בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדברים שיעשו את החורף

הילד הרע שמתלבש טוב

באופנת הגברים יש עירוב מגמות, מחזרה למסורת, דרך קריצה ליפאן ועד צבעי ההסוואה. אצל הנשים קוראים לזה חזרה לשנות ה-90

2תגובות

אופנת הגברים לא הושפעה אף פעם השפעה של ממש מתחזיות, טרנדים וסיכומי מגמות שנתיות. אפילו אחרי שבועות האופנה של ניו יורק, פאריס ומילנו דומה שהשינויים החלים באופנת הגברים הם תמיד חשאיים כמעט, מתחלפים בקצב אטי יותר מזה של אופנת הנשים ומתרחשים ברחוב הרבה יותר מאשר במסלולי התצוגה של בירות האופנה העולמיות.

הפריחה באופנת הגברים, שהחלה במחצית העשור הקודם, היתה שילוב מרתק של תזוזות טקטוניות: ההשפעה של הדי סלימן וחליפותיו הצרות בבית האופנה דיור, עלייתם של בלוגי אופנת הגברים, החזרה למסורת באופנה האמריקאית והאירופית, ההיפסטרים והגילוי המחודש של בגדי הווינטג', בלוגי אופנת הרחוב - כל אלה הוכיחו לעולם שגברים יודעים להתלבש הרבה יותר טוב מהדוגמנים שניבטים ממגזיני האופנה, ושהאופנה הגברית האמיתית לא רק נענית לטעמם של עורכי אופנה וסטייליסטים, אלא היא תמהיל מורכב של סגנון אישי, איקונות סטייל, טרנדים מתחלפים והכרה אמיתית של המסורת וההיסטוריה שבלב המלתחה הגברית.

כדי לעמוד על התמהיל הזה לא צריך ללכת רחוק מדי, צריך רק לחפש בגוגל את השם "ניק ווסטר", סיסמוגרף המגמות האולטימטיבי. עוד לפני שרואים תמונה אחת, אפשר להבין שהאיש, אולי יותר מכל אחד אחר בעולם האופנה, יודע שהמדיום הוא גם המסר. לווסטר יש טמבלר (אתר שיתוף תמונות), טוויטר וחשבון אינסטגראם משפיע (שאחריו עוקבים כמעט 20 אלף איש), והוא אולי הכוכב הגדול של בלוגי אופנת גברים, שם הוא מופיע באופן כמעט יומיומי. השימוש הזה שלו ברשתות החברתיות והוויראליות של האימג' שלו הפכו אותו לכוכב הבלתי מעורער של עולם האופנה הגברית, כזה שלא רק נראה טוב אלא גם משפיע ומעצב בשלל הדימויים המציפים חדשות לבקרים.

גטי אימג`ס

"הפכתי לאיקונת סטייל משום שאני מוכן ללכת רחוק ולקחת סיכונים", הוא אמר השנה לסקוט שומאן, בעל הבלוג "הסרטוריאליסט". "להתלבש זה באמת המקום היחיד בחיי שבו אני יכול להודות שאני חסר פחד. אני מאוים מכל כך הרבה דברים, אבל איכשהו אני לא פוחד ללבוש כל דבר שעולה על רוחי".

ואכן, מרבים לכנות את ווסטר - שהתחיל את הקריירה כקניין בבית הכלבו היוקרתי ברני'ז ואחר כך היה ליועץ עצמאי בתחום אופנת הגברים - "הילד הרע שמתלבש טוב". ולא בכדי. מלבד שיער הפנים שלו - שילוב של שפם מוקפד בנוסח המאה ה-19 וזקן קצרצר - וזרועות מכוסות בכתובות קעקע, הוא משלב מסורת אמריקאית עם קריצה יפאנית, בגדי חוף מקליפורניה עם חליפות דנדיות בריטיות מסורתיות, מכנסיים קצרים ובלייזרים משובחים בקיץ, ז'קטים מטוויד, צעיפים ודגמחים בחורף, חליפות שלושה חלקים עם עניבות בדוגמאות אינדיאניות, צבעים זוהרים עם חאקי ואפור, חליפות פסי סיכה ונעלי ספורט, סיכות משובחות לעניבות, תיקים ואקססוריז בולטים. ובעיקר, הוא לובש הרבה (הרבה מאוד, הרבה מדי לפעמים) בגדים בצבעי הסוואה שהפכו לסימן ההיכר שלו ועיצבו את דמותו המותגית; בהקשר הזה ההשפעה שלו מהדהדת אפילו על מסלולי התצוגות, כמו למשל בתצוגה של ולנטינו לאביב-קיץ 201

בראיון שנתן לא מזמן לאחד מאתרי האינטרנט הוא דיבר על הקמופלאז' והסביר מה מושך אותו כל כך בדוגמה הזאת. "קמופלאז' נועד להסוות אותך, להפוך אותך לבלתי נראה", הוא סיפר, "אבל אם תלבש בגדים בצבעי הסוואה, זו תהיה הצהרה אמיצה". בכך קיפל את כל משנתו על אופנת גברים ועל המתח הזה שבין ללבוש בגדים מסורתיים ולהיראות חלק מההמון ובין ללבוש פריטים שהופכים אותך למיוחד, כזה שמצהיר הצהרות בולטות בעזרת סגנון אישי.

ההצהרות האלו משתקפות גם ברשימת הפרויקטים האינסופית שווסטר היה מעורב בהם השנה - בין השאר, עיצוב קולקציית נעליים לחנות הניו יורקית Leffots, אוצרות ל-- Wooster Project תערוכה לקניינים בלאס וגאס שבמרכזה אופנה יפאנית - והפיכתה של יפאן לאחד ממקורות ההשפעה החזקים באופנת הגברים, עיצוב קולקציה של בגדים תחתונים וטישירטים בצבעי הסוואה לחברה השוודית The White Briefs, ורבים אחרים.

מעבר לכל אלו הפתיע ווסטר את עולם האופנה האמריקאי לפני כחצי שנה, כשמונה למנהל הקריאטיבי של חברת הביגוד המאובקת J.C. Penny. במהלך שיווקי מבריק הפכו בעלי החברה את המותג שזוהרו הועם לחידה אופנתית האמורה להיפתר בחודשים הקרובים ולחשוף אם לווסטר יש יותר משפן אחד בצבעי הסוואה בכובע שלו.

"אני חושב שבאופן כללי גברים מנסים למצוא משהו קול שמתאים לחיים שלהם", הוא אמר לסקוט שומאן. מכלול פעילותו ברשת ומחוץ לה משקף את הרצון הזה להגדיר את הקוליות בד בבד עם התאמתה לחיים של גברים בשר ודם. מעקב אחריו הוא איפוא מעין משחק ניחושים כמו במבחן רורשאך אופנתי: הכרה במסורת, קריצה ליפאן, אובססיה סביב מדים, הרבה מאוד צבעי הסוואה, ערבובי סטייל אישיים ותשומת לב לפרטים הקטנים - אלה הן המגמות שסימן בשנה החולפת, ואלו המגמות של השנה הבאה.

בדרך שלהן

זה כמה שנים שהשמועות, ההכרזות והנבואות מרחפות באוויר, אבל גיליון "ווג" פאריס האחרון, עם דוגמנית העל קייט מוס והזמר ג'ורג' מייקל על שערו, חתם אותן סופית: שנות ה-90 חוזרות.

מי שמחפש סימנים נוספים לחזרה לעשור ההוא יכול למצוא אותם בעובדות הבאות: הטון המינימליסטי בנוסח שנות ה-90 שהציגה עכשיו המעצבת הגרמנייה ג'יל סנדר בתצוגות במילנו; הגראנז', מהסגנונות הבולטים של שנות ה-90, שחזר ועלה בשבועות האופנה של ניו יורק, לונדון, מילנו ופאריס; הקמפיין שהעלתה רשת האופנה האמריקאית אולד נייווי החודש בכיכובם של שחקני הסדרה המיתולוגית "בוורלי הילס 90210". הרשת גם מתכננת תצוגת אופנה ענקית ופתוחה לציבור בליווי של להקת הבנים בקסטריט בויז.

את החזרה לשנות ה-90 אפשר להסביר מכמה זוויות, הראשונה שבהן היא העובדה שסוף-סוף העשור ההוא מספיק רחוק. "שנות ה-90 הן עכשיו ‘וינטג' באופן רשמי", הכריזה כותרת במגזין "גלמור" השנה. "אנחנו מרוחקים מהן בשני עשורים", נכתב שם, "ודור חדש מתחיל לגלות וליהנות מיצירתם של מוסיקאים, מעצבים, אמנים וקולנוענים שהציגו את רעיונותיהם לפני עשרים שנה".

גטי אימג`ס

סיבה אחרת לחזרתן של הניינטיז היא שלעשור ההוא, בניגוד לעשורים אחרים במאה ה-20, לא היה אפיון אחד בולט. כמו ניק ווסטר, גם הוא קיבץ מכלול של מגמות, מראות והשפעות. היה שם גראנג' נוסח החוף המערבי, עם חולצות פלאנל, ג'ינסים קרועים ושמלות פרחוניות, אבל גם מינימליזם אירופי קיצוני, עם עלייתם של הלמוט לאנג והמעצבים הבלגים למשל. היו שם שאריות מתרבות המועדונים הגותית והאפלה של שנות ה-80, אבל גם רייבים ענקיים ואקסטזי, עם צבעי ניאון והדפסי סמיילי. היתה שם נירוואנה, אבל גם אם-סי האמר.

שנות ה-90 היו גם העשור האירוני הראשון. קשה להצביע על התאריך המדויק, אבל נדמה שההיפסטר - עוד לפני שהוא ידע שהוא כזה וכונה כך (עשור אחר כך) - נולד שם, עם פרספקטיבה רחבה די הצורך להסתכל על עשורים קודמים דרך משקפיים שחורים, עבים שמאחוריהם עיניים ביקורתיות, ציניות ואירוניות. שם נולדו חולצות הטי האירוניות, ושם נולדה העמדה האסתטית-סגנונית שביקשה ללבוש דברים בטעם רע, מתוך מודעות לעובדה שהבגדים מכוערים, או לפחות נחשבים כאלה כל עוד לא החלטת באופן מודע ללבוש אותם.

בשבועות האופנה בניו יורק, לונדון, מילנו ופאריס הקולקציות של המעצבים הגדולים לקיץ הבא החזירו את המכלול הניינטי הזה עם אינטרפרטציה עכשווית כמובן. דריס ון נוטן הבלגי היה הבולט מכולם. הוא הציג חולצות פלנל משובצות , אבל הפעם מבדים סקסיים ושקופים, יחד עם שמלות ארוכות משובצות שיצרו מראה של משובץ על משובץ על משובץ. האיפור הקורטני לאבי, עם שפתיים אפלות ומשקפי שמש שקופים, היה בולט אף הוא ולא הותיר מקום לספק בדבר חזרתו של הסגנון מסיאטל לקדמת הבמה.

פלנל כיכב גם בתצוגה של פיליפ לים. אחת מהדוגמניות שלו לבשה חצאית שאליה נתפרו שרוולי פלנל, אחרת לבשה שמלה פרחונית ונעלה מגפי אופנוענים, ואילו דוגמנית שלישית עלתה אל המסלול בחצאית מבד שקוף וחולצת טי אוברסייז שעליה כיכבו אותיות גרפיות ענקיות. שנות ה-90 בשיאן.

ואילו כתב האופנה של "ניו יורק טיימס" חזר מהתצוגה של Dsquared2 שנערכה בסוף ספטמבר במילנו וכתב, "זה היה כאילו חזרנו לימי הסאונד פקטורי בניו יורק בתחילת שנות ה-90... עם תפאורה שנראתה כמו סטודיו לצילום בבניין תעשייתי ודוגמניות שפרצו למסלול בחליפות עור ובכובעי אופנוענים זרועים בפנינים".

אבל שנות ה-90, כאמור, היו לא רק גראנג' או אופנת מועדונים. אלה היו גם שנותיו של המינימליזם האירופי, הגזרות הגיאומטריות והקווים הנקיים, המופשטים. ולכן נדמה שכניסתם של שני הענקים - רף סימונס והדי סלימן - לשני בתי האופנה החשובים בפאריס, דיור ואיב סן לורן, יכולה לבשר, אם לא על חזרה לשנות ה-90, אז לפחות על השפעתן האינטלקטואלית.

אבל מעבר למינימליזם, לגראנג' ולעלייתו של לוק הווינטג', נדמה שהניינטיז, דווקא בגלל היעדר המאפיין הייחודי, מסמלות את רוח הנעורים והחופש האישי. עובדה שגם רשתות ענק כמו טופשופ מראות סימנים של חזרה אליהן (בתצוגה שנערכה שם בחודש שעבר הרוח היתה מינימליסטית, עם נגיעות של בגדי עבודה וקווים נקיים). "הרוח של שנות ה-90 באה לידי ביטוי בנשים שלבשו בגדים בדרך שלהן", סיכמה המנהלת הקריאטיבית של המותג ל"גרדיאן" הבריטי. "זה היה עשור של חופש ושל סגנון אישי שלא היה קשור בהעתקת המראות שנשקפו ממסלולי התצוגה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו