שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
סוזי מנקס
ניו יורק טיימס
סוזי מנקס
ניו יורק טיימס

"למה לצרפתים ולאיטלקים יש מונופול על איכות? נכון, הם מדהימים והם פילסו את הדרך, אבל יש כיום דור חדש של בעלי מלאכה לא פחות טובים, שיכולים לעמוד לצדם בכבוד", אומר פול ון זיל, המייסד־השותף של מאייט ‏(Maiyet‏), מותג של פריטים נדירים ויוצאי דופן שמייצרים אומנים מכל העולם. ון זיל, דרום אפריקאי במקור שעבד בעבר כעורך דין בתחום זכויות האזרח, ייסד את מאייט לפני מעט יותר משנה עם קירסטי קיילור, כיום נשיאת המותג. המטרה של השניים, הוא אומר בשיחה ממטה החברה בניו יורק, היתה "ליצור מותג אופנה ולפלס דרך ליוקרה חדשה המקדמת כישורים נדירים ממקומות לא צפויים".

יש במאייט, בין השאר, מחרוזת של ציפור מקור־הקרן, שגולפה בחלקה בקניה ובחלקה בווייטנאם; כפתורים בעבודת יד מקולומביה; סרבל בדוגמת צפרדעים מהודו, ושמלת משי הנקשרת מאחורי הצוואר בהדפס באטיק מאינדונזיה. בקולקציית קיץ 2013 של המותג, שהוצגה בשבוע האופנה של פאריס באוקטובר, זכתה אפילו איטליה לייצוג בדמות נעליים בעלות עקבי טריז ותיק קלאץ' שיצרו אומניה. הקולקציה כולה הורכבה מבגדים מעוצבים ומתוחכמים, רחוקים מאוד מהמסלול האתני הרגיל.

מתוך קולקציית אביב-קיץ 2013 של מאייטצילום: אי-פי

"אנחנו לא מעוניינים במוצרים המקומיים כפי שהם. אנחנו מעוניינים בכישורים המקומיים, מגלים קשב רב לתרבות המקומית, ליכולת המקומית ולכישורים המקומיים. אבל את אלה אנחנו ממנפים למוצרים משלנו", מסביר ון זיל ומביא לדוגמה פרויקט עכשווי במטה החברה: שחזור מסורת הסריגים ההיסטורית של מאצ'ו פיצ'ו שבפרו. עבודת היד היא אמנם מלאכת מחשבת מרשימה, מעוררת השראה ויפהפייה, הוא מוסיף, אך מטרת מאייט אינה רק להתפעל מכישוריהם של האומנים, אלא גם לספק להם פלטפורמת מכירות.

למעשה, הרעיון שבבסיס המיזם רחב ויומרני יותר. מאייט, על שם מעאת, אלת הצדק, האמת והחוק במיתולוגיה המצרית, נוסדה בתמיכת דניאל לובצקי, יזם חברתי ששם לו למטרה להפוך יוזמות חברתיות וקיימותיות לעסקים יעילים. מייסדי החברה מבקשים להחדיר יציבות לאזורים שונים באמצעות סיוע לכלכלותיהם, האמור להפחית את הסכסוכים האתניים בהם ואת הפגיעה בזכויות אדם. בהיבט המעשי, הפרויקטים של מאייט שואפים להגיש עזרה ממשית ולייסד סביבת עבודה מודרנית המסוגלת לעמוד בנסיבות האקלים הקיצוניות המאפיינות מדינות רבות בתקופות המונסון.

קיילור מעידה על עצמה כי הרגש ממלא אצלה תפקיד חשוב מאז החלה להתעניין בקונצפט של עבודת היד באחד הפרויקטים שלהם, בגוואטמלה. "זו היתה חוויה בלתי אמצעית שהשפיעה עלי מאוד", היא אומרת. "אני מאמינה ברוח שמאחורי העבודה הזאת, בדקויות. בעיני זה כמו לראות רישום או ציור מושלמים, ויש משהו שונה בעבודת יד, משהו שאין בעבודה דיגיטלית".

קיילור גילתה שאפשר להפוך את הרגשי למעשי. "יש אנקדוטה נהדרת על עובדים בוורנסי שבהודו - שהיא המכה של הבודהיזם", היא מספרת. "מאמיני הינדו באים לשם לקנות ולמכור ומאייט השיגה דוגמאות חדשות, צבעים ומרקמים חדשים וסייעה לכמה מ–95 אלף האורגים המקומיים לחזור לעבודה"; "בשלב הראשון הזמנו מהם חמישים מטר של בד, ועכשיו, בעונה הרביעית, אנחנו מקבלים מהם כאלף מטרים. הם עושים דברים יפהפיים", מוסיף ון זיל.

מאז הקמתה זוכה החברה להצלחה ניכרת. "אנחנו מגלים אנשים מעניינים שרוצים לעשות משהו חדש, בבארניס, בנט־א־פורטה ובסלפרידג'ס בלונדון", אומרת קיילור, שהרקע שלה הוא ניהול מותג ובעבר עבדה בחברות האמריקאיות גאפ ובנד אוף אאוטסיידרס. פריטי המותג נמכרים שם בקשת מחירים רחבה: מחיר הבגדים נע בין 450 ל–2,150 דולר, נעליים ותיקים נמכרים במחירים שבין 600 ל–4,800 דולר ותכשיטים ב–400 עד 49 אלף דולר.

בבארניס ניו יורק, שם הלקוחות מאיימות לקרוע את המחרוזת האחרונה בעבודת יד של מאייט מעל צווארה של בובת התצוגה, הקהל מעריך ומבין יוקרה מסוג כזה, אומרת דניאלה ויטל, מנהלת התפעול והשיווק של החנות. "אנשים מגיבים בראש ובראשונה למוצר יפה, וכאן יש מוצר שנלווה אליו גם היבט אזרחי ומסר חזק של אחריות חברתית", אומרת ויטל, שאירגנה סמינרים בחנויות כדי שהלקוחות יבינו איך אנשי מאייט עובדים עם היצרנים הפרטיים ומספקים להם הכשרה כדי להבטיח ייצור יעיל ובר קיימא.

"פול מסביר נהדר והם נלהבים מאוד מהמותג שלהם וממה שהם עושים. עד כדי כך הם נלהבים, שאתה מרגיש שאתה חלק מהעניין", אומרת ויטל, שגם ראתה את ון זיל וקיילור מסבירים למוכרנים על המוצרים ועל סוד קסמם.

ון זיל מצדו אומר שהחברה עומדת בלוח הזמנים שלה ומגשימה את כל התחזיות הכלכליות, בסיוע "מכירות נאות בבארניס". לאור ההצלחה הרבה שנוחלים הבגדים והאביזרים של מאייט תיפתח בחודש מארס הקרוב חנות עצמאית של המותג ברחוב קרוסבי שבלב ניו יורק.

ובינתיים קיילור מבלה זמן רב במטוסים ‏("במחלקת תיירים כי אנחנו סטארט אפ"‏). הנסיעות הרבות מאפשרות לה לעקוב מקרוב אחר הפרויקט שהיא מלווה. "אני נדהמת מעבודת היד, ממלאכת המחשבת. זה מעורר השראה", היא אומרת. "מאייט הוא הצדעה ליכולות של האנשים האלה".

מאנגלית: אורלי מזור־יובל

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ