בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבוע האופנה בלונדון: שמלות מספרות

עיצובים פנטסטיים וקישוטי פלסטיק. אופ ארט ושלל הדפסים עם נרטיב ברור. הצדעה לרוח הקיימױת, ורוח ספורטיבית בעקבות האולימפיאדה: תצוגות אביב-קיץ 2013 בלונדון היו חגיגה צבעונית ושמחה. סיכום שבוע האופנה, חלק ראשון

3תגובות

פלסטיק שזור בשמלות, פרחים תמימי מראה עם נגיעת פטיש: המעצבים שהעלו תצוגות ביום שני שעבר, בשבוע האופנה בלונדון, הציגו קולקציות מהממות שבדקו את שולי היופי הפרוורטי. "שפע של פאר ושפע של טכניקה ­ הרגע הזה הוא הרגע של עטיפות המתנות", אמר כריסטופר קיין והתכוון לאבני הקריסטל שהשתלשלו מהשמלות הצרות והקלילות שעיצב ולאווירת הפטיש המרומזת שעלתה משמלות אחרות, רפויות ואלגנטיות, עשויות מחומרים פלסטיים. ועוד לא הזכרנו את קישוטי הפלסטיק שנראו כמו פיות הניפוח של צעצועי הים המתנפחים.

לקיין יש נטייה מופלאה לאלגנטיות, אבל אל זו נלווה גם צד אפל. בעונה הנוכחית הניגוד הזה נשזר במיומנות רבה באלגנטיות המהוקצעת של האופנה העילית, והתוצאה היתה מרתקת. התצוגה נפתחה בבגדים מחויטים בלבן. במבט ראשון נראה הצבע פשוט, אבל מבט שני העלה את התהייה אם הז'קט שעל המסלול אינו עשוי מנייר בועות ("פצפצים"), זה הנגלה תמיד בתוך בונבוניירה. בשלב זה, של תחילת התצוגה, הצבעים היחידים שנראו על המסלול המתכתי היו השתקפויות של אורות בגוני הקשת. הדגמים עצמם היו ספורטיביים ברוחם, שמלות בגזרה אלגנטית וסרטים שטוחים בחזה, ששיוו לבגדים נופך של אופנה עילית משנות ה‑60.

רק כשהלבן התחלף בוורוד-סוכר הציג קיין את החומרים המיוחדים שהוא מפליא ללהטט בהם, למשל פסי פלסטיק בשמלות בעלות מחוך. זה נראה מהודר אבל אולטרה-מודרני, גם כשהיו שם רק קפלי בד שטוחים מתפתלים שעקבו אחרי קווי המתאר של הגוף. את הסיפור המרשים ביותר סיפרה שמלה ורודה עם אפליקציות של תחרה לבנה ועם סרטים שחורים לרוחבה. השילוב הזה סיכם את משחק הנשיות השנון והשובב של קיין, משחק ה"כן או לא?"

"פסטלים רעילים" ­ כך הגדיר ארדם מוראליוגלו את אפקט הלבן האולטרה-סגולי של פרחים המעטרים שמלות, הן כרקמה והן כאפליקציה. ארדם, כפי שהוא והמותג שלו מכונים, הוא אחד מכמה מעצבים שהדגישו את התחרה בדגמיהם. אצלו זה בא לידי ביטוי בשילוב של תחרה ועור נחש בשמלה ­ תכסיס שחזר גם בשילוב של פלסטיק שקוף ופרחים רקומים.

המעצב אמר ששאב את השראתו מזנה הנדרסון, סופרת אמריקאית שכתבה ספרי מדע בדיוני בשנות ה‑50 וה‑60 ודמויותיה החוצניות התקשו לחיות בעולם האנושי. אבל הסוד של ארדם הוא שבגדיו נותרים פשוטים, אלגנטיים, משדרים אופנה עילית ותפורים לעילא ­ כמעט כאילו החומרים השקופים נמצאים בהם רק כדי לספק צילום רנטגן של הגוף.

ג'ונתן סונדרס עבד על טרנספורמציה של בדים, טרנד בולט בלונדון. "המחשבה הראשונה שלי הוקדשה לפשטות הצורה והגזרה ­ ואיך ליצור גימורים חדשים", אמר סונדרס, שקישר את הרעיון הזה לאהבתו לתנועות המחול העכשווי של מייקל קלארק, סקוטי כמותו.

סונדרס בחר להציג את דגמיו במוזיאון טייט מודרן. בהצגה מוקדמת של עבודתו הוא הסביר שמאז השנה שעברה מיקד את מאמציו בהוספת אלמנטים גרפיים לבגדיו האלגנטיים לנשים, בצבעי חוף וים. הקולקציה התאפיינה במלבני בד א-סימטריים שהתחככו בגוף, ופה ושם הופיעו בה אלמנטים גרפיים של תעתועי ראייה.

רויטרס

המעצב שילב בעבודתו גם הדפסי דמעה וקשקשים. אך הוא יודע שתעתועי ראייה (אופ ארט) צריכים להוסיף משמעות לעיצוב, לא להשתלט עליו. הוא התמקד באלמנטים הגרפיים, בלי להעמיס אזכורים, ועיבד צורות פשוטות, גזורות באלכסון, בגימורי מאט ומבריק. המחמאה הגדולה ביותר שהאופנה בלונדון חלקה לסונדרס היא שדוגמאות גרפיות בעיצובו מעטרות את קירות החלל בסומרסט האוס, שאירח את התצוגות בשבוע האופנה בלונדון.

גם מעצבים אחרים מגלים כיום יצירתיות בטיפול בבד, אחת מאלו היא מרי קטרנזו. את הדפסי התלת ממד הרועשים שלה דוחסת עתה המעצבת אל תוך סגנון גרפי ממוקד. הפעם היא התמקדה בבולי דואר ובשטרות כסף מסורתיים, שני פריטים שמתחילים להיעלם מהנוף.

התוצאה היתה מרשימה, מטעה בפשטותה והולמת את הגוף יותר מבכל קולקציה קודמת של קטרנזו. הבולים, שנמתחו באמצעים דיגיטליים על פני הגוף, היו יפים במיוחד; הדוגמאות שלהם היו הוכחה נוספת ליכולותיה המרשימות של המעצבת.

מרכיב חדש נוסף בקולקציה היה גימור הלמינציה, שהמעצבת תיארה במלים "רשת קריסטל וזכוכית צבועה". קטרנזו, כמו מעצבים נוספים אחרים, בולטת בלונדון בזכות השילוב שבין התנסות וצמיחה מתמדת ובין שמירה על גרעין היצירתיות האינדיווידואלית שלה. 

אסתטיקה של מהומות

דוגמאות דיגיטליות, משיחות מכחול, כתמי נתזים ותמונות קטנות ­ האופנה הבריטית מפורסמת בחיבתה להדפסים. גם החיבה הזאת ניכרה היטב בימים הראשונים של שבוע האופנה בלונדון, שהיה צבעוני ושמח. תצוגות קיץ 2013 רטטו מרוב הדפסים, אבל הפעם נוסף להן מרכיב רענן ­ הדפס הנרטיב, סיפור בתמונות זעירות.

בדגמים המשוגעים של סיסטר ביי סיבלינג, בסריגים ובנוצות, הופיעו הדפסים עם אנשים קטנים. אבל אלה לא תיארו קרבות מפוארים או נוף פסטורלי. שלושת מעצבי המותג בחרו תחת זאת להגיש סצינות אורבניות ­ של המהומות בלונדון. המעצבים כינו את התצוגה "לוחם בוולוורת'", בהשראת השיר "Warrior in Woolworths" של להקת אקס ריי ספקס משנות ה‑70, ותיארו את הדגמים שלהם במלים "בגדים של גברות זקנות לצעירות". בין השאר הוצגו בקולקציה כובעי פונפון מוזרים שנקראים "פולי סטיירין", כשמה של סולנית הלהקה. התצוגה היתה כיפית ומענגת, והיו בה כמה בגדים מפתים.

החיים בין גלי האוקיינוס היו הסיפור שמאחורי קולקציית הדפסי השנורקל של קינדר אגוגיני, לרבות בנות ים, עוגנים ודגי חרב. בהשפעת "הזקן והים" של ארנסט המינגווי, ועם בגדים ארגונומיים בסגנון מלחים (סרבלים, שמלות סינר ושורטס בקו חגורה נמוך), היתה התצוגה מתוחכמת ומשעשעת, מכובעי סטיבן ג'ונס ועליהם קטעי שירה עסיסיים בכתב יד ועד לקבקבי עץ.

התצוגה של מתיו ויליאמסון, שציין 15 שנה למותג שלו, כללה הדפסי נוף דיגיטליים של המדינה ההודית קראלה, בהשראת האמן הניו יורקי שיין מקאדמס. אפקט הטאי-דאי (באטיק) הססגוני, שכמו נוצר מהאבקות המושלכות סביב בחגיגות ההולי בהודו, הוסיף גוונים עזים לבגדים פשוטים כמו מכנסיים לבנים.  

גישתו של ויליאמסון השתנתה מאז ימי ההיפי דה-לוקס המוקדמים שלו וכיום היא מתוחכמת יותר ­ גם אם פה ושם עשה המעצב שימוש חוזר ברקמת מראות בנוסח רג'סטאן. בקולקציית היובל הזאת הוא כלל לראשונה גם דגמי נעליים בעיצובו, שהעקבים וסוליות הפלטפורמה שלהן גולפו בצורות מעוגלות או יוצרו מגומי עבה. 

האם התאימה האווירה המתוחכמת החדשה לנערות הטופשופ, שישבו בשורה הראשונה בתצוגה של טופשופ יוניק ביום ראשון? ומה חשבו על התצוגה שני מיליון הצופים שעקבו אחריה באמצעות השידור החי באינטרנט? "ניסינו להגביה את הרף", אמר פיליפ גרין, מייסד טופשופ. הוא התכוון לכך שהמותג העביר את הדגש מסגנון מטורלל וגחמני לחייטות אלגנטית ולהדפסים גרפיים, בהתבסס על הרמיזה לאווירת שנות ה‑90 שפיעמה בתצוגות קיץ 2013.

היו שם, בתצוגה של טופשופ, שמלות מבדים שקופים, בצירוף פיסות בד אטומות במקומות הנכונים לשמירה על הצניעות. אך התצוגה היתה בלתי סקסית בעליל ­ ובלטו בה מעילי חלוק גדולים ודוגמאות גיאומטריות, שכמו צוירו על נייר מילימטרי. שחור, לבן, צהוב וכחול-נייבי עז, בלוויית נגיעה של ורוד-פודרה, היו הצבעים היחידים בשטח, וגם אם הלוק היה ה"בוגר" ביותר של המותג יוניק, הוא לא היה גם הדינמי ביותר בהכרח. 

ואילו המותג פיטר פילוטו עשה כברת דרך. שמלות ומכנסיים צרים וצמודים עוטרו בהדפסים דיגיטליים; הדפסים פרועים, הממוקמים היטב גיאומטרית, הונחו על המסלול כהד לקולקציה. היה נדמה שצמד המעצבים פיטר פילוטו וכריסטופר דה ווס שלטו בכוחות היצירה הפראיים שלהם, בלי להפחית מעוצמתם. גם אם היה פה ושם קישוט מיותר בקו הירכיים של חולצה שנלבשה מעל מכנסיים צרים, או באימרת שמלה מעוטרת בסלסולי בד, האפקט הכולל היה של קסם, שנוצר משילוב של עולם הפנטסיה במלתחה לבישה.

בין כל הצבעים והדוגמאות, הקולקציה של ניקול פרחי, בהשראת תצלומיו של אדוארד בורטינסקי ממחצבות השיש בקרארה שבאיטליה, השרו מעט שלווה. לא היו בדגמים ורידי השיש הרגילים; מה שבלט בהם היה דווקא מרקם של נייר, למשל בחצאיות שקופלו לקפלים. אבק השיש האפור, הצבע הבולט בתצוגה, לא עזר להפיג את האווירה הכבדה. אך פרחי הכניסה לאט לאט צבעים חמים יותר, גוני ענבר שרוף וחום, ואלה, לצד הדפסי עלים, העניקו נופך סתווי לקולקציית הקיץ הזאת. 

מאנגלית: אורלי מזור-יובל;



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו