שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

קולקציית הביכורים של אדם גפן: סיפור של אי

אדם גפן רואה בעיצוב בגדי גברים אריגה של רעיונות שונים לכדי סיפור אחד שלם. לא מפתיע אולי שאת קולקציית הביכורים הצבעונית שלו הוא מציג בחנות ספרים תל אביבית ותיקה

שחר אטואן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שחר אטואן

למבקרים באירוע הפתיחה של חנות הפופ אפ CB/CF­ שתפעל במשך שבוע ימים בחנות הספרים והמגזינים "אלשיך" בתל אביב ­ מצפה תוכנית אמנותית מגוונת: היזמים, המעצב אדם גפן ו"האחים מוסלין", הכינו מיצב המשלב בין עיצוביהם לספרים הנמכרים בחנות.  בחלל שייוותר אמורות להתרחש עוד פעילויות, כמו מיצג בהשתתפות רקדנים, ואירוח של קולגות ובהם מעצב הנעליים עודד ארמה ומעצבת התכשיטים הילה הראל.

יוזמות עצמאיות כאלו אינן שכיחות בזירת האופנה המקומית. מצד שני, דרכי פעולה שגרתיות הן לא המאפיין המרכזי של היזמים האלה. "האחים מוסלין" ­ הלוא הם המעצבים תמר לוית, יען לוי ונדב סווטלוף ­ בלטו בנוף המקומי מיד עם השקתה של קולקציית הביכורים שלהם בתחילת השנה. ולא רק בגלל הבגדים שעיצבו, אלא גם בשל אופן הצגתם: לצד אירועי מכירה בסטודיו הם קידמו את עבודתם במיצגי אופנה שערכו באחת השדרות שבמרכז תל אביב.

גפן לא הופיע בשדרה אבל הקולקציה שהציג בתערוכת הבוגרים של בצלאל בקיץ שעבר עוררה גם היא עניין מיוחד. המעצב בן ה‑29 מספר על עצמו שלא היה מהילדים שמלבישים בובות או מציירים שמלות כלה. ניסיונותיו הראשונים בתפירה נעשו בגיל 16, והוא יצר אז לעצמו תיקים וארנקים מעור, אפילו זוג נעליים. אך העיסוק הזה היה אז משני. קדמה לו המוסיקה, הוא שר וניגן, וחלומו האמיתי היה להיות "רוק סטאר", כלשונו.

מתוך הקולקציה של אדם גפןצילום: תום מרשק

בצבא שירת בלהקה צבאית, אך לאחר שהשלים שנת לימודים בבית הספר "רימון" הבין כי המוסיקה לא בוערת בעצמותיו. לאחר מכן, בזמן שהות בניו יורק, התוודע מחדש לתשוקה ישנה. "התגוררתי שם, וביום קשה אחד, שבו הייתי חייב למצוא עבודה ודירה חדשות, מצאתי את עצמי מבלה בחנויות בדים במישוש עורות ואריגים. פשוט הסתובבתי שם וגיליתי שזה מרגיע אותי".

מתוך קולקציית הביכורים של אדם גפן. פרקטיקות של אמןצילום: תום מרשק

כששב לישראל למד בקורס עיצוב תיקים ומוצרי עור בבית הספר "אכילס", שנסגר מאז. "מאוד נהניתי שם, ופתאום הרגשתי שיש לי מטרה", הוא אומר. אחרי אכילס נרשם ללימודים במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל מתוך מטרה להתמקד בעיצוב אביזרים. ההבנה שהוא מעדיף להתמחות בעיצוב בגדי גברים הגיעה בשלב מאוחר יותר. "אני מניח שתמיד קיים הרצון הזה לעשות לעצמך. אבל מעבר לכך הבגדים שלי פשוט ממשיכים את העיסוק שלי בתיקים ובארנקים, במובן זה שהם מעין מכלים לגוף ­ הן מבחינת החומרים העבים, והן במשיכה שלי לגזרות בעלות נפח או צורה מסוימות", הוא אומר. "אני חושב שחלקם הם מעין תיקים לנשיאת הגוף".

פרט לכך, הוא מוסיף, הוא מזהה במעבר לעיצוב בגדים שלב נוסף בהתפתחות של יכולת סיפורית, זו שנולדה בתקופה המוסיקלית שלו. "כפרפורמר ניסיתי לספר סיפור לקהל מסוים, ועכשיו אני עושה את זה בבגדים", הוא מבהיר ומצביע על לוח השעם התלוי בסטודיו שבדירתו בדרום תל אביב. ממש עתה הוא הסיר מהלוח הזה צילומים שליוו את תהליך העבודה על קולקציית סתיו-חורף 2012, ובהם צילומי קרפדות כחולות או צהובות עור, גברים במדי צבא, גורדי שחקים וראשי פוחלצים של יעל או פיל.

"אני חושב שכאשר מתבוננים בקולקציה אפשר לזהות את הסיפור. אין ספק שהוא קשור לסביבה שאני מתגורר בה, למרחב העירוני ולאופן שאנשים משתלבים בו. אני מזהה קשר עמוק בין העזובה העירונית לטבע שפורץ מתוכה. לכן גם הפיל והיעל האפריקאיים ­ אני חושב שאפריקה מייצגת בעינינו את הדבר הכי טבעי ופראי. ויש גם השפעות מהתקופה שביליתי בלונדון ­ של בני מהגרים מהקאריביים, מסורות חייטות אנגלית או בגדיהם של אוהדי כדורגל חוליגנים ועוד".

המקורות האלו אכן מתבהרים כשמתבוננים בזוג מכנסי ג'ינס שיצר מאריג דנים אפור-פחם גס במרקם מגורען. צלליתם המקושתת, שהופכת לצרה, ומפשעתם השמוטה משווים להם גישת רחוב מתריסה, ומנגד מתפר מלוכסן שנמתח משפות הכיסים הקדמיים אל עבר המפשעה מחדד את מורכבות הגזרה ומעיד על חיבה לחייטות.

אדם גפן. מרגיש שיכול להעז עוד יותרצילום: נעה יפה

ואילו לחולצת אריג מודפס בדגם שבטי-גיאומטרי, בגוני טורקיז, צהוב, שחור ולבן, יש גזרת אוברסייז הכוללת שרוולים באורך המרפק וצווארון מעוגל ברכיסת שלושה כפתורים. חולצה אחרת מציגה דפוס דחוס של תוכים, כפות תמרים ופריחה אדומה על רקע מנטה, בנוסח חולצות ילידים בהוואי.

ויש גם הדפסים שפיתח בעצמו, כמו למשל דפוס משי של משיחות מכחול מאוזנות, שמזכיר דוגמת זברות אבל יש בו גם מדגם ההסוואה הצבאי. גפן יצר שתי גרסאות שונות שלו על חולצות טי ­ האחת מודפסת בלבן על שחור (הצבע במרקם פלסטי ונבקעו בו סדקים) והשנייה בשחור על לבן (במרקם מימי שיוצר מראה דהוי יותר). כשהדפיס את הדוגמה הזאת על ז'קט כותנה בגוון חום אפרפר, נוצר תעתוע של תבליט בבד. חרף הצביון הצבאי המסוים של הז'קט, עיבודו הפנימי מדוקדק, בסרטים חומים ובבד מודפס בעלוות גרפיות שחורות.

הדפס נוסף שיצר ­ מערכת קווים מעוגלים ונקודות, בסגנון אפריקאי, בגוון אפרפר מעטר מעיל רוח ספורטיווי מבד פוליאסטר בצהוב-חרצית, שיכול להגן גם מפני גשם. חפתי השרוולים של המעיל מכווצים בגומי, בחזית יש צמד כיסים מלוכסנים, ובגב ברדס שניתן לנתק באמצעות רוכסן.

את אחד מזוגות המכנסיים המוצלחים בקולקציה יצר מבד משנות ה‑80 שאיתר במלאי ישן. זה בד דק ופריך בגוונים של סגול, צהוב ושחור, בדוגמה שנראית כמו סרטי קישוט שהסתבכו זה בזה בתום מסיבה. "לא ידעתי מה לעשות בזה, ובסוף יצאו מכנסיים", הוא אומר על הדגם הזה, בצללית של גזר, שכולל גם הוא מפשעה שמוטה. גזרת המכנסיים מחולקת ללא תפר צדי, עשייתם מדויקת ומשווה להם איפוק מסוים למרות נועזות הבד. זוג מכנסיים נוסף מכותנה בגוונים של חרדל או זית נולד כמכנסי צ'ינו קלאסיים, "אבל פתאום הבנתי שסתם צ'ינו זה לא מספיק, אז הוספתי את ההדפס של שלושה פסים עבים בחלק התחתון של הרגליים. במכנסיים בגוון החרדל ההדפס מופיע בשחור, ובאלו שבירוק ­ הוא בצהוב זרחני".

לנוכח האינטנסיביות והעליצות של הגוונים וההדפסים עולה מאליו השם וולטר ואן בירנדונק ­ קיים אפילו דמיון פיסי בין גפן למעצב הבלגי ­ ולצד זה מזכירות הכאוטיות או משובת הנעורים שמשדרים הבגדים את המורשת, הדומה מעט, של המעצב הגרמני ברנהרד וילהלם. גפן מודה כי הוא מעריך את עבודתם של השניים, אך טוען שהוא נושא את עיניו דווקא להנריק ויפסקו הדני. "הוא מעניין ואני אוהב את המולטי דיסציפלינריות שלו".

כך או כך, הוא אומר, את השפעותיו הוא מלקט הרחק מזירת האופנה. "אולי זה סוג של אסקפיזם, אבל לאחרונה התחלתי לחפש איים נידחים במנוע החיפוש של גוגל-מפס. הכי רחוק והכי מנותק בעולם. הגעתי לאיים פיצפונים בלב האוקיינוס השקט. ועיניין אותי להבין איך נוצרים איים טבעתיים שבמרכזם יש ים". על לוח השעם תלויות איפוא כעת תמונות של איים כמו ביקיני או בורה בורה, לצד צילומי פסלים אפריקאיים מגולפים בעץ וציורים של פול גוגן מהאיטי מסוף המאה ה‑19. "השיטה היא לשלב יחד רעיונות שונים ולספר סיפור", הוא אומר.

האופן שבו גפן מעבד את מקורותיו החזותיים ומגבש מהם את האסתטיקה של עבודתו מעלה על הדעת אסטרטגיות או פרקטיקות של אמן. כאמן הוא גם מקדים את תשוקותיו למערכת הצרכים והטעם של הקהל המקומי. אך כל זה לא אומר שהוא פונה עורף לסוגיות של לבישױת, על אחת כמה וכמה בהתחשב בכך שהוא מודע היטב לקשיים של מעצב בגדי גברים בשוק המקומי.

"הקולקציה הראשונה היא ניסוי כלים מהרבה בחינות", הוא מעיד. "לומדים את הקהל, מבינים מה נמכר יותר או פחות, מה אני אוהב לעשות, מה נכון לי לעשות ומהו הערך המוסף של המותג שלי. בקולקציה הזאת יש פריטים נועזים וכאלו שהעיצוב שלהם בסיסי יותר. כמעצב שבונה קולקציה, אני מבין את הצורך באיזון בין פריטים מסוגים שונים, אבל אני מבין גם שיש פריטי בסיס שנחיצותם מוטלת בספק", הוא ממשיך ומצביע על חולצות כותנה מכופתרות עם צווארון קטן ותפר לבן המדגיש את שולי הכיס שמעל הלב, בשחור או בלבן. "אני אוהב את הדגם הזה, אבל אני מבין למה הוא יתקשה להתחרות בהיצע של רשתות האופנה".

חלק מזה קשור גם במיתוג ובערכי העיצוב שאתם היה רוצה להיות מזוהה. "יש משהו חזק בצבעוניות ובהדפסים, אלו חלקים חיוניים ממני, וזה מה שיוצר את העניין סביב העבודה שלי. זה חלק מהזהות שלי כמעצב. מבחינת הצלליות, לעומת זאת, אני רוצה להיות מאופיין ומובחן יותר. לחדד את הקו שלי. אנשים אומרים שהקולקציה הראשונה של מעצב היא נועזת ולאחריה הדחף היצירתי מתמתן בעקבות המפגש עם צורכי השוק. אני דווקא מרגיש שעשיתי פחות מדי. שאפשר לעשות יותר, אולי להעז יותר".

מחירים: מכנסיים: 480‑680 שקל. חולצות: 220‑490 שקל. ז'קטים: 680-900 שקל. הפופ אפ באלשיך, נחלת בנימין 55, תל אביב. לאחר מכן תימכר הקולקציה ב"נוטפור סייל", מרכז בעלי המלאכה 1 בתל אביב, ובאופן חלקי בבוטיק של דורון אשכנזי ברחוב דיזנגוף 187, תל אביב

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ