בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסיפור הארוך של המכנסיים הקצרים

מהברמודה ועד המכנסונים: מסלול הטיפוס של מכנסי הקיץ הגבריים, מעל ומתחת הברכיים

16תגובות

בראיון שנתן המעצב טום פורד למגזין "AnOther Magazine" לפני שנה הוא פרש את משנתו האופנתית לג'נטלמן המודרני. המעצב, שהמותג שלו הוא ניסיון לתרגם אופנה מסורתית ג'נטלמנית לעידן המודרני, ציין שם כי "לגברים אסור ללבוש מכנסיים קצרים בעיר... מקומם של המכנסיים הקצרים וכפכפי האצבע לגברים הוא בים, לא בעיר". אבל פורד, כפי שהמחישו גם התגובות, הוא בדעת מיעוט, ומעצבי אופנה, עורכי עיתונים וקהל גברים הולך וגדל בעולם חושבים אחרת. "טום פורד, אתה עושה את משקפי השמש הטובים בעולם", השיב לו "גרדיאן" הבריטי, "אבל אתה טועה בקשר לזה".

הטעות של פורד, אם לאמץ את הבחירה המילולית של "גרדיאן", נעוצה בהתעקשות על כללי לבוש שעברו מהעולם. גורו האופנה האמריקאי חוטא בחוסר פתיחות מודעת לעובדה שפריטים מסוימים, לרבות המכנסיים הקצרים, עברו תהליך של קבלה ברחוב העירוני והפכו מלבוש קז'ואלי, שמקומו בים למשל, לפריטים מחויטים המעוצבים גם על ידי טובי המעצבים ­ בין שאלו בתי אופנה ותיקים (ולא פחות מסורתיים מפורד) כמו לואי ויטון, ג'וצי, בוטגה וונטה וברברי, ובין שאלו מעצבים צעירים יותר כמו תום בראון האמריקאי, אקנה השוודיים או דריס ון נוטן הבלגי.

למעשה המכנסיים הקצרים נעשו פופולריים כל כך, שהיום הם תופסים מקום מרכזי בכל קולקציית קיץ ואפשר למצוא אותם במבחר הולך וגדל של אורכים (מברמודה ועד גזרה קצרה וגבוהה הרבה יותר), בדים, סגנונות וטקסטורות. חלקם בעלי אופי קליל וקיצי, חלקם בעלי גזרה צמודה ומחויטת, יש המעוצבים מבדים צבעוניים בעלי הדפסים בולטים, אחרים נראים כמו מכנסי חליפה מוקפדים ומלאי פרטים עיצוביים ­ מכלול המאפשר ללבוש אותם גם לעבודה, ואפילו לאירועים רשמיים.

גמרו בית ספר

למרות זאת, אפשר להבין למה טוען פורד שמקומם של המכנסיים הקצרים אינו בעיר. במשך רובה של ההיסטוריה הלא ארוכה שלהם הם הוגבלו לנסיבות ולמקומות מוגדרים. זה התחיל בסוף המאה ה‑19 ותחילת המאה ה‑20, אז שימשו כמדי בית ספר וצופים. הגרסה הארוכה שלהם היתה אז מכנסיים קצרים בגזרת באגי רחבה שהסתיימו מעט אחרי הברך ("ניקרבוקרס", Knickerbockers); הקצרה היתה צרה יותר, נגמרה בברך ונקראה "מכנסי ברך" (Knee pants).

בשנות ה‑30 הפכו המכנסיים הקצרים לבגדי פנאי, לרוב בפעילויות ספורט, אבל גם אז לא התירו המקובל והנהוג ללבוש אותם מחוץ לפעילויות אלו. גם מכנסי הטניס הקצרים, שנראים היום כבגד ספורטיבי הכרחי, הגיעו לעולם ב‑1932, באליפות הטניס האמריקאית בניו יורק.

השנים שלפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה סימנו מפנה בתולדות המכנסיים הקצרים. חיילים ששירתו במקומות טרופיים החלו ללבוש מכנסיים קצרים צבאיים, בהם בריטים ששירתו באי ברמודה, ששימש כמפקדה לצי הוד מלכותו מאז 1816. ג'וש סימס, מחבר "s Style'Icons of Men", מתאר בספרו את הולדתם של מכנסי הברמודה, לאחר שקבוצת עובדים בבית תה באי התלוננה על חוסר הנוחות שבעבודה במכנסיים ובז'קטים מחאקי. הבעלים, שניסה לחסוך בהוצאות ולענות על מבוקשם, הציע לגזור את המכנסיים עד לברך, והם הפכו למדי עובדיו. אדמירל בריטי שביקר במקום התלהב מהרעיון, אימץ את המראה, ומחייליו עברו המכנסיים לכל חיילי האימפריה הבריטית באזוריה הטרופיים.

עם התפתחות ביגוד הפנאי של שנות ה‑50, ועם הפופולריות הגואה של אופנת ליגת הקיסוס, הפכו המכנסיים הקצרים ללגיטימיים בחודשי הקיץ, בעיקר בגזרת הברמודה, ובבדי קיץ קלאסיים כמו הסירסאקר (פסים דקים, לרוב בלבן וכחול או אפור) והמדראס (בד כותנה קל עשוי טלאים משובצים). אין ספק שהלגיטימציה שלהם בשנים האחרונות נעוצה במשיכה לאותו מראה נינוח, ספק פרפי ספק קז'ואלי, שמלווה אותם מאז השנים ההן. גלגולם הנוסף של המכנסיים הקצרים, בעשור האחרון, קשור אולי להופעתם של מכנסי הקאפרי, מכנסי השבע-שמיניות ­ מפגע אופנתי שראוי לדיון נפרד ועליו אכן אפשר להגיד, כמו שאמר טום פורד, שפשוט אסור ללבוש אותו. בשום מצב.

מאתא והלאה

לעומת חלקי עולם אחרים, בישראל פנימה היתה התפתחות המכנסיים הקצרים שונה, באופן טבעי. כאן היו המכנסיים הקצרים מאז ומתמיד חלק מהתרבות הצברית, הפועלית והבורגנית כאחת. "המפעל הישראלי אתא התחיל לייצר מכנסיים קצרים לבנות ולבנים כבר במחצית השנייה של שנות ה‑30", מספרת איילה רז, חוקרת אופנה ישראלית ומחברת הספר "חליפות העתים, מאה שנות אופנה בארץ ישראל". "בשנים אלה מכנסיים קצרים היו חלק מהלבוש הבורגני, וגברים לבשו אותם עם גרבי פסים ונעליים או סנדלים. אז, בשנות ה‑30, גברים רבים נהגו ללבוש מכנסיים באורך שבע-שמיניות. כתבת אופנה מקומית גערה בהם שהם לובשים מכנסיים של מחלקי עיתונים".

תומר אפלבאום

עם החלוצים זכו המכנסיים הקצרים להיות מזוהים מעט מאוחר יותר. "החל בשנות ה‑40 קיבלו המכנסיים הקצרים גושפנקה של לבוש חלוצי", ממשיכה רז, "ולבישתם סימלה סולידריות עם המדינה. אבל עם השנים הם זכו לכמה פרשנויות מקומיות. בשנות ה‑40 גברים לבשו מכנסיים עד מעל הברך לכל היותר, משנות ה‑50 גברים ונשים החלו לקפל את המכנסיים הקצרים עד שהכיסים שלהם הציצו משוליהם התחתונים, מה שזכה לכינוי 'מכנסי שיבר'".

באותם זמנים מכנסי החאקי הקצרים היו חלק מאפשרויות הלבוש שהוצעו לגברים בהקצבה השנתית של התלושים. "הרחוב לובש יותר ויותר את צבע החאקי", מצטטת ענת הלמן בספרה "בגדי הארץ החדשה" את כתבת האופנה של "מעריב" מ‑1949. "אפילו אזרחים מכובדים מאוד, פרופסורים ורופאים... אינם מואסים בימינו אלה בלבוש צנע ­ במכנסי החאקי הקצרים". בשנים הללו גם נכנסו המכנסיים הקצרים לקוד הלבוש של תנועות הנוער. "היתה להם חגורה צרה, היו בהם פחות פרטים, כמו פנסים למשל, הם היו בצבעי חאקי אפור וקיפלו אותם עד כמה שאפשר כלפי מעלה", אומרת רז. המראה הזה ליווה את תנועות הנוער עד לשנות ה‑60 ובעיקר עד מלחמת ששת הימים, ששינתה את האופנה המקומית. ואז גם החלה חדירתה של השפעה מערבית.

שרוליק, דמות הצבר שצייר דוש ואשר הפכה לאיקון מקומי, מסמל את השינוי שעבר אז הגבר הישראלי. אם בתחילה הוא אויר במכנסיים קצרים ובסנדלים, אחרי מלחמת ששת הימים הוא כבר לבש מכנסיים ארוכים. "מתי חדלנו לדבר על 'צברים' והתחלנו לדבר על 'ישראלים'? מתי חדל 'שרוליק' של דוש להיות צעיר נצחי והחליט שהגיע הזמן ללבוש מכנסיים ארוכים ולוותר על כובע הטמבל", כתבה אניטה שפירא בספרה "יהודים חדשים יהודים ישנים".

אבל הישראלי לא נטש את המכנסיים הקצרים, וביתר שאת בשנים האחרונות. המגמה העולמית של שנים אלו ­ שהפכה את השורטס לחלק בלתי נפרד מארון הקיץ הגברי ­ לא פסחה על ישראל וחברות ישראליות מיהרו ליישר קו. העונה אפשר למצוא מכנסיים קצרים ומחויטים ברשת רנואר, מכנסיים קצרים בגוונים עזים ובמגוון הדפסים וטקסטורות בקסטרו, ומכנסיים שנעים מהספורטיבי לאלגנטי ביותר במותג סקץ'.

טלי שני

"זו מגמה שהתחילה לפני כמה שנים", מספר יוסי קצב, המעצב שעומד מאחורי סקץ', שקם לפני כשנתיים ומציע בגדים אופנתיים לגברים מקומיים. "אני חושב שהמכנסיים הקצרים החליפו את מכנסי השלושת-רבעי שהיו אופנתיים מאוד פעם, וזו התשובה האופנתית החדשה".

בקולקציה הנוכחית של סקץ' אפשר למצוא מבחר זוגות מכנסיים קצרים, רובם מחויטים, חלקם קז'ואליים יותר, מבדי כותנה ורכיסת שרוך. "הבנייה והעיצוב שלהם אינם כמו של מכנסיים ספורטיביים", אומר קצב. "הבדים איכותיים יותר, כותנה, פשתן, והגזרה צרה יותר וקצרה יותר. אפשר למצוא כאן מכנסי פסים בכחול רויאל עם שילובי עור בגבם, מכנסי פסים מכותנה, מכנסיים במראה צי מחויט וזוגות אחרים שאפשר ללבוש עם ז'קט וחולצות מכופתרות".

איך בעצם הפכו המכנסיים הקצרים לפופולריים גם כבגדי קז'ואל וגם כבגדים מחויטים? "זה חלק מטרנד עולמי אמנם, אבל המכנסיים הקצרים מתאימים לאקלים כאן, לאווירה ולחוסר הפורמליות התרבותית", אומר קצב. "גם מבחינת המראה, קל להציע אותם לישראלים כי הם מזכירים קצת בגדי חלוצים, מראה של בגדי עבודה, מראה מעט קיבוצניקי שקל לעיכול".

כמעצב הפועל בשדה המקומי, קצב אומר שמכנסיים קצרים הם אופציה משתלמת ושימושית. "עונת הקיץ היא ארוכה, ממארס ועד אוקטובר, ואפשר ללבוש בה מכנסיים קצרים. כבר בתחילת העונה היו לנו מכנסיים קצרים שנמכרו היטב. היום כבר אפשר לראות חתנים או קהל שמגיעים לחתונות של שישי אחר הצהריים במכנסיים קצרים, חולצה מכופתרת ומוקסינים. אחרי ככלות הכל, כמה חליפות וכמה בגדים מחויטים אפשר למכור? זה אחד הפריטים הכי נכונים לקיץ הישראלי".

אסף לינקובסקי, מעצב במחלקת הגברים של קסטרו, מסכים אתו. "הלקוח הישראלי מבקש מענה להתלבשות מסביב לשעון שהיא גם נוחה וגם נעימה, בייחוד באקלים כאן. המכנסיים הקצרים הפכו ללגיטימיים לא רק בים, אלא גם בעבודה ובאירועים פורמליים יותר, והם נלבשים עם חולצה מכופתרת, נעליים אלגנטיות וז'קט".

אבל לינקובסקי מוסיף שלצורך כך הגבר הישראלי עבר גם שינוי תודעתי. "יש התלבשות גברית נועזת יותר. יש פתיחות שמתגברת עם השנים, ויש תחושה של 'רוח חופשית' אצל נשים וגברים. במובן הזה המעצבים חופשיים יותר כי האנשים הרבה יותר יצירתיים, ולכן אנחנו מתכווננים לגבר שמחפש הרבה צבע ומבקש מראה אופנתי ומציעים מבחר מכנסיים צבעוניים ומבחר גזרות. זו קטגוריה שיש לה מקום בקולקציה לא רק בגלל שהיא נכונה לאקלים, אלא גם נכונה ברמה האופנתית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו