שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

גם יפה, גם מוכה

סדרת תצלומים של דוגמניות המאופרות כקורבנות אלימות הציתה שוב דיון ישן: מדוע עולם האופנה חושב שסטריאוטיפים של האשה המוכה הם סקסיים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

זה נשמע רעיון משונה: לפרסם תצלומי אופנה ובהם נשים שנפלו קורבן למעשי אלימות אכזריים. אבל זה בדיוק מה שעשה מגזין אופנה בולגרי בשם "12". המגזין בחר להציג דוגמניות מאופרות באיפור קולנועי ריאליסטי ומדמם במיוחד: פנסים בעיניים, שפה ואף שסועים, גרון משוסף, פנים שהושחתו בחומצה. הסדרה מוכתרת בכותרת "קורבנות האופנה" ונראה שאין לה כל יעד חברתי או כוונה ביקורתית, שכן היא אינה ממוקמת בקונטקסט כלשהו. המגזין מסתפק באזהרה: "התמונות אינן מומלצות לצפייה למי שטרם מלאו לו 16 ולבעלי נפש עדינה".

האם יש כאן רצון לזעזע או כוונה לבדר? היוזמה לא ממש מצחיקה את כותבות בלוגי האופנה, בייחוד לא את Jezebel, הבלוג הנשי האמריקאי הפופולרי, וזה מוקיע את הרעיון כ"מחריד". שריל ווישהובר, מהבלוג Fashionista, כותבת: "די בכך שבמציאות האלימות נגד נשים שכיחה מדי. אין לנו כל רצון לראות אותה גם במגזין אופנה".

תמונה מסדרת "קורבנות היופי" שצילם וסיל גרמנוב ופורסמה במגזין הבולגרי "12". עמוק בתוך הסטריאוטיפיםצילום: VASILGERMANOV/THINKTANKLAB/12MAG.NET

הסוציולוגית מאריז ז'אספר, מחברת הספר "האלימות כלפי נשים" (contre les FemmesLes Violences), מתונה יותר: "האופנה מציגה לעתים קרובות פנטזיות ובדיות, ויהיה מגוחך לנסות לדכא את חופש הביטוי של אמנים. אבל במקרה הזה", היא מוסיפה בכל זאת, "אנחנו עמוק בתוך הסטריאוטיפים של האשה המוכה, הנתונה להתעללות ולהשפלה גופנית".

ייתכן שאין מקריות בעובדה שהיוזמה מגיעה מבולגריה. הרפובליקות הסובייטיות לשעבר מציגות נתוני שיא בכל הנוגע לאלימות בין בני זוג: ברוסיה, על פי הסקרים הלאומיים האחרונים, 10% מהנשים מדווחות כי חוו אלימות פיסית מצד בני זוגם ב‑12 החודשים האחרונים, וברומניה ­ 7% (לעומת 2.5% בצרפת, למשל).

עורכי המגזין "12" טוענים להגנתם כי "צילום האופנה אינו אלא חיקוי של המציאות". אך ג'נה סאורס, דוגמנית עבר הכותבת ב"Jezebel", מוקיעה את הסטריאוטיפים הסקסיסטיים של האופנה: "מדוע תעשיית האופנה ממשיכה לחשוב שיש משהו 'אוונגארדי' בהצגת נשים כאובייקטים טובים למכות או לרצח?... רוב הדימויים שהאופנה משתמשת בהם כדי להעביר את מסריה משקפים במקרה הטוב ­ ומחזקים במקרה הגרוע ­ את הרעיונות השליליים ביותר שיש בתרבות שלנו על נשים ועל נערות".

ואכן, לא קשה לאתר קמפיינים של פרסום שטיפחו בגלוי את הקלישאות על נשים שנפלו קורבן לאלימות ­ מינית, במרבית המקרים ­ אך בפועל אינן בלתי מרוצות מגורלן: הקמפיין של סטיבן קליין לדולצ'ה וגבאנה ב‑2007 נאסר בכמה מדינות משום שהראה אשה נאבקת בגבר, בעוד שלושה אחרים צופים בהתרחשות. בשנת 2009 עמד גם המותג רליש במוקד תשומת הלב התקשורתית, כשהציג באיטליה קמפיין פרסום ובו שתי תיירות נאות הנבדקות בלהיטות יתר על ידי שוטרים.

הקישור בין נשים מפתות למוות אלים הוא אמנם מוטיב קלאסי בצילום הפרסומי ובתצלומי האופנה. בשנות ה‑60 וה‑70 של המאה ה‑20 היו הצלם הצרפתי גי בורדן והצלם הגרמני הלמוט ניוטון חלוצי הז'אנר, עם תמונות מתוסרטות ביותר, שהציגו פאם פאטאל לבושות בלבוש מזערי, בסיטואציות שכמו לקוחות מהפילם נואר ומספרי בלשים.

צלמים אחדים, בהם סטיבן קליין, משתלבים חלקית במגמה הזאת. אך בעיני מישל מאלאר, המנהל האמנותי של פסטיבל האופנה והצילום של הייר, תמונות אלה הן פיקציות, סצינות מבוימות שנועדו להיות מובנות ככאלה. לדעתו, דווקא כשהאופנה נוגעת בשאלות פוליטיות ובנושאים חברתיים ­ כמו עריצות היופי, האלימות נגד נשים, המוגבלות לסוגיה ­ היא נעשית מעניינת במיוחד. "זה רק טבעי שהאופנה תשאב את חומריה מהמציאות", הוא אומר ומזכיר את סדרת התצלומים של סטיבן מייזל שפורסמה במהדורה האיטלקית של "ווג" ועסקה בכירורגיה האסתטית.

ועם זאת, לדעתו, אין זה אומר שמותר לעשות הכל. הוא סבור, למשל, שאי אפשר ללמד זכות על סדרת התצלומים של המגזין הבולגרי: "זו פרובוקציה לשמה. אין בזה כל טעם. הצלם ז'ן-בטיסט מונדינו עשה את אותו הדבר וכל כך הרבה יותר טוב לפני 20 שנה".

בתצלום למגזין "Face", שלא פורסם מעולם, רואים את קייט מוס עם פנס בעין ועם כל הסימנים של מי שחטפה מכות רצח. ומה מבדיל את התצלום הזה מסדרת התצלומים של המגזין הבולגרי? "זו תמונה שמציגה אלימות, לא יופי".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ