שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הבוטיק שמעצב את התודעה

בוטיק "החצר הנשית בנמל" מוכר בגדי מעצבים בהנחות גדולות. אבל הוא לא עוד אאוטלט אלא מפעל חברתי מרשים

שחר אטואן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שחר אטואן

הבוטיק "החצר הנשית בנמל", שנחנך לפני חודשים אחדים בנמל המחודש של יפו, מציע תמהיל לקטני של בגדים ואביזרים, העשוי לעורר תמיהה באשר להיגיון של מערך הקניינות שלו. דורין פרנקפורט לצד טופשופ, דניאלה להבי ליד גרטרוד, נעמה בצלאל - כל אלה, ועוד רשימה ארוכה ומכובדת של מעצבים ומותגים, מפוזרים ברחבי החנות. אלא שלבוטיק החדש אין באמת מערך קניינות. כל הפריטים המוצעים בו נתרמים על ידי מעצבים או מנהלים של מותגי אופנה ונמכרים בהנחות של עד 70% מהמחיר המקורי. הסיבה: את הבוטיק הקימה העמותה "החצר הנשית ביפו", הפועלת למתן הזדמנות למימוש עצמי לנערות ונשים בעיר זו, ומחצית מהכנסותיו מועברות למימון פעילותה (והחצי השני לדואליס, הקרן ליזמות עסקית חברתית שהיתה מעורבת במיזם).

"מה שבא בא ומסתדרים עם זה", אומרת אחת מעובדות החנות ומצביעה על מדפים, מתלים ומעמדים עמוסים. בפינה אחת של החנות מסודרים בגדי קז'ואל וחוף של מותגים כגון Gipsy o5, לי קופר ובילבונג, ולצדם מבחר חולצות טי מהודרות יותר-או-פחות של דינה גלאס ואלף אלף בין השאר. לאלו משיק מעמד עמוס בשמלות ערב בעיצובם של עידו רקנאטי, טלי אימבר, מירית ויינשטוק ועוד, ולידו חטיבה של חולצות מחויטות מתוך קולקציות עבר של ביקל, סיגל דקל ו-Nata. במרכז החנות יש אסופת תיקים צבעוניים של "The North Face", ולצדה, במעמד נפרד, שמלות של רוני קנטור - מעמד שהמעצבת זכתה לו הודות לתרומה נדיבה של דגמים. "זה מין עולם קסום שבו הלקוחות מגלות בהפתעה את שמות המעצבים ולא מובלות על ידם", מסבירה העובדת את הקו המנחה של התצוגה.

החצר הנשיתצילום: דרור בן נפתלי

העובדת הזאת נמנית עם הצעירות שהעמותה מסייעת להן, וזו בעצם אחת המטרות העיקריות שבהקמת הבוטיק: ליצור מקום הכשרה ותעסוקה לנערות אלו, המתקשות להשתלב בשוק התעסוקה ומגלות עניין באופנה. הרעיון עצמו נולד מנוהג ותיק של עמותת "החצר הנשית ביפו" - מכירות שנתיות מעודפיהן של רשתות אופנה זרות ומקומיות, שבהן יכלו הצעירות לקנות בגדים במחיר סמלי.

ובכל זאת, למה דווקא בוטיק כעסק חברתי? והרי באופנה יש יסוד יציב של חלוקה מעמדית תרבותית על פי עיצוב ההופעה החיצונית, ולכאורה זה הדבר האחרון שצעירות אלו זקוקות לו. ליאורה קסל, שהקימה את העמותה לפני עשור עם מירית סידי, אומרת שהיתה מודעת לכך אבל בבוטיק נוצרת חוויה שוויונית של נגישות, שכן הוא מעניק משמעות שונה לצורך של המעמד הגבוה לבדל את עצמו באמצעות סמלי יוקרה, ובהם גם בגדים יקרים.

"אחת המטרות שלנו בשבועות הראשונים לפעילות הבוטיק היתה לבנות לכל אחת מהעובדות מלתחה שלמה שתוכל לתרום להעלאת הביטחון העצמי שלה", היא אומרת. "מכאן הן ממשיכות לבנות אותה לבד".

דפנה לוסטיג בבגדי הארטברייקרצילום: גורן ליובונצ'יץ'

על הלקוחות עצמן מעידה קסל כי שמותיהם המוכרים של המעצבים והמותגים, לצד המחירים הנמוכים, הם אמצעי פיתוי רב כוח בעבורן. היא מספרת על מסעות קניות פזרניים של נשים המגיעות לקופה עם חמישה פריטים חדשים ומופתעות לגלות חשבון של כמה מאות שקלים - המחיר שהיו משלמות תמורת פריט יחיד בבוטיקים של מעצבים אלה.

על המעצבים, שרובם נענו בשמחה לבקשתה לתרום לבוטיק מעיצוביהם, היא מדברת בחום: "כולם היו סבלנים ואדיבים, אף שלא מעט גופים פונים אליהם בבקשה לתרומות וכולם חשובים באותה מידה". הגמול שהיא מקווה להשיב להם הוא חשיפה של עבודתם לקהל חדש ונראות של עיצוביהם ברחוב. "לא מעט נשים נכנסות ומתעניינות בדגמים של מעצבים שלא הכירו לפני כן, והן מבקשות לדעת היכן נמצאים הבוטיקים שלהם", היא אומרת.

אבל לא רק המעצבים שיתפו פעולה. ראשי מחלקות לעיצוב אופנה בשנקר ובסטודיו 6B נרתמו גם הם והתנדבו להעביר סדנאות העשרה לצעירות המעורבות בניהול הבוטיק. לאחרונה הופקו תצלומים של דגמי החנות בכיכובן של ידועניות כגון דפנה לוסטיג, רונית יודקביץ', לירון ויצמן, אניה בוקשטיין ועמית מכטינגר. גם הן, לרבות אנשי הצוות (הצלם גורן ליובינצ'יץ', הסטייליסטית סיון חימי, מעצב השיער רואי דניאל והמאפרת שירן פרידלנד), עשו זאת בהתנדבות. בתצלומים הבאים כבר מתכננות נשות העמותה ללהק את עובדות החנות כדוגמניות.

מחירים: חולצות: 30 130 שקל; מכנסיים: 80 200 שקל; חצאיות: 50 150 שקל; שמלות: 80 270 שקל. תיקים, נעליים ותכשיטים: 50 300 שקל. החצר הנשית בנמל, האנגר 1, יפו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ