בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נערות האמצע השופעות חוזרות לאופנה

דמות הפאם פטאל של שנות ה-50 וסגנון לבושה סימלה במשך שנים מודל אשה שיש להתרחק ממנו. למה דווקא עכשיו צעירות שוב מאמצות אותו?

21תגובות

ג'ײלי קליפורד נולדה בשנות ה‑90, העשור שהביא לנו את סטארבקס ונירוונה ואת ההרואין שיק ומלכתו השקופה קייט מוס. אך כל הסמלים האלה אינם מעניינים אותה. קליפורד, בת 21, צלמת אמנותית שסיימה לא כבר את לימודיה בקולג', מספרת שכבר בתיכון רצתה להחליף את האסתטיקה החיוורת שאיפיינה את בני דורה וחיפשה משהו שיש בו קצת יותר בשר, אנרגיה וסקס אפיל.

היא מצאה את מבוקשה יום אחד כשחיטטה בפח אשפה. היא מצאה שם חוברת "פלייבוי" משנות ה‑50 ובה תצלומים של אשה צעירה, שפתיה משוחות בשפתון בגוון הדובדבן ולמצחה פוני ילדותי. זו היתה בטי פייג', נערת האמצע הפופולרית ביותר בתקופתה (או נערת פין-אפ, בחורה המצולמת בלבוש מינימלי בכפולת האמצע של מגזין, שגברים נהגו לתלוש ולהדביק על הקיר). "אני יודעת שבשנות ה‑50 התמונות שלה נחשבו חומר פורנוגרפי, אבל עכשיו הן קלאסיקה", אומרת קליפורד. "בעיני הן היו יפהפיות".

מתוך הערצה לאלילתה החדשה קיצצה מיד קליפורד את הפוני שלה וציירה על עפעפיה פס חתולי באייליינר שחור. היא מיהרה לאמץ את מכנסי הקאפרי בעלי קו המותן הגבוה, את חצאיות הסווינג ואת החולצות הנקשרות בצוואר ­ סימני היכר להשתייכותה לתת-תרבות המורכבת בעיקרה מנשים, רובן צעירות, שאוהבות את הקוקטיילים שלהן חמוצים, את המוסיקה שלהן בסגנון הרוקבילי המאונפף, ואת הקימורים שלהן שופעים.

ניו יורק טיימס

אכן, קליפורד לא יחידה. פריטי החובה של מלתחת נערת האמצע זוכים לפופולריות מפתיעה בקמפוסים בארצות הברית, בקרב צעירות המעדיפות את דמות הפאם פטאל על פני הנערה הגבעולית. הצעירות האלו ממציאות את עצמן מחדש כהתגלמות עכשווית של פייג', או של קייטי פרי ולנה דל ריי, חובבות רטרו מודרניות מפורסמות שהפכו את נערת לוח השנה הכל-אמריקאית לסמל של נשיות אופנתית. הן מוצאות שיש בכך שיק וגם תחושת נוחות רגשית לא צפויה.

"סגנון הפין-אפ הוא טרנד שהולך וגדל", אומרת זפיר בייסין, עורכת Collegefashion.net, בלוג שכותבות סטודנטיות ואשר עסק באחרונה בהרחבה בחולצות הנסגרות בקשירה בחזית, בביקיני מעוטר בנקודות ובמכנסי מלחים. "לנשים שאידיאל היופי שגדלו עליו היה דוגמניות שדופות, שחומות מתרסיס שיזוף, הלוק הזה חדש ומרענן, ואפילו פורץ דרך".

"המעריצות של נערות האמצע לקחו משהו שלילי, הפכו אותו לחיובי ובנו סביבו מין קהילה", אומר ג'ים לינדרמן, בעל הבלוג "Vintage Sleaze" (טינופת וינטג'), העוסק בהיבט הפחות מעודן של תרבות הפופ. אם נערת האמצע היתה בעבר נחלתם של מגזינים בעלי כותרות פרובוקטיביות כמו "Eyeful" (מלוא העין, כלומר יש מה לראות) ו"Wink" (קריצה), הוא אומר, עכשיו היא התפתחה והיתה ל"גרסה-ידידותית-לנשים".

סקסי עם קריצה

הצעירות חובבות הנוסטלגיה שואבות השראה מטרנד ההולך וצובר תאוצה בימים אלה באינספור תחומים. ביטוייו של הטרנד הזה ניכרים בשלל דרמות טלוויזיוניות תקופתיות כמו "פאן אם" ו"מג'יק סיטי", בסרטים כמו "השבוע שלי עם מרילין", באתרי אינטרנט, בתערוכות תצלומים, וגם בכתבות אופנה המתמקדות בעידן מכוניות הסדאן עם "סנפירי הזנב" והחתיכות השופעות בלבוש תחתון מינימלי.

המגמה החמה באה לידי ביטוי גם בקמפיינים הפרסומיים: Guess יצא בקמפיין הכולל תצלומי וידאו וסטילס של נערות במראה מרילין מונרו, שצילמה אלן פון אנוורת בהשראת תצלומי הפין-אפ שבהם הנציח לורנס שילר את מונרו עצמה (ואשר מופיעים בגיליון יוני של המגזין "וניטי פייר"); בקמפיין של לואי ויטון ויש יפהפיות עירומות למחצה בחוף הים, וקוקה קולה הזמינה את ז'ן פול גוטייה להדגיש את הקימורים המוכרים של בקבוק הדיאט קולה בעיצוב של מחוך תחרה.

"העניין הפולחני בתצלומי פורנוגרפיה רכה משנות ה‑50 וה‑60 הולך וגואה", אומר בריאן וליס, האוצר הראשי במרכז הבינלאומי לצילום בניו יורק, "ולא רק בחוגים התיאורטיים אלא גם בתרבות בכלל. זה מקבל ביטוי יומיומי בכותרות ומופץ בטלפונים סלולריים ובמכשירי אייפד".

העניין הפולחני בנערות לוח השנה הניב גם שלל סדנאות המלמדות את אמנות התנוחה הלוהטת בצילומים. בטינה מאי, רקדנית בורלסק המעבירה קורס כזה בברוקלין, אומרת שעם תלמידותיה נמנות אמהות צעירות שרוצות להתפנק אך גם נשות עסקים: עורכות דין, מנהלות כספים ועוד. הן רואות בתצלומי הפין-אפ, שכונו גם "עוגות גבינה", מעין משחק תפקידים ורבות מהן אומרות לעצמן: "תראו אותי בתמונות האלה. אני אולי משחקת את תפקיד האשה הכנועה, אבל צוחק מי שצוחק אחרון, כי אני בעצם הבוסית".

הביטוי המסחרי של הנהייה הזאת הוא פריחה של קמעונאי רשת המוכרים תצלומי וינטג', תקליטי ויניל ובגדים מאמצע המאה בתוספת טוויסט מודרני. לאתר PinupLifestyle המייצג חנויות בגדים בסגנון הפין-אפ, יש 14 אלף מנויים חודשיים, רבים מהם בסוף שנות העשרה או בתחילת שנות העשרים לחייהם; Bettie Page Clothing (הבגדים של בטי פייג'), קמעונאי מקוון המחזיק חנויות ממשיות ממיאמי עד סנטה ברברה שבקליפורניה, גרף השנה הכנסות של 15 מיליון דולר ממכירת שמלות קוקטייל, מכנסונים ובגדי ים בסגנון פין-אפ, בעיקר לנשים בנות פחות מ‑35.

"זו נישה, אבל נישה בגודל טוב", אומר יאן גלייזר, מבעלי האתר. "כרגע הטרנד עדיין לא חדר למיינסטרים, ואם זה יקרה הרבה צעירות יירתעו ממנו. הגברות הצעירות האלה אוהבות לראות את עצמן כאינדיווידואליסטיות".

בין הצעירות יש כאלה המעוניינות להשיג לעצמן את קימורי נערת האמצע בכל מחיר ולכן החלו ללבוש פאחה, מחוך המשמש נשים שעברו שאיבת שומן. אך נטשה ורגס-קופר, מבקרת תרבות ומחברת הספר "Mad Men Unbuttoned: A Romp Through 1960s America" ("מד מן בבגדים תחתונים: סיור שובב באמריקה של שנות ה‑60"), טוענת שהן מדגישות את נשיותן בלוויית קריצה, לובשות שמלות בעלות סילואטה מהודקת במותניים ונעלי עקב בגובה שערורייתי כדי לאותת "אני סקסית" בתוך מרכאות. חיקוי נערת האמצע הטיפוסית, מוסיפה ורגס-קופר, "הוא דרך להיות נשית בלי להיראות כמו ילדה קטנה בקוקיות ובסלסולים. גרבי ניילון ונעלי עקב ­ אלה פריטים שיש בהם משהו מבוגר מיסודו".

אופנה תרפויטית

ואולי, בסופו של דבר, יש בהם גם משהו צנוע יותר. בתצוגות האופנה של אביב-קיץ 2012 העלו ג'ייסון וו, אנה סואי ודולצ'ה וגבאנה על המסלול בגדי ים בעלי מותן גבוה, מכנסי סטפס (מכנסונים דקים ורחבים שנראים כמו לבוש תחתון) ושמלות קיץ בגזרות צנועות להפליא, שנראות כמעט חסודות. הגיליונות האחרונים של "ווג", "אלור" ו-"W" הדגישו מראה דומה: תצלומי פין-אפ מעודכנים, בצבעים עזים, המקבילה האופנתית לאוכל מנחם. "הם נשענים על נוסטלגיה שהשתרשה היטב, על געגועים לימים תמימים יותר, שבהם המיניות לא היתה בולטת ובוטה", אומר אדוארד אנינפול, מנהל מדור האופנה והסגנון ב-"W". "אנשים מתגעגעים לזה כיום".

גיליון מארס של "W" יצא במחווה מלנכולית וסנסציונית משהו לבטי פייג'. חודש אחר כך הוא יצא במחווה נוספת ­ וגיליון אפריל שלו מציג את השחקנית ג'סיקה בייל במראה שופע, כשהיא יוצאת מהבריכה, או מפורקדת, ברגליים פשוקות, על ספת-כורסה. "היא רצתה להראות את הקימורים שלה, בלי שירטשו אותם בפוטושופ", הוא אומר. "היא אמרה בכך לקוראים, 'זה בסדר שלאשה יש קימורים'".

יש מי שיתפשו את האמירה הזאת כחתרנית, ואפילו מרעננת בחתרנותה. "חיקוי הפין-אפ קשור יותר להתמרדות נגד הגרסה העכשווית של האשה הפתיינית", אומרת בייסין, הבלוגרית מהקולג'. "נערת האמצע משנות ה‑40 וה‑50 נראתה הרבה יותר מאופקת וזוהרת מתרסיסי השיזוף, שתלי הסיליקון והגזרות השדופות של דוגמניות ההלבשה התחתונה של ימינו".

שלא לדבר על מראה הבובה המתנפחת הפופולרי במגזיני נערות ובאתרי פורנוגרפיה באינטרנט. "'פלייבוי' כל כך מגעיל עכשיו", אומרת ניקול איילו, בת 23, אמנית מניו יורק. "כל התמונות מרוטשות, וכל הנשים שם רזות להחריד ויש להן שדיים גדולים. אני מעדיפה את המראה של ריטה הייוורת".

איילו אוהבת הדפסי נמר, גבות מושחרות ושפתיים משוחות באדום. היא רואה בהם "נגיעות קלאסיות, לא נוטפות מיניות בוטה. זה גורם לי להיראות בוגרת", היא אומרת, "וזה הלוק שאני מחפשת. אף פעם לא הצבתי לי למטרה לפתות גברים. אני מתלבשת ככה למען עצמי, כי ככה אני מרגישה יפה".

קליפורד, החסידה הנלהבת של בטי פייג', פיתחה מזמן עניין אובססיבי בסגנון האופנה של כוכבות הקולנוע ומלכות הבורלסק של פעם, בין השאר בשל האווירה הטובה שאפפה אותן. המכוניות הישנות, המוסיקה, נערות האמצע ­ כל אלה, לדבריה, הן "חלק מתרבות תרפויטית. בשבילי הדברים האלה הם כמו שמיכת ביטחון לילד".

אבל קליפורד גם בהחלט לא מתעלמת מקסמיהם הקוסמטיים הבולטים. "חצאית בגזרה גבוהה מרזה קצת", היא אומרת. "חולצה שנקשרת בצוואר גורמת לחזה להיראות גדול יותר, ועקבים גבוהים ­ טוב, עקבים גבוהים פשוט מבליטים הכל".

מאנגלית: אורלי מזור יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו