בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה כובע

ענר שבח חקר חברות נוודיות, לרבות היהודי הנודד. זה הוביל לשיתוף פעולה נדיר עם בית מלאכה לכובעים במאה שערים ולקולקציית גמר ייחודית

תגובות

מיצג האופנה של המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל היה חשוך מעט והקשה על הצפייה בקולקציות הבגדים והתכשיטים שהוצגו שם. אבל את הקולקציה של ענר שבח לא היה אפשר לפספס. חמש דמויות שאת ראשן עיטרו כובעים שונים פסעו באטיות, נדמות לצלליות של נוודים על המסלול שסומן באורות ניאון גבוהים.

הקולקציה, שנראתה בו זמנית גם מקומית וגם חסרת שיוך מוגדר, התאימה לעיר שהוצגה בה: הכובעים שנראו כמו גרסה מודרנית של כובעים חסידיים, הבגדים שהיו בעלי מאפיינים אתניים אבל חסרי זהות ספציפית, הבדים והגזרות הרפויות. כל אלה התגבשו יחד לאמירה שהיה בה עומק אינטלקטואלי, עדות לכישרון אמנותי וטכני ולקשר למקום ולזמן שבהם נוצרו.

לא מפתיע ששבח, בן 27, הוא ירושלמי. לפני לימודיו בבצלאל עסק בתיאטרון ("אהבתי להתחפש ולשנות זהויות", הוא מספר) ובבישול ("אוכל ואופנה דומים בכמה מובנים: בשניהם יש צורך בסיסי אנושי שיכול להתפתח גם לאמנות. דווקא הממד הבסיסי הפונקציונלי שבשניהם מושך אותי מאוד", הוא מסביר). במהלך לימודיו התנסה בעבודה בעור ובמתכת, בעיצוב נעליים ולבוש.

על הקולקציה, שנקראת "נדודים בהקיץ", התחיל לעבוד לפני כשנה וחצי. "דמיינתי משפחה נודדת, ולא ידעתי להסביר מה זה אומר", הוא מתאר. "נסעתי לברצלונה לחילופי סטודנטים, ושם התעסקתי במושג הנוודות והרלבנטיות שלו להיום. מיהם הנוודים של העולם הישן, אילו קשרים היו בין קהילות נוודיות ומיהם הנוודים העכשוויים".

במהלך החקירה גילה שבח מאפייני לבוש דומים בחברות האלה, בהם התעסקות ביריעת בד גדולה ובבגדים גדולים, ארוגים ולא גזורים. "יש משהו חכם מאוד ביריעה", הוא מספר, "אני אוהב את הפשטות שלה ואת הממד הפונקציונלי שבה: היא מתפקדת כשמיכה, היא מגינה מהשמש ומהקור, והיא יכולה לשאת עליה סימבוליזם מובהק שניתן לזהות מרחוק כמו צבעים ותבניות".

עניין הזיהוי והשיוך הוביל אותו גם לחקור צורות וצלליות של כובעים בקהילות דתיות, ואותן הוא המשיך לעבד מאוחר יותר בקולקציית הגמר שלו. "הואיל ונוודים נמצאים כל הזמן במרחבים זרים, הם משתמשים בסימבוליזם במרחב כדי לשמור על זהותם. מתוך נקודת המוצא שבה המצאתי סוג של שבט או משפחה, התחלתי לחשוב על סימבוליזם שיכול לסמן אותם ­ אילו צורות הם מקדשים, ובאיזו סביבה הם נמצאים? חשבתי גם על הנווד היהודי, שנמצא בגלות נצחית ובאופן פרדוקסלי עדיין מחפש את ירושלים האוטופית בתוך ירושלים האמיתית". 

העיסוק בדמויות היהודיות הוביל אותו לגילויים מעניינים על מאפיינים יהודיים ללבוש. הוא החל לסייר בשכונות דתיות בעיר כמו מאה שערים, שם לב ללבושם של נזירים ואנשי דת אחרים והתמקד בכובעים הרבים שראה. "כובעים הם בעצם תעודת זהות. הם הדבר היחיד שאפשר לזהות מרחוק", הוא אומר, ומעיד כי שיטוטיו הובילו אותו ליצירת שיתוף פעולה נדיר עם בית מלאכה מסורתי לכובעים במאה שערים. 

שיתוף הפעולה הזה התחיל בחשדנות והיה עמוס דעות קדומות משני הצדדים. "רק אחרי הפצרות הם הסכימו להכניס אותי", הוא מספר. "הדבר הראשון שראיתי היה בית מלאכה שעבר מדור לדור ודמה לבית מלאכה מתחילת העידן התעשייתי, עם יציקות חתומות, אימומי כובעים לכל הקהילות הדתיות בארץ וידע שעבר בירושה. הארון עם אימומי הכובעים מכל העולם חידד אצלי את הרעיון שקהילות משתמשות באותם כובעים במשך דורות. שם קלטתי שהקהילות נדדו עם הצורה המיוחדת להן מכל העולם. מה ששמר על הקהילה היה השמירה על הצורה והפרטים בה ­ פפיון בצד כזה או אחר, צורות שונות וניואנסים קטנים של גרביים או דש למשל".

שבח הזמין בדי לבד מאנגליה, למד לבנות אימומים ובבית המלאכה במאה שערים מתח את הכובעים הראשונים שלו. הקולקציה שבנה מורכבת מחמש מערכות לבוש לחמש דמויות: דמות אב, דמות אם, כלה, עלם וכוהן. עוד במערכות ­ מכנסיים שעוצבו בהשראת מכנסיים חסידיים בגזרת שלושת-רבעי עם גרביים לבנים, כיסויים לנשים בדמות רבידות גדולות כמו בשבטים אפריקאיים נודדים, ועוד. "יש שתי דרכים לטפל בנושא הנוודות", טוען שבח. "אפשר לתת לנוודים זהות מטושטשת ולהתייחס לממד של הדרך ולפונקציונליות. אבל דווקא בגלל הגלובליות העכשווית וטשטוש הזהויות שבה, חשוב לשים לב ולמצוא מה מיוחד בך ומה נמצא סביבך. זה מה שחשוב, עדיין לנדוד אבל עם איזה משהו שהוא שלך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו