המחאה החברתית, גרסת המותג "האחים מוסלין"

הבגדים של שלושת חברי קולקטיב האופנה "האחים מוסלין" לא דומים לשום דבר, וכך גם תהליך היצירה והמכירה שלהם. האם יהיה להם קהל?

סהר שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סהר שלו

לנדב סווטלוף, יען לוי ותמר לוית יש מטרה שברגע הראשון נשמעת כמו סיסמה מהמחאה החברתית של הקיץ שעבר. "מה שאנחנו עושים נובע בחלקו מהצורך שלי להעיר אנשים", אומר סווטלוף, אבל מתכוון להתעוררות אחרת לגמרי. "אנשים נעשו קצת רדומים אופנתית, הם שכחו שבגדים אומרים עליהם משהו. הם משוכנעים שהבגדים שלהם הם אינדיבידואליים מאוד, ולא רואים שעוד עשרות אנשים מסביבם לבושים אותו הדבר. אנחנו רוצים לעורר, לתת לאנשים את התחושה שהם צריכים לשים לב למה שהם לובשים, להיות מודעים. אנחנו רוצים ללכת בדרך הלא קונבנציונלית, למצוא דרכים אחרות לעשות דברים".

"אנחנו" זה קולקטיב האופנה החדש "האחים מוסלין" (Muslin Brothers), שהקימו סווטלוף לוי ולוית, שלושה מעצבים צעירים המנסים לטשטש את ההבחנות המקובלות בעולם האופנה וליצור דרך חדשה שבה בגדים מעוצבים, מיוצרים, משווקים ונמכרים ללקוחות. הם יוצרים בגדים ­ בין השאר ז'קטים מבדים סינתטיים, גופיות אוברסייז עם חיתוכים לא קונבנציונליים ושמלות רדי-מייד שהן גופיות שנקנו בשוק והוצמדו להן אימרות מבדים שונים ­ שמשדרים תחושה אקספרימנטלית, מעוררים שאלות בסיסיות של מה לובשים, איך ולמי זה מתאים. אין בבגדים האלה עומס פרטים אבל יש מורכבות בצורה, בגזרה ובאופן שבו הם מתנהגים על הגוף או תוך כדי תנועה.

חוויה משחררת

שיתוף הפעולה בין השלושה, מספר לוי, בן 34, התחיל מעצמו. הם נפגשו במחלקה לעיצוב אופנה בבית הספר "שנקר" ­ סווטלוף סיים את לימודיו שם, לוית ולוי פרשו לפני תום הלימודים ­ והחלו ליצור בגדים ביחד. "דבר גרר דבר", אומר לוי, "ואז פשוט אמרנו לעצמנו שיוצאים לנו דברים מעניינים וכדאי שנמשיך".

השלושה מדברים על העבודה המשותפת במונחים של חוויה משחררת. "כשאתה לומד עיצוב אופנה אתה בודד", אומר סווטלוף, בן 28, "אתה בא עם הרעיונות שלך ובסוף עומד לבד מול המבקרים. וכאן נוצר פתאום קולקטיב שנעים לעבוד בו, ויוצאים דברים מעניינים שאפשר לחלוק את האחריות עליהם ואת האהבה אליהם עם עוד אנשים. זו חוויה מתקנת של יצירה.

"כשאנחנו עובדים ביחד זה מקבל פרספקטיבה אחרת", מוסיף לוי, "משום שהביקורת העצמית עובדת שעות נוספות, והעבודה המשותפת יוצרת דינמיקה חדשה. הבגד עובר כמה תהליכים וכמה עיניים מסתכלות עליו. הבגד בעצם עובר סוג של אבולוציה, בבדים, בדיטיילים, בגזרה. זה תהליך שבו אנחנו כל הזמן מתייעצים זה עם זה, מוסיפים וגורעים מהפריטים".

לא רק הבגדים עוברים אבולוציה, גם אופן העבודה. אם על הקולקציה הראשונה ­ שהוצגה במכירות קבוצתיות ובמכירות רחוב ­ הם התחילו לעבוד באופן כמעט ספונטני, בקולקציית הקיץ המוצגת עתה השתנה תהליך העבודה. "בקולקציה הראשונה כל אחד עשה את הדברים שלו ואז חיברנו ביניהם, זו היתה מין עבודה קולאז'ית", מספרת לוית, בת 28, שעשתה בעבר סטאז' בקולקטיב האופנה הניו-יורקי ThreeAsFour. "עכשיו אנחנו בוחרים את הבדים ביחד, והכל עובר עריכה של שלושתנו. ההחלטות משותפות: מה הולך לייצור, באילו כמויות, מה נתפר פה, מה אצל התופרת. עם העבודה המשותפת אנחנו גם מבינים לאט לאט את הגבולות של האחר, מי אוהב לעשות מה, ומשלימים זה את זה".

ועם זאת, הייחוד שניכר בבגדים של "האחים מוסלין" אינו קשור רק לעצם העובדה שזהו קולקטיב, אלא גם לרעיונות שמנחים את השלושה. "אנחנו מנסים לעשות דבר ראשוני, להפתיע, מצד אחד ליצור משהו בסיסי ומצד שני לעצב משהו שלא ראינו קודם", אומרת לוית. "בתחילת התהליך אנחנו מנסים לנטרל את מה שעשינו עד עכשיו ולחזור למצב כמעט ילדי", מתאר לוי, "כמו אז, כשהיינו ילדים ורצינו לגעת בחומרים ולבדוק איך הם מתקפלים או נשברים".

התוצאה היא, למשל, ז'קט שעשוי מרצועה אחת (ונקרא "ז'קט ילידים"), חולצה גברית שיש לה פתח בגב, מכנסיים שאפשר ללבוש בשלוש דרכים שונות או גופיית אוברסייז עם חיתוכים שנראים כאילו נמר שרט אותה. 

"רוב הבגדים שלנו עשויים מבד אחד", אומר סווטלוף, "זה ניסיון לעסוק יותר בצורה ופחות בדיטיילים או במניפולציות גרפיות. למרות ההקפדה על פרטים כמו המיקום של הכפתורים והתפירה, הבד הוא שיוצר את המניפולציה. זה אולי נראה פשוט, ראשוני ואינסטינקטיבי, אבל יש הרבה מחשבה מאחורי העשייה".

חצאית לכולם

רעיון אחר שהשלושה מיישמים בדרכם הוא רעיון השכבתיות. לוי, לוית וסווטלוף מתייחסים דווקא אל ההיבט המינימליסטי שלו, עם בדים שעוטפים את עצמם, בד שמתקפל על עצמו. "התשוקה שלנו מכוונת לצורה", מוסיף סווטלוף, "והדיטיילים נרתמים לשמור על הצורה הרצויה".

תכונה נוספת המייחדת את הבגדים של הקבוצה היא שאפשר לשייך אותם לקטגוריית היוניסקס. הקולקציה מתאימה הן לגברים והן לנשים, בלי פריטים כאלה ואחרים המיוחדים לג'נדר. "אין לנו שני קווים", אומר לוי, "זו קולקציה משותפת, והיא קשורה גם בתהליך העבודה. כשאנחנו עושים שמלה, גם אני וגם נדב נמדוד אותה".

גם בתצוגת אופנה מאולתרת שערכו השלושה בשדרות רוטשילד בתל אביב לפני כמה חודשים גברים לבשו שמלות ונשים לבשו מכנסיים גבריים. "הקהל שלנו הוא בנים, בנות, וכל ארבעת המינים גרסת 2012. מבחינתנו, ההגדרות של ג'נדר פחות רלבנטיות", אומרת לוית - מה שמוביל את השיחה ללקוחות הפוטנציאליים ולעובדה שגם מותג אלטרנטיבי צריך להיפגש בסוף עם הרחוב המקומי.

"זה עולם שמתחנך על מונחים סגורים של מה זה סקסי, מה זה גברי, נשי, מה זה חורף, קיץ, מה אתמול ומה מחר", אומר סווטלוף. "קשה מאוד להיכנס אליו, ואנחנו כל הזמן שואלים את עצמנו אם אנחנו מחנכים או מתחנכים. האם הלקוח ימצא אותנו או שאנחנו חייבים למצוא אותו. ללכת אליו או ליצור אותו". 

"היצירתיות שלנו היא לא רק בבגדים אלא גם בחשיבה מה עושים עם זה הלאה", מוסיפה לוית. "אתה אחראי על כל החלקים של התהליך, מהבגד עצמו ועד לשקית שהלקוח מקבל. דווקא בשנקר מלמדים אותך לקחת אחריות על כל השלבים, וזה נשאר אתנו. אנחנו גם חושבים על דרכי שיווק אלטרנטיביות, תצוגות אופנה ברחוב למשל, והפצה בדרכים חדשות". 

אחד היתרונות של המותג בהקשר זה הוא מחיריו השפויים, הנעים בין 200 ל‑550 שקל ­ תוצאת החלטה הקשורה לעולמם של השלושה. "אנחנו רוצים שיהיה אפשר לקנות את הבגדים שלנו", אומר לוי. "וכמו שאני לא קונה בגד באלף שקלים, נראה לי שגם החברים שלי וגם הלקוחות לא יקנו בגד יקר כל כך. אנחנו רוצים ליצור בגדים עם אמירה, אבל שיהיו זמינים ­ גם מבחינת המחיר וגם מבחינת דרכי ההתלבשות שלהם. מאחר שאין לנו הוצאות רגילות של חנות, יח"צ ושאר גורמים שמעמיסים על המחיר, אנחנו יכולים להציע את המחירים האלה". 

ובכל מקרה, לא הכל מיועד למכירה. חברי הקבוצה גם משתפים פעולה עם אמנים, עם אנשי מחול, בעבודות המיועדות בין השאר לתערוכות ומוזיאונים. "אנחנו אוהבים את התנועה, את הדינמיות של הבגד, את העובדה שעם אופנה אפשר ליצור אימאג'ים, זה חלק מהדנ"א שלנו, לעשות עוד דברים שאינם רק אופנה", הם אומרים.

לא מאוחר לשאול: למה "האחים מוסלין"? השם הזה מעורר מיד רגשות מעורבים.

"זה באמת קצת בעייתי. קורה לנו שאנשים מסרבים להצעות החברות שלנו בפייסבוק כי הם חושבים שאנחנו טרוריסטים מוסלמים. אבל הרעיון עלה בתקופה מסוימת, כשנדב ויען נראו דומים מאוד זה לזה, עם זקן עבות ושיער קצר. יום אחד הם נכנסו לאיזו מסעדה ומישהו אמר: 'הנה האחים המוסלמים'".

אבל השם הוא לא רק פרובוקציה מודעת, הוא גם מסמן משמעות אופנתית. "מוסלין זה הרי שם של בד צרפתי", מסבירה לוית, "בד של חולצות גבריות. ויש עוד בד שנקרא מוסלין, בד גולמי שנקרא גם 'בד ערבי', שיבוש של המלה מוסלין. זה בד שעשוי מאריגה פשוטה, ים תיכונית, ומשתמשים בו לרעלות ­ ולכן הוא משמש חיבור לים התיכון שאני מאוד אוהבת".

"וזה שם שמעורר אנשים", מוסיף סווטלוף, "בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות עם הבגדים שלנו. לעורר דיאלוג, ליצור בגדים שיצעקו, שיהיו אחרים, זרים, ולא לכל אחד". 

הקולקציה נמכרת בכל יום חמישי, בין השעות 16:00 ל‑20:00, בסטודיו של  "האחים מוסלין", מטלון 61, תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ