בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלוק החדש של דיור

איך עבר ראף סימונס, המעצב החדש של בית דיור, את המבחן הראשון שלו, תצוגות ההוט קוטור?

תגובות

הכלל שהכי קשה לתפוש באופנה הוא כי העתיד טמון בעבר. הכלל השני בקושיו הוא שצריך לשכוח את העבר. את המחשבה הפתלתלה הזאת הפגין ראף סימונס בקולקציה הראשונה שלו בבית דיור, נקודת השיא של תצוגות ההוט קוטור של הסתיו. כמעט בכל אחת מ 54 התלבושות שהוצגו, ובשימוש המכוון בעבודת היד, יצר סימונס קשר אל המודרניות והאנרגיה שכריסטיאן דיור הביא אל האופנה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה. המוטיבים האלה כללו קווים מפוסלים, צבעים מרהיבים, העדפה לכיסים, אווירה של נשיות מלאת שיק אך גם נינוחות. סימונס העביר את הרעיונות האלה דרך המסננת שלו.

הקולקציה היתה יפה, צנועה ומרתקת לחלוטין. מתוך חיבה לדרמטיות, אנשי האופנה מתארים כל שינוי בצמרת הפיקוד במונחים של התעלות דתית. אך הפעם התחושה היתה לגיטימית. בפאריס נותרו שני בתי אופנה עילית גדולים, שאנל ודיור. קארל לגרפלד נמצא בשאנל כבר 30 שנה. סימונס, בן 44, הוא מעצב החמישי בלבד שמקבל את דיור לידיו מאז מת המייסד, ב 1957, וממשיכו איב סן לורן החל לבלוט.

נוסף על הכל, בית דיור נאלץ להתמודד עם הסיוט היח"צני של מעצרו ופיטוריו של ג'ון גליאנו בפברואר 2011 בשל התבטאויות אנטישמיות שהשמיע בעת שיכרות בבר בפאריס. אמנם חוסר הרסן שלו היה סוד גלוי, ואף זכה לשבחים כשהתגלה בפן היצירתי שלו, אך מנהלי דיור וLVMH-, לרבות היושב ראש ברנאר ארנו, מיהרו לפתוח מרחק בינם ובין עידן גליאנו.

 

החיפוש אחר מעצב חדש נמשך חודשים. הספקולציות התמקדו תחילה במארק ג'ייקובס, אלבר אלבז, פיבי פילו וריקרדו טישי, בין השאר. סימונס הופיע כמועמד עלום ולא צפוי. הוא לא היה מועמד טבעי לבית אופנה גדול, אולי משום שאנשים המעיטו בערכו או התייחסו אל כישוריו רק בהקשר של האופנה שעיצב למותג ג'יל סנדר. בקולקציות הנשים שלו בג'יל סנדר הוא שינה לחלוטין את התפישות בנוגע למינימליזם ולצבע. הוא עשה זאת בתוך שנים מעטות. סימונס, כוכב רב השפעה בבגדי הגברים מאז אמצע שנות ה 90, התחיל לעצב בגדי נשים רק ב 2005 ולא היה לו ניסיון בהוט קוטור.

מבחינתו של בית דיור היתה אפוא לתצוגת הביכורים שלו חשיבות רבה. בתחום ההוט קוטור הבגדים נגזרים ונתפרים ביד. הדבר מקנה להם עגלוליות שאינה קיימת בפרט-א-פורטה. "קשה להסביר את ההבדל במלים", אומר לגרפלד, שעוסק בהוט קוטור משנות ה 50 והוכשר לכך בידי אנשים שלמדו את המלאכה בשנות ה 30. "זו מין תחושה. חשוב גם איך נראה הצד הפנימי של השמלה".

אטלייה של הוט קוטור ¬ שאנל למשל מעסיקה 200 עובדים בשלה ¬ עוסק רק בבדי קוטור, ואילו לפרט-א-פורטה בתי מלאכה משלו. יש מומחים לנוצות ולרקמה, כגון לסאז'; שמלה שנראית מטוויד או מסריג עשויה להתגלות כאלפי חוטים, סרטים וחרוזים קטנים הרקומים על בד טול, דבר ההופך את הבגד לקליל באופן בלתי מתקבל על הדעת ¬ ויקר מאוד. לסימונס העולם הזה הוא מגרש משחקים חדש ויוצא דופן.

היתה אפוא ציפייה רבה באוויר כשהאורחים הגיעו לתצוגה של דיור. הרקע היה חמישה חדרים של בית פאריסאי קלאסי, כל אחד מהם מחופה בשטיח של פרחים טריים מרצפה עד תקרה, שליצירתו נדרשו 150 עובדים. חדר כחול עוטר בפרחי דלפיניום, חדר צהוב בפרחי מימוזה, חדר אחר בסחלבים לבנים. כריסטיאן דיור אהב פרחים וטיפח אותם בגינתו שבנורמנדי. סימונס עצמו אוהב צבעים עזים.

"לא התרגשתי כך לקראת תצוגה כבר הרבה זמן", אמרה עמנואל אלט, העורכת הראשית של "ווג" הצרפתי. "היום אני עומדת לראות משהו שלא ראיתי קודם לכן".

תחושת המתח הועצמה בשל מספרם הרב של המעצבים בקהל, ובהם פייר קרדן, אזדין אלייה, מארק ג'ייקובס, אלבר אלבז, דונטלה ורסאצ'ה, ריקרדו טישי, כריסטופר קיין ודיאן פון פירסטנברג. ארנו, שקם לברך את קרדן, ישב בין בתו דלפין לשרלין נסיכת מונקו. בקהל ישבו גם השחקניות מריון קוטיאר, ג'ניפר לורנס, מלאני לורן ושרון סטון.

כפי שקיווה סימונס, הקירות מחופי הפרחים סיפקו רקע מחשמל לבגדים, ובהם מעיל פשוט להפליא מקשמיר אדום, ששני צדדיו אסופים בשני קפלים מובלעים, בלוויית כיסים שמוקמו במקום אחורי מעט. דיור חשב שהמיקום הזה יוצר ללובשת קו מחמיא יותר. סימונס סיפק פרשנות משלו לבדי הטוויד של דיור, במעילים אפורים ובשמלת סטרפלס, ועידכן את דוגמת האריג באווירה גיאומטרית יותר.

ז'קט הברים (הצמוד במותניים ומתרחב למטה מהם) הופיע לכל אורך התצוגה, אבל הגרסה המרשימה ביותר שלו היתה בצמר שחור, עם אלפי חרוזים שחורים רקומים בתחתיתו, ועם נגיעה של אדום. החרוזים היו כה קרובים זה לזה שנדמו לפרווה. שמלה בעלת חצאית מלאה מאורגנזה לבנה הזכירה את סגנון הפוינטיליזם האמנותי, באלפי פיסות זעירות ועגולות של שיפון, ואילו חצאית אחרת היתה רקומה כולה בנוצות בתכלת ובוורוד, בעקבות הציירת אגנס מרטין.

בתקופה שבה חלק גדול מהתפירה העילית מושפע מתמונות, בין מתצלומים בלתי נשכחים משנות ה 50 ובין מתמונות שטופלו דיגיטלית, תצוגת הבכורה של סימונס מבקשת ביסודה מהצופה לבטוח במראה עיניו. במקרים רבים הבגדים שלו פשוטים עד כדי כך שצריך להתבונן בהם זמן מה בטרם רואים את המחווה הקטנה או את הגלישה המלכותית של שמלת קרפ שחורה חסרת שרוולים על הגוף, את האופן שבו היא מגדירה את המותניים, מעגלת את הירכיים, ואז שבה וצפה החוצה ממש מתחת לברכיים.

"לדעתי הוא הבחירה המושלמת", אמר ארנו אחרי התצוגה, מרוצה בעליל. "יש לו המון רעיונות, וכל כך קל לעבוד אתו". הוא צחק והוסיף, "אני יודע שאני יכול להתקשר אליו בטלפון, וזה לא תמיד אפשרי עם מעצבים אחרים".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו