בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחנויות הסקס עד מסלול התצוגה

השם איליה פליט עלה לקדמת הבמה בתצוגה של קום דה גרסון. אבל פליט, מעצב אקססוריז ישראלי החי בלונדון, הוא בעיקר דמות מרכזית במגמה החמה של טשטוש הגבולות בין עולם אביזרי הסקס והפטיש לעולם האופנה. ראיון

3תגובות

השם איליה פליט אולי לא מוכר לקהל הרחב, בארץ ובעולם, אבל אחרי תצוגת האופנה של המותג היפאני קום דה גרסון בתחילת החודש בפאריס, לא יהיה אפשר להתעלם ממנו. שערם של כל הדוגמנים בתצוגת הגברים של המותג לאביב-קיץ 2013 נצבע בכתום בוהק ועל ראשיהם נחו קשתות וסרטים מעור, חלקם מעוטרים בניטים וחלקם חלקים ­ ואת כולם עיצב איליה פליט, ישראלי לשעבר ואחיה של המעצבת המקומית אניה פליט.

"עבדתי עם קום דה גרסון על כמה פרויקטים בעבר", מספר פליט בראיון טלפוני מהסטודיו שלו בלונדון, "אחד מהם היה סוס שהיה בנוי כולו מעור ועמד בחנות המותג Dover  Street Market בלונדון. כשהם עבדו על התצוגה האחרונה הם העלו את הרעיון שלכל הדוגמנים יהיו רצועות לראש, וריי קוואקובו ­ המעצבת הראשית ­ ביקשה שנציג לפניהם כמה הצעות. עיצבתי שבע דוגמאות של סרטי עור לשיער, והיא השתמשה בסוף בכולם". 

פליט, בן 30, נולד באוקראינה להורים אמנים וב‑1990 עלה אתם לארץ. "הם היו אמנים מפורסמים והסתובבו בחוגי הבוהמה שם", הוא אומר, "מהם למדתי בעצם לצייר ולפסל, ולא בשום מקום אחר מסודר".

למעשה, הוא עזב את הלימודים כשהיה בן 15 ומאוחר יותר נפלט מהצבא ועבר לגור בהוסטל ברחוב בן יהודה בתל אביב. "באותה תקופה גיליתי את העור ואת המשיכה שלי אליו. ליד ההוסטל שגרתי בו היתה חנות לעור, ובלי לדעת הרבה התחלתי לעשות צמידים מעור ואביזרים אחרים, כמו למשל קופסה לסיגריות ולמצית שנקשרת על היד ומאפשרת לך לרקוד במועדון בידיים חופשיות. באותה תקופה הכרתי כאן סנדלר והוא עזר לי עם העבודה על העור וסייע לי לעבד אותו או לשים עליו ניטים בכל האובייקטים הראשונים שעשיתי".

ב‑2001 הוא עבר ללונדון וניסה למכור את הצמידים והחגורות שיצר. בו בזמן הוא מצא מורה בשם רובין קולמן וזה לימד אותו ליצור מוצרי עור לרכיבה וסוסים. "למדתי אצלו איך לעבוד עם עור באופן מקצועי", הוא מספר, "למדתי שיטות עתיקות וגם חדשות יותר למשחקים בעור ולפיתוח מוצרים, טכניקות שדומות לאלו של בית האופנה הוותיק הרמס, שם הכל תפור ביד, מהתיקים ועד המוצרים הקלאסיים שלהם כמו אוכפים ורתמות".

אי-פי

עסקי הרתמות הובילו אותו לכיוון נוסף. באותו זמן, הוא מספר, פגש אדם שהיה הבעלים של חנויות סקס באזור הסוהו בלונדון והחל לייצר בהזמנתו "רתמות, אזיקים ושאר מוצרי בונדאג' (פרקטיקה מינית הכוללת קשירות ואביזרים)". שנתיים מאוחר יותר כבר מכר את מוצרי העור שלו לשמונה חנויות סקס ברחבי לונדון, בהן "קוקו דה מר", בוטיק סקס יוקרתי ומוכר בלב קובנט גארדן.

"זו חנות מפורסמת מאוד שדוגלת בשחרור מיני, עם מוצרי סחר הוגן, חומרים אורגניים וסדנאות סקס", הוא אומר. "הבעלים, סמנתה רודיק, היא אשה מדהימה שמקדמת חינוך מיני, קמפיינים נגד סחר בנשים והיתה פעילה במלחמה בניצול נשים. אתה גדלתי והתפתחתי תוך כדי שיתוף פעולה שארך שמונה שנים". 

בתחילת התקופה ההיא גם הכיר את שותפתו לחיים, רישה שארמה, שהפכה לשותפתו העסקית ועומדת אתו יחד בראש המותג. עם הזמן פיתח הקו שלהם מגוון מוצרי עור ופטיש כמו שוטים, אוכפים, מסכות עור, רתמות ורסנים. "מאחר שעשיתי הרבה ניסיונות בעור, התחלתי לפתח אלמנטים מסוגננים שהיו חדשניים בתחום. אם רבים מקוני המוצרים האלה אוהבים עור שחור וכסף, אני הכנסתי לתחום מוצרי הפטיש גם עורות חומים וזהב, דבר שלא היה קיים עד אז. החנויות המסורתיות יותר לסקס בסוהו לא קיבלו את זה, אבל קוקו דה מר אימצו אותי וקנו את המוצרים שלי, והם זכו להצלחה אצל קהל הלקוחות שלהם".

מה מקור המשיכה שלו לתחום? "אנשים תמיד עשו סקס", הוא מסביר, "זה תחום שאין בו טרנדים ותמיד יש ביקוש לעוד ועוד מוצרים. ברגע שאנשים פותחים את עצמם למיניות, הם מנסים הכל. מה שמדליק הוא שאנשים הם יצורים מיניים ­ והאביזרים שאני עושה מעניקים להם השראה. אני בקשר עם לקוחות, הם מספרים לי על הפנטזיות שלהם, ולחלקם אני מעצב אובייקטים שמיוחדים רק להם.

"בכלל, אני אוהב את התחום הזה שאין בו כללים וחוקים, בגלל זה התחלתי לעצב אובייקטים יצירתיים יותר, שגרתיים פחות, שמשתלבים בגוף האנושי והם עדיין פונקציונליים, משוחררים ואינם מגבילים את התנועה. אלו מוצרים שמחמיאים לגוף ומדגישים את המיניות האנושית כחלק מאמירה אופנתית". 

ואכן, לפליט מקום מרכזי בטשטוש הגבולות שבין עולם הסקס לעולם האופנה, מגמה הקשורה בשילוב של אביזרי פטיש ובונדאג' כאקססוריז לגיטימיים גם ברחוב. המגמה הזאת ניכרת כיום על מסלולי התצוגה בעולם ובהפקות אופנה רבות; התצוגה של המותג הישראלי קום איל פו החודש סיפקה לה דוגמה נוספת, בדמות רתמות עור שהולבשו על בגדי המותג. בו בזמן ניתן לזהות אותה גם בהופעות פופ ווידאו קליפים, עם זמרות כמו ריהנה ובריטני ספירס, המשתמשות באביזרים של פליט לרבות הרתמות, מחוכי העור וכובעי המצחייה שלו.

"המותג משתמש בידע ובמומחיות שלו כדי ליצור פיתוי מלא טעם ואקססוריז יוקרתיים המעלים מושגים של פטיש ופוטוריזם", נכתב עליו באתר של החנות הניו יורקית הנודעת Opening Ceremony. "בונדאג' ואופנה נראים טוב ביחד", אומר פליט עצמו, "ואני חושב שזה חלק מהשחרור המיני של התקופה האחרונה, שבה נשבר הטאבו האחרון הקשור בהפרדה המלאכותית בין מוצרים שמתאימים לחדר המיטות לאלה שמתאימים לרחוב".

כיום כולל המותג של פליט כמה קולקציות עיקריות. האחת, הנקראת Restraint, היא אוסף של אקססוריז מיניים יוקרתיים כמו מסכות, רתמות, אזיקים ומוצרי פטיש אחרים הקשורים לפנטזיות מיניות, אחרת היא קו לנשים הכולל תיקים, חגורות ואקססוריז מעור. יש לו גם קו חדש לגברים ובו תיקים, חגורות ואביזרי עור אחרים, וקו של אקססוריז לראש שכולל כובעים וויזורים (כובעי מצחייה).

"העיתונות התחילה להתלהב מהמוצרים שעשיתי בקו הפטיש שלי, כמו מסכות של כלבים וחתולים ­ מוצר שבאופן מוזר הפך לאיקוני. משם התחלתי לפתח את הוויזור, מעין כובע מצחייה שהוא פריט קיצי כיפי שאין בו שימוש פרקטי ממשי. הוא התפרסם מאוד והשתמשו בו להפקות אופנה ומגזינים בלי סוף, וזה מה שהביא אלי את קום דה גרסון. אבל זו רק תחילת הדרך, אני מקווה שזה יוביל לעוד שיתופי פעולה עם חברות אופנה אחרות, ואני רוצה להתפתח ולעשות בגדים, אובייקטים אמנותיים ופסלים, למשל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו