעניין באופנה במיוחד", הוא אומר, "אני פשוט עושה בגדים שמשמחים אותי, בתקווה שיוכלו לשמח גם אנשים אחרים. לא קניתי מגזין אופנה בחמש שנים האחרונות, וטרנדים או תחזיות אופנה הם לא דברים שמעניינים אותי. לפני המון זמן קיבלתי החלטה שעדיף לי לא לדעת בכלל על הדברים האלו, כך אני יכול להתמקד במאה אחוזים ברצונות האישיים שלי".

נועה יפה

בתערוכה במוזיאון "בית העיר" יציג, בנוסף לקולקציית הקיץ, מדים שעיצב במיוחד בעבור שחקני קבוצת הכדורגל "בני יהודה". פאלילו היה בנעוריו שחקן כדורגל מבטיח, וכיום זהו תחביב שהוא מפתח. בסרטון הווידיאו שיצר מתן גוגנייהם ושיוצג בתערוכה, מופיעים שחקני הקבוצה במדים החדשים של פאלילו. גם אם מכנסי טייטס עם קוצים מחודדים אינם התלבושת האידיאלית למשחק כדורגל, הם ללא ספק הופכים את האווירה להרבה יותר מעניינת.

הרעיון נולד במהלך פגישה משותפת של המעצב עם נציגות המוזיאון בפאריס (איילת ביתן שלונסקי, מנהלת והאוצרת הראשית של המוזיאון, וקלודט זורע). "העלינו יחד כל מיני רעיונות, ובין היתר את האפשרות הזו, והם רצו שזה יקרה. זה היה מאוד מהנה. קיבלתי תמונות של המדים שלהם, ואז החלטתי שאני רוצה לתת להם יותר מאווירת הסרט ‘מקס הזועם'".

באופן מפתיע, לקטלוגים שהוא מצלם מדי עונה יש חזות אחידה: הם מודפסים בפורמט של פוסטר, ומציגים דוגמנים לבושים בבגדיו על רקע לבן. במבט ראשון הם נראים כמו קטלוג תחפושות לליל כל הקדושים.

"חלק מהבגדים שלי הם לא קלים לעיכול. אנשים אומרים על הבגדים שלי שהם מאוד מטורפים. זה משונה, אגב, כי אני חושב שהם נורמלים ולבישים לגמרי. אני לא רואה טעם לעצב בגדים שאי אפשר ללבוש. יכול להיות שאני עושה את זה המון זמן ולכן אני מרגיש שזה בכלל לא מוזר. בכל מקרה, כשאני מצלם את הקטלוג אני מרגיש צורך לשמור את זה מאוד פשוט ככל האפשר, וגם אני רוצה לבנות סיפור שימשיך לקטלוגים עתידיים. כשאני תולה אותם בסטודיו לאחר מכן הם נראים לי כמו גביעים, כמו תיעוד של חצי שנה מהחיים שלי".

לדבריו הוא שמח על ההזדמנות להציג את בגדיו במוזיאון, אבל הוא שמח עוד יותר לראות אנשים שלובשים את הבגדים שהוא מעצב. "אני מרגיש שזוהי זכות גדולה, וזה גורם לי להאמין שאני עושה משהו נכון". ב-2009 ליידי גאגא לבשה שמלה בעיצובו בכתבת אופנה שהתפרסמה במגזין "Urban".

"האמת היא שאני לא ממש יודע מאיפה היא השיגה אותה. זה לא נעשה דרכי. יום אחד שוטטתי ברשת ופתאום נתקלתי בתמונה הזו. אני זוכר ששאלתי חברה שלי מי זו האשה הזו, היא נראתה לי מוכרת. היא אמרה לי שזו ליידי גאגא".

למרות הפרסום שהצילום עשה למותג שלו, הוא מסביר כי אין לו עניין לשכנע ידוענים ללבוש את בגדיו. הוא מעדיף שילבשו אותם אנשים שאוהבים אותם באמת. מה הם מרגישים בתוכם לדעתו? "אני מקווה שהם מרגישים בהם טוב ונוח", הוא אומר. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#