שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

על מה דוגמניות מתלוננות בטוויטר

אוסטין קונסידיין, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אוסטין קונסידיין, ניו יורק טיימס

קשה להיות דוגמנית. השעות ארוכות ושוחקות. הביטחון בעבודה שואף לאפס. ואמנם מחמיא להרוויח כסף תמורת ההופעה החיצונית, אבל בדרך כלל לא מתעשרים מזה.  ומלבד כל אלה, אין לאן לפנות כשרוצים להתלונן. עד עכשיו.

הודות לטוויטר ולסמארטפונים שכמו מודבקים לכפות הידיים שלהן, הדוגמניות יכולות עכשיו לשחרר קיטור ולספר לעולם על הדברים שמטרידים אותן - למשל השמלה המוזרה שהן נאלצו ללבוש, או העובדה שלא מגישים אוכל במסיבות יוקרתיות - בלוויית התגית "#ModelProblems" (בעיות של דוגמניות).

ג'ורדן דאן, הדוגמנית הלונדונית המתנשאת לגובה של 178 ס"מ, נעזרה באפיק הזה רבות בשבוע האופנה במילאנו בספטמבר האחרון. היא פירסמה בטוויטר שורה של תלונות, ובהן זו: "כשמראיינים אותך מאחורי הקלעים והעיתונאים מבקשים ממך לתאר את הקולקציה ואין לך מושג מה לומר #ModelProblems". בפוסט אחר צייצה: "כשאת לא יודעת איך הוגים את השם של המעצב".

ג'ורדן דאןצילום: קורביס

דאן מן הסתם התלוצצה, שכן חיטוט קל מעלה ששלחה את הודעת הטוויטר האחרונה הזאת - על בעיות ההגייה של שם המעצב - ביום שבו צעדה על המסלול בתצוגה של אלסנדרו דל'אקווה במילאנו (היא גם חזרה על הבדיחה הזאת בראיונות).

דוגמניות פחות ידועות משתמשות בתגית #ModelProblems לספר על טרדות שגרתיות יותר. "צילומי לנז'רי במזג אוויר קפוא #ModelProblems", כתבה פרידה מנטינג, דוגמנית בריטית שהצטלמה למודעות פרסומת של טופשופ ובנטון. "מאפרת סיימה זה עתה לצבוע לי את השפתיים במשך כמעט שעה, ועכשיו ממש ממש מתחשק לי סושי", כתבה הולי קאגיס, דוגמנית מסידני שבאוסטרליה, לפני תצוגת מסלול בפסטיבל האופנה בפרת ב-22 בספטמבר.

אבל רוב הדוגמניות מתייחסות לתגית באירוניה מסוימת. יש בטוויטר אפילו חשבון
אלמוני ושמו "Model Problems" (בעיות של דוגמניות), שנפתח בדצמבר שעבר ומוקדש לבעיות של דוגמניות (שורת הטאג שלו היא "אני לא מצליחה למצוא מכנסיים ארוכים מספיק, שמפניה היא קבוצת מזון, אני כל כך יפה שזה כואב").

ב-8 בספטמבר, באמצע שבוע האופנה בניו יורק, התפרסם הציוץ הזה: "שלוש שעות של
הכנות ל 30 שניות של צעידה". פוסט אחר, שהתפרסם כשבוע קודם לכן, אומר, "אוף. אולי איזו דוגמנית בת שש עשרה מוכנה ללמד אותי איך להעלות את הספר שלי לאייפד?".

הפופולריות של #ModelProblems מבוססת על מושג הלקוח מהתרבות הפופולרית, מעין קריצה של מודעות עצמית בנוגע לתלונות היומיומיות של אנשים שגורלם שפר עליהם. "בעיות של לבנים" היא בדיחה משותפת לכמה בלוגים הומוריסטיים ¬ ושיאה בסטנדאפ של הקומיקאי לואי סי-קיי מ-2011 (שקשה למצוא בו ציטוט ראוי לדפוס).

אף שהביטוי משמש קומיקאים ובלוגרים להתלוצץ על חשבון עצמם ועל חשבון אחרים,
משתמשי טוויטר הוסיפו להלקאה העצמית נדבך אירוני נוסף. תוויות כגון "#FirstWorldProblems" (בעיות העולם הראשון) מצטרפות דרך קבע לציוצי תלונה
בטוויטר כגון "לא יכול להיכנס לשירותים כי העוזרת מנקה שם", או "יותר מדי בגדים,
פחות מדי קולבים". חשבונות טוויטר כגון "White Whine" (משחק מלים פונטי, יין
לבן/יללות של לבנים) ו"First World Life" (החיים בעולם הראשון) מוקדשים לבדיחות
האלה, ויש להם אלפי עוקבים.

איש לא ציפה שהקוטרים האלה יזכו לאהדה, בין שהם מתלוננים על חיי הנוחות שלהם ובין
על ההופעה החיצונית המושכת שלהם. אבל נדמה שקורה ההיפך, לדברי פול לוינסון, מרצה לתקשורת וללימודי מדיה באוניברסיטת פורדהאם בניו יורק. אנשים נהנים לקרוא את התלונות האלה כי הן גורמות למתלונן להיראות "יותר אנושי, מישהו שאפשר להזדהות אתו", אומר לוינסון.

ואכן, התגובות לתלונות הטוויטר של דאן חיוביות ברובן המוחץ. האתר האפינגטון פוסט
אף פירסם אחת מהודעות הטוויטר שלה ("כשהנעל במידה 40 או 41 לא מתאימה
#ModelProblems #BigFootModelProblems" - בתוספת התגית "בעיות של דוגמניות עם רגליים גדולות") ברשימת "הציוצים הטובים ביותר (והמצחיקים ביותר) בתחום האופנה" של השבוע בספטמבר.

העוקבים שלה בטוויטר הביעו את אהדתם. "יש לי בדיוק אותה בעיה", כתבה סטודנטית בכינוי @teearghh, חובבת אופנה לדבריה. "יש לי אותה מידת נעליים, ואני אפילו לא
דוגמנית".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

-----------------------------------------------

בעיות של דוגמניות, ובדיחות על חשבונן - כאן למטה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ