שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הקסם של קאפרי חוזר

אריאלה בנקיר, פיזה
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריאלה בנקיר, פיזה

שנות ה 50 וה 60 של המאה ה 20 היו שנים של קסם אמיתי באי קאפרי. אז, זוכרים המקומיים בערגה, פקדו את האי כוכבי קולנוע ואנשי רוח, נסיכות ואילי הון, לבושים בבגדים מרהיבים, ונדמה היה שכולם נטפו אך ורק שיק, מעולם לא זיעה. קאפרי של היום, טוענים רבים, אינה קאפרי של פעם, ואת האמריקאים העשירים, השחקנים הבוהמיינים והאינטלקטואלים האופנתיים החליפו במקרים רבים כוכבנים איטלקים שזופים יתר על המידה או קבוצות של תיירים המגיעים ליום אחד בסירה מנפולי, מצלמים את המערה הכחולה וממשיכים בדרכם.

אך קאפרי היא עדיין יעד קסום ויפהפה, פופולרי מאוד בקרב חובבי אופנה וסטייל; בשנים האחרונות אף מנסות יותר ויותר חנויות באי לשמר בכל זאת את המוניטין המיתולוגיים שלו או להצית מחדש את המסורת האופנתית. יש באי חנויות של מותגי האופנה הידועים ביותר, מבולגרי ועד שאנל, ולצדן בוטיקים שזכו עם השנים למעמד כמעט מיתולוגי, כמו חנות סנדלי קאפרי הידועה של אמאדאו קאנפורה, הבוטיק רחב הידיים "מריוריטה", או הבוטיק היוקרתי "לה פאריזיין" של אדריאנה די פיורה. אך בשנים האחרונות נפתחות גם חנויות קטנות יותר, המתמקדות בפריטים אישיים יותר, מתוחכמים, המשלבים עבודת יד מסורתית ומדוקדקת עם עיצובים מודרניים מרחבי העולם. אחת החנויות הבולטות בנישה זו היא חנות הבוטיק הקטנה "איל לבוראטוריו" (המעבדה), שמאז שנפתחה לפני שלוש שנים מצליחה ללכוד את תשומת לבם של חובבי אופנה ומעצבים המבקרים באי.

"הפריטים בחנות מתכתבים באופן קבוע עם המסורת האופנתית והתרבותית של האי אך תמיד עם טוויסט מודרני ולעתים קרובות גם מתוך התייחסות לתרבויות זרות", מסביר מיקלה אספוזיטו, הארט דירקטור של הבוטיק המשפחתי (אחיו אאוגוסטו משמש כמנהל החנות ואילו אמו, מריה לואיזה, עוסקת בתפירה ובעיצוב של חלק מהפריטים). "החנות הזאת נולדה בתוך מה שהיה פעם מתפרה, מעין חנות חייטים משנות ה 60. בשלב מסוים אבי פרש והחלטנו לסדר הכל מחדש. רצינו ליצור חלל מודרני שעוסק בעבודת אומן, חנות שמייצגת את מה שקאפרי היתה פעם, את האופן שבו אנשים התלבשו. כל מה שאת מוצאת בחנות נעשה בעבודת יד בידי אומנים מרחבי איטליה, לא בהכרח מקאפרי עצמה, כי לצערי הרב האומנים של קאפרי כבר כמעט שאינם קיימים, האי שינה את פניו".

בין השאר ניתן למצוא בבוטיק חולצות פשתן, משי וקשמיר שעובדו בטכניקות מסורתיות ונתפרו בעבודת יד, תכשיטי כסף ואלמוגים בעיצוב מודרני ותיק מעור קלוע, שהתגלה כאחד הדגמים הפופולריים ביותר. "בשנות ה 50 הנשים באי השתמשו בסלסלות ראטן קלועות בתור תיק, ורצינו להציע אינטרפרטציה מודרנית לרעיון", מסביר אספוזיטו. פריט קלאסי נוסף שאפשר למצוא בחנות הוא נעלי קאפרי, ה"זאמבאטילי" (סנדלי חבלים המוכרים יותר בשם אספדרילס). "שני בחורים, אחד איטלקי ואחד סקוטי, החליטו לפני כמה שנים להחיות את המסורת והתחילו לייצר את הנעליים בהדרכתו של אומן מקומי", הוא מספר.

"באופן כללי אנחנו מודעים מאוד לנושא השילובים. השימוש בחומרים קיימים מעניין מבחינה עיצובית וגם מבחינה סביבתית. אנחנו משתמשים הרבה בבדי וינטג' שאנחנו מוצאים ברחבי העולם; אחי ואני מטיילים הרבה, לצורכי עבודה והנאה, וכך אנחנו גם מוצאים דברים שאפשר לשלב בעיצובים ¬ בחנות עתיקות באיסטנבול קניתי קולרים אפגאניים ושילבנו אותם בחולצות, לדוגמה, או שהבאנו סדרה של ז'קטים שנתפרו במיוחד בשבילנו על ידי מעצבת המתמחה באיתור בדים עתיקים בשווקים ובחנויות במזרח הרחוק".

איל לבוראטוריו. עבודת יד ופריטים מרחבי העולם

אבל לא תמיד הבדים מובאים מרחוק. במקרים אחרים השתמש אספוזיטו באוצרות הבדים שאביו שמר בירכתי החנות ¬ כולם משנות ה 70 ¬ בהכנת ז'קטים לגברים. "לא היה אפשר להשתמש בהם לבגד עצמו, כי זה היה נראה מוגזם, יותר מדי רטרו, אז השתמשנו בהם לבטנה של ז'קטים מקשמיר ומצמר שתפרנו בחנות, והתוצאה היתה מקסימה. בהמשך פגשתי גם גברת שמייבאת בדים עתיקים מהודו, בעיקר כאלה שמשמשים להכנת הסארי, והחלטנו להשתמש בהם לצעיפים ומכנסי יוגה, ודווקא מכנסי היוגה הפכו ללהיט. הרבה אנשים כאן יוצאים לשיט בספינה, וכשאתה בספינה אתה זקוק למכנסיים קלילים יותר. ואיכשהו הם הפכו בסופו של דבר גם למכנסיים שאנשים לבשו לבילויים".

לא פחות פופולריים הם מכנסי קאפרי הידועים, שפיארו בעבר את רגליהן של ג'קי קנדי, גרייס קלי, דוריס דיי ולמעשה דור שלם של סטודנטיות חובבות אופנה, ומוצעים כעת ללקוחות בגרסה מעודכנת, עשויים בד איקאט צבעוני שרכש אספוזיטו בטורקיה. לאלה נלווית סדרה של תיקי בד מקסימים שעליהם הודפסו גלויות עתיקות מהאוסף הפרטי של האח אאוגוסטו, המתארות את חיי היומיום בקפארי בתחילת המאה ה 20. "באופן כללי הנקודה החשובה ביותר מבחינתנו היא לתת חיים חדשים לעתיק, אבל בלי ליפול לקלישאות של רטרו מוגזם. להציע את האופנה של שנות ה 50 בעיקר, מנקודת מבט מודרנית", הוא מסכם.

אספוזיטו עצמו למד אופנה במילנו ובהמשך סוציולוגיה, שני תחומים הבאים לידי ביטוי בבחירות הסגנוניות והחברתיות בעיצוב החנות. "תמיד התעניינתי בשאלה מדוע מישהו מתלבש בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת. הצד החברתי, הסוציולוגי של האופנה ריתק אותי", אומר אספוזיטו ומסביר כי הסיבה להצלחתה של החנות, בעיקר בקרב קונים מחו"ל, ושל חנויות נוספות באי המציעות עיצובים בסגנון דומה היא השינוי הבסיסי אך המהותי שחל במה שהלקוחות מחפשים.

"הגלובליזציה גרמה לכך שאנשים מנסים עכשיו לבדל את עצמם. היום מוצאים בכל מקום בעולם אותן החנויות של המותגים הגדולים ¬ פראדה, גוצ'י וכו' ¬ עם אותם חלונות הראווה ואותן הקולקציות. אז אנשים פונים לכיוון ההפוך. קובעי הטעם כבר ממש לא מזדהים עם הרעיון של השתייכות לקבוצה, כפי שהיה בשנות ה 80 לדוגמה. אז, כאשר קנית תיק של גוצ'י, זה שייך אותך לקבוצה מסוימת, וזה מה שאנשים חיפשו מבחינה חברתית. היום אנשים רוצים לגוון, לצאת בהצהרה אישית, ודאי שלא להיראות כמו כל שאר האנשים שקנו באותו המותג. מובן שאנחנו עדיין חנות נישה שלא פונה לטעם של כל אחד, אבל אנשים שרגישים לשינויים החברתיים והאופנתיים מזדהים עם המסר שאנחנו מנסים להעביר, עם הפריטים שאנחנו מציעים".

המחירים בחנות אינם נמוכים, אך גם אינם יקרים בהשוואה לחנויות ממותגות ובהתחשב בעובדה שכמעט כל הפריטים נעשו בעבודת יד. מכנסיים, לדוגמה, עולים בין 250 ל 400 יורו, תלוי בבד. כעת עובדים בני המשפחה על הקולקציה הבאה, שתשאב את השראתה, באופן לא לגמרי מפתיע, מימי הזוהר של קאפרי. "מצאתי ספר בשם 'A Wonderful Time', העוסק בחיי האמריקאים בקאפרי וביעדי נופש אהובים אחרים בשנות ה 50, ובסגנון שהתפתח באותה התקופה. הצבעים שם הם השראה אמיתית. אני רוצה לשלב אותם בבגדים הבאים שנעצב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ