בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך הופכים פריטי מעצבים צעירים להצלחה

מטרתם של בעלי הבוטיק "RA", שהתחיל באנטוורפן ומתרחב כעת גם לפאריס, היא לאתר פריטים לא מסחריים שהם אוהבים מאוד ושאיש אינו מאמין בהם

3תגובות

כשרומן ברו ואנה קושנורובה, בני 28, נשאלים למקור שם שתי החנויות שבבעלותם, "RA", הם משיבים כי הוא משלב את האותיות הראשונות של שמותיהם הפרטיים. זה היה הרעיון הראשון שעלה בראשם. פשוט מאוד.

אך את חנות הקונצפט שייסדו באנטוורפן ב-2009 קשה לתאר כפשוטה. היא חולשת על פני כמה חללים, ופרט לבוטיק שבו נמכרים בגדים ואביזרים נלווים, היא כוללת גלריה לאמנות עכשווית, מסעדה וחנות ספרים. מדי חודש נערכים בה אירועים מיוחדים, כמו למשל "Rainbow Wave Anniversary Dinner", ארוחת טעימות שכוללת עשר מנות שמשלימות יחד את גוני הקשת, או "Twilight Believe it or Not", נשף חוף טרופי בהשראת ארבעת היסודות - אדמה, אש, מים ואוויר.

ואולי בעצם הדחף שמאחורי היוזמה של הצמד פשוט למדי: כל שקיוו, הם אומרים שבועות ספורים אחרי שחנכו חנות נוספת בפאריס בתחילת השנה, היה להעניק במה למעצבים צעירים מכל העולם, שלדעתם לא זכו לייצוג הולם בתעשייה הממוסדת.

ג'וליאן דה-קוסטה

כשנפגשו לראשונה באמצע העשור שעבר הם היו עדיין סטודנטים במחלקה לאופנה באקדמיה המלכותית לאמנויות באנטוורפן, כך שהעמדה של מעצב צעיר מוכרת להם היטב. כיום החנויות שלהם מציעות חלופה לתעשיית האופנה המבוססת בעבור לא מעט מעצבים צעירים, אך לדבריהם זו לא היתה המוטיבציה הראשונית. "זה נוצר באופן אינטואיטיבי לחלוטין ממה שאנחנו אוהבים ומעריכים", מסבירה קושנורובה. "באופן טבעי, התוצאה אינה מסחרית".

אם עיצוב החלל בחנות החדשה בפאריס מזכיר מעט תפאורה במחזה אקספרסיוניסטי גרמני מתחילת המאה שעברה - לרבות קוליסות עץ שנראות כשערים מפוארים שנחצבו באבן, מבנים שתוכננו בקווים אלכסוניים המעניקים תחושה של חוסר יציבות ושלל פרטים שכמו נשלפו ממלכות בדיוניות - זה אינו מקרי כלל. השניים רואים בחנות בית תיאטרון לאופנה. "יש לנו מערכת הגברה ותאורה טובות, ואנחנו יכולים להשתמש בהן כדי להעלות כאן מופעים תיאטרליים של אופנה", אומר ברו, "ויש אפילו מרפסת שיכולה לשמש יציע".

בחודש שעבר, במסגרת שבוע אופנת הנשים בבירה הצרפתית, הם העלו בה תצוגה תיאטרלית במיוחד של המעצב הצרפתי הצעיר ארנו איב דרדי. היא נקראה "Fuckshion Show", והדוגמנית המזמרת שפתחה אותה הכשירה את הקרקע לאלה שהופיעו אחריה, נשים וגברים כאחד, להביע את עצמם באופן חופשי למדי. מנחת התצוגה, שעמדה בקצה האחד של החנות, הציגה אותם בשמותיהם הפרטיים ותיארה את המראות שנצפו בצרפתית מלוטשת שהיו בה הפאתוס של הקראת שירה והבהילות של כרוז במרכז קניות - בעיקר בגדי עור בגוני שחור וזהב, ששילבו בין פאנק, גותיקה והשפעות מצריות. הקהל נראה מרוצה מהאווירה המשוחררת.

למחרת, כשהחלל הוסב בחזרה לחנות, הגישה המקסימליסטית שאיפיינה את האירוע השתקפה גם בבגדים שהוצגו מעל הקולבים. היה בזה משהו רענן, במיוחד על רקע סגנון העיצוב המאופק שנהפך לתו תקן לא רשמי בבוטיקים בשני העשורים האחרונים, ושנועד כפי הנראה לרמז על אופיה התכליתי של המלתחה המודרנית שמוצגת בהם.

ג'וליאן דה-קוסטה

"המעצבים הם שמות שאתה כנראה לא מכיר, כי אנחנו מחפשים אותם בכל מיני מקומות שאיש אינו מגיע אליהם", מקדים ברו בחיוך מסופק. שני דגמים שהוא מציג - חולצת טי אדומה, שבמרכזה מפוסל פה שנפער וחושף ניבים לבנים חדים של פייר אנטואן הצרפתי, וחולצת גברים מחויטת בגזרה רחבה, שנחתכה משמיכה מקסיקאית מפוספסת בגוני כחול, כתום, ירוק, ורוד וצהוב בעיצוב שון סמסונג מלונדון - מייצגים היטב את רוח הקולקציה, יותר ממעיל מחויט אפרפר של המעצבת הגרמנייה שטפאני האן.

על רקע אלה, דגמים של ראד חוראני וגארת פיו, מעצבים שנחשבים לצעירים בזירת האופנה העילית הבינלאומית, בגוונים של שחור ולבן, נראים לפתע כמו הצעות לבוש שימושיות מדי. כך גם חולצת טוניקה מודפסת של המותג הגרמני "Bless", שלבגדיו מצע רעיוני ניסיוני. על מערכת של וסט ומכנסיים של רודרטה, שמודפסים בפרחים בגוני חרדל וכחול, מעיר ברו: "זה תמיד קצת מכוער וקצת יפה. אנחנו אף פעם לא נבחר את הדגמים המסחריים מהקולקציות של מעצבים מבוססים.

"זה מאוד תל אביב", הוא אומר על מערכת של חולצת פסים רחבה בכחול ולבן ומכנסיים קצרים מבד לבן שקוף שמחוברים לבגד ים צהוב בגזרת תחתונים, שניהם של ברנהרד וילהלם הגרמני. הוא מצמיד להם כובע עשוי טלאי בדים בהדפסים צבעוניים שונים של נזיר מזהאר, מעצב אביזרים לונדוני שנודע בכובעים היצירתיים שעיצב לליידי גאגא, ולאחר מכן אביזר ראש עשוי רתמות עור של איליה פליט, מעצב אביזרים נוסף שפועל בלונדון (ואחיה של המעצבת אניה פליט שפועלת בישראל).

כאשר ברו שולף את אחד הדגמים שעיצב בעצמו - שמלת שיפון ארוכה בצבע טורקיז שבחלקה העליון משולבות נוצות ססגוניות וקשקשים של בד מבהיק - הוא פורץ בצחוק. "האמת היא שחשבתי שאיש לא יקנה אותן, אבל הן נמכרו היטב עד כה".

מטרתם, לדבריו, היא לאתר פריטים לא מסחריים שהם אוהבים מאוד ושאיש אינו מאמין בהם. "כולם אוהבים ללבוש מכנסי ג'ינס וחולצת טי. זה מאוד נוח", הוא מציין, מתבונן עליי, ומוסיף מיד: "וזה בסדר. גם אני לבוש באופן די מתון היום (בחולצת כותנה לבנה, מכנסי צמר חומים של דמיר דומה ונעלי סניקרס סגולות של קונברס), אבל לפעמים אני מרגיש שאני רוצה להביע משהו אחר, ובשביל זה צריך גם בגדים כאלה".

ג'וליאן דה-קוסטה

"Ra", 14 rue de la Corderie, Paris 75003. פרטים נוספים באתר המשמש גם חנות מקוונת:

ג'וליאן דה-קוסטה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו