בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה זה באמת אומר להיות טומבוי

ליזי גארת מטלר היתה בצעירותה טומבוי מושלמת, ובבגרותה שכללה את הסגנון. בראיון לרגל ספרה בנושא היא מסבירה למה טומבוי זה הרבה יותר מבנות שלובשות בגדי בנים

2תגובות

כשליזי גארת מטלר היתה ילדה, במדינת אילינוי שבארצות הברית, היא היתה טומבוי מושלמת. היא לבשה בגדי בנים לרוב, היתה מכורה לספורט ושיחקה בקבוצות הבייסבול וההוקי של הבנים בבית הספר. אבל אז, כשהגיעה לחטיבת הביניים, פגשה את הילדה שהפכה לחברתה הטובה ביותר, ולזו דווקא היה סגנון נשי מובהק: היא התאפרה וענדה תכשיטים. "מהר מאוד התחלנו להשפיע זו על הסגנון של זו", היא אומרת, "ואני עידנתי את סגנון הטומבוי והפכתי אותו לאישי. היום אני כבר תופשת את עצמי כמישהי שיש לה סגנון טומבוי עם שכבה של בגרות, נשיות ותחכום".

שלא במפתיע, גארת היא המחברת של ספר חדש בשם "סגנון הטומבוי: מעבר לגבולות האופנה" (Tomboy Style: Beyond the Boundaries of Fashion, בהוצאת Rizzoli). ושלא במקרה, וכפי שמלמד גם שם הספר, היא כותבת בו על שלל ההיבטים של הסגנון הזה ­ מלבד אלו האסתטיים האופנתיים ­ ועל הניואנסים המאפיינים אותו. "כל אשה שמזדהה עם סגנון הטומבוי עושה את המסע שלה", כותבת גארת. "בשנות ה‑20 היא היתה רצה אולי לקנות זוג מכנסיים אחרי שראתה את הסטייל הנערי של קוקו שאנל ברחובות פאריס. בשנות ה‑50 היא היתה יכולה לגזור זוג מכנסי ג'ינס ולשאול חולצת פוטבול... היא הושפעה אולי מ'נשים קטנות' או מצפייה באיקונות טומבוי כמו קתרין הפבורן, שגילמה את ג'ו מארץ' על המסך, או דיאן קיטון שגילמה את אנני הול... הנשים הללו הפכו למפורסמות משום שדחו את הסגנון הנשי הקלאסי וניסחו בעצמן מה זה אומר להתלבש כמו אשה".

סבסטיאן קים

גארת, שלמדה היסטוריה באוניברסיטה, לא החלה את העיסוק בדמות הטומבוי עם כתיבת הספר. ב‑2010, לאחר שעבדה כעורכת במגזין האוכל "Bon Appetite" וככתבת ב"לוס אנג'לס טיימס", היא התחילה לכתוב בלוג בשם "Tomboy Style". לא עבר זמן רב והבלוג רכש אוהדים רבים, ובאחרונה אף זכה בפרס העיצוב של "Luck Magazine". "גיליתי שיש קהל גדול שרעב למידע בנושא הזה", היא מספרת בראיון מקוון, "והופתעתי לגלות שספר על הסגנון עדיין לא נכתב בעצם".

גארת הרימה את הכפפה. היא החלה בתחקיר שכלל איסוף תמונות ­- לרבות של סלבריטאי עבר -  בארכיונים, במגזינים ישנים, בספריות. בד בבד היא החלה בכתיבת הספר, העוקב אחרי נשים במשך 80 השנה האחרונות.

"כשהתחלתי לארגן את הספר הבנתי שטיפוסים שונים הולכים וחוזרים", היא מספרת, "ולא חשבתי שיש היגיון בהצבת פאנקיסטיות עם כרבולות ליד ג'ינג'ר רוג'רס, למשל. לכן החלטתי לחלק את הספר לטיפוסים של טומבוי. החלוקה הזאת איפשרה לי להציג מגוון רחב של סגנונות ולשמור על מבנה מעניין: בהתחלה חשבתי לבנות את הספר ברצף כרונולוגי, אבל זה נראה מעט שטחי ובעיקר צפוי מדי".

ויליאם קלאקסטון, סוכנות צילום דמונט

גארת חילקה את הספר לשבעה פרקים, כל אחד מהם מייצג טיפוס אחר של טומבוי. אחד הפרקים האלה מוקדש ל"מורדות", ואפשר לפגוש בו כוכבות רוק כמו דבי הארי, קורטני לאב ופטי סמית. טיפוס אחר הוא "המתוחכמות", נשים בעלות סגנון אנדרוגיני זוהר, בהן דיאן קיטון, מרלן דיטריך וקוקו שאנל, ששילבו חופש סגנוני עם גזרות דקיקות וסקסיות. "קשה לדמיין את הזמנים שבהם נשים בחליפות היו טאבו, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שאשה בטוקסידו יכולה להיות הרבה יותר סקסית מאשה בשמלת נשף", כותבת גארת בספר.

פרק אחר מבין השבעה מוקדש ל"ספורטיביות", נשים שפרצו את הדרך והראו לעולם מה נשים יכולות לעשות, בהן השייטת הצרפתייה פלורנס ארטו. עוד פרק עוסק ב"פרפיות", אלו שהושפעו מהאופנה האוניברסיטאית של ליגת הקיסוס ולבשו חולצות אוקספורד, מכנסי ברמודה ובלייזרים (גארת מביאה לדוגמה את הנסיכה קרולין ממונקו דווקא). "הטרנד הפרפי עולה ויורד עם עולם האופנה המשתנה תדיר", היא כותבת בספר, "אבל תמיד הוא מושך אותי משום שהוא קשור להיסטוריה יותר מאשר למעודכנות אופנתית".

וישנן גם "ההרפתקניות" דוגמת אמיליה אקהארט והטיילת אוסה ג'ונסון, נשים שעשו היסטוריה ולא נפלו משום גבר בתחומי התעופה או השיט ("הבגדים שלהן עובדים כשהם באמת עובדים"); "הילדות מהדלת ליד", עם גיבורות כמו השחקנית אלי מקגרו ("סיפור אהבה"), סוזן פורד, בתו של הנשיא ג'רלד פורד, או הזמרת הצרפתייה פרנסואז הארדי, ו"הנטורליסטיות", נשים שאוהבות להיות בטבע ומתלבשות בהתאם, כמו טילדה סווינטון ואודרי הפבורן או מרינה מוניוז, כוכבת הסטליינג של הרגע.

מרטין ואוג'ה ג'ונסון, מוזיאון הספארי

ואיזה טיפוס מבין השבעה את אוהבת במיוחד?

"אני באמת אוהבת את כל הטיפוסים באותה מידה, קשה לי לבחור רק אחד. במחשבה שנייה, אני בכל זאת אוהבת במיוחד את הטיפוס של 'הילדה מהדלת ליד'. היא קלאסית כל כך".

כל הטיפוסים מיוצגים בתצלומים רבים, והספר כולו הוא למעשה מסע ויזואלי. באחד מהתצלומים היפים בו נראים השחקן המנוח סטיב מקווין ואשתו ניל אדמס, היא במכנסי רכיבה לבנים וחולצת כפתורים גברית, יורים באקדחים במדבר. "זה אחד התצלומים האהובים עלי בספר, ואני אוהבת את סיפור ההתאהבות שלהם", אומרת גארת, "זה שבו ניל העדיפה להישאר עם מקווין על האופנוע אף על פי שהיה קפוא בחוץ ושחבר אחר הציע לה להתחלף ולנסוע באוטו מאחור".

הספרייה הנשיאותית על שם ג'ראלד פורד

אבל הספר הוא לא רק אלבום תצלומים מרתק, ולא לחינם הוסיפה גארת את כותרת המשנה "מעבר לגבולות האופנה". "אני תופשת את הספר כמכתב אהבה לכל הנשים שקדמו לדור שלי", היא אומרת. "הנשים האלו פרצו את הגבולות. הן לבשו טוקסידו בשנות ה‑20 ועניבות בשנות ה‑70, הן העזו להטיס מטוסים מעבר לאוקיינוס או לשוט לבד באוקיינוס האטלנטי. אלו נשים שחרגו ממה שציפו מהן, ובעיני זה מעורר השראה, באופנה כמו בחיים בכלל".

האם לסגנון הטומבוי יש גם היבטים פוליטיים? זה כמעט מתבקש.

"אני מגדירה את הטומבוי לא רק כסגנון אלא גם כמהות. בבלוג שלי אני כותבת שכדי להגדיר מהו, צריך לחפש הרבה מעבר לרעיון הפשוט של לבישת בגדי בנים. בנות טומבוי השפיעו על התרבות הפופולרית ­ על האופנה, הקולנוע, המוסיקה והספרות. אף על פי שהטומבוי מזוהה בדרך כלל על ידי בגדים, מה שעושה אותה כזאת הוא תחושה פנימית של ביטחון, מרד והרפתקנות".

ואיך היחס לסגנון השתנה עם השנים?

"הסגנון הזה נהיה פופולרי מאוד במאה האחרונה, בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה, אז נשים יצאו לעבוד. המהפכה הפמיניסטית של שנות ה‑70 בארצות הברית תרמה גם היא את חלקה, ויש רגעים מכוננים נוספים בהיסטוריה שעזרו לעצב מחדש את האופן שבו אנחנו רואים את התפקידים הג'נדריים, ובהמשך גם את האופן שבו אנחנו מתלבשים כדי להגדיר אותם".

גטי אימג'ס

ואכן, נדמה שספרה של גארת הוא עוד הוכחה להשפעה הגוברת והולכת של אופנת הגברים על אופנת הנשים; להגדרות המטושטשות ממילא של השנים האחרונות באופנה העולמית ­ מעיצוביה של פיבי פילו למותג סלין ועד למותג האמריקאי Band of Outsiders, מבלייזרים גבריים בחנויות האופנה המהירה ועד חולצות הפסים השבות וחוזרות בכל קיץ.

ועם זאת, כשמנסים להבהיר את הנושא עם גארת עצמה היא מפתיעה. "אני חושבת שההשפעה הדומיננטית של אופנת הגברים בשנים האחרונות נובעת בעיקר מסיבות פרוזאיות", היא אומרת, "זה פרקטי וזה נגיש. הבגדים האלה הם בגדים שנשים יכולות ללבוש ולעשות אתם הרבה דברים. זה נוח, פונקציונלי, וזה פשוט הגיוני".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו