שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מרסלו בורלון מבקר בגן עדן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

"עסוק, סופר עסוק", משיב מרסלו בורלון כשהוא נשאל לשלומו. "שמתי את החיים שלי בצד לזמן מה בגלל המעורבות שלי ב'שבוע האופנה גינדי תל אביב', ויש לי עוד המון התחייבויות לצד זה". בורלון, בן 36, הוא בין השאר מנהל יחסי הציבור של כמה גלריות לאמנות במילנו, עורך אורח במגזיני אופנה ויועץ קריאטיבי למותגי אופנה, בהם בית ז'יוונשי הצרפתי, שמנהלו האמנותי, ריקרדו טישי, הוא חברו הטוב. אבל כשהוא אומר "התחייבויות" הוא לא מתכוון לעבודתו השוטפת, אלא לשטף אירועים אחר שמתחיל בנסיעה למיאמי כדי לנגן בכמה מסיבות ביריד האמנות ארט באזל מיאמי ביץ' (לרבות במסיבה שמקיימים מנהלי בית דיור ובמסיבה אחרת לכבוד האמן הניו יורקי דסי סנטיאגו), נמשך בהשקה של קולקציית חולצות טי חדשה בשבוע אופנת הגברים שייערך במילנו בחודש הבא, ומסתיים בקו נעלי הסניקרס שהוא מפתח בימים אלו יחד עם חברת הנעלה ידועה משנות ה‑90.

בין לבין הוא גם ממלא זה כחודש את תפקיד המנהל האמנותי של "שבוע האופנה גינדי תל אביב", שייפתח בתחילת השבוע הבא (16.12). זו כותרת כבדת משקל שמעוררת ציפיות רבות לנוכח הניסיון העשיר שצבר בורלון בזירת האופנה העילית הבינלאומית. אלא שבאופן רשמי, אומר בורלון, הוא אחראי בעיקר לעיצוב הפסקול וליצירת הסרטונים שילוו את התצוגות. "מוסיקה זה המון", הוא אומר ומוסיף כי הוא מעורה גם בהיבטים יצירתיים נוספים של האירוע. "מאחר שהכל מתנהל בשיתוף פעולה מלא בין שלושתנו (בורלון, המפיק מוטי רייף והסטייליסט אסף זיו), אני מעורב בקבלת החלטות בכל התחומים". ומלבד זאת הופקד גם על הזמנת נציגי התקשורת הבינלאומית בשל קשריו הענפים.

קשה לומר איזה מבין כל עיסוקיו של בורלון ­ - די.ג'יי, יחצן, מפיק, דוגמן, צלם, סטייליסט, מעצב ­- הוא המועדף עליו. הוא עצמו מאגד את סך פעילותו תחת הכותרת של מנהל אמנותי. "הבנתי את זה רק לפני כמה שנים", הוא אומר, "לאחר שחבר קרוב יעץ לי להגדיר את מה שאני עושה, למצוא דבר אחד ולדבוק בו, אך סירבתי. אני אוהב מוסיקה ואופנה, ואני נהנה לעצב, לערוך סרטוני וידיאו ולעשות סטיילינג". 

מאז 2006 מאוגדת כל הפעילות הזאת במוקד אחד ­ חברת "מרסלו בורלון אנטרפרייז". ועם זאת, דומה כי הכותרת מנהל יחסי ציבור קולעת לא פחות ­ ולו משום שבורלון מצויד בכישורים טבעיים ליצירת קשר מיידי עם אנשים ובין אנשים, ברוחב לב ובעניין. זה, ללא ספק, אחד התווים הבולטים באישיותו והמרכיב שסייע להתוות את נתיבו המקצועי מאז שהיגר עם הוריו מפטגוניה לאיטליה באמצע שנות ה‑90.

מרסלו בורלוןצילום: נועה יפה

לבוש בחולצת טי שחורה שנוצה ססגונית מודפסת בחזיתה, במכנסי ג'ינס שחורים ובנעלי אוקספורד שחורות עם סוליית גומי שקופה של פראדה, הופעתו משקפת לא רק את הווייתו כגבר צעיר המעורה בזירת האופנה הבינלאומית, אלא גם את פעילותו השוקקת בתחום ואת המעמד הייחודי שצבר בו. את החולצה עיצב יחד עם המעצב הגרפי ג'ורג'יו די סלבו ­ כחלק מקו של חולצות טי מודפסות בדגמים שבטיים פסיכדליים של נחשים, נוצות, חרקים ומוטיבים גיאומטריים ודתיים, שהושק לקראת החורף הנוכחי. ועל הנעליים של פראדה הוא אומר: "הם נותני החסות שלי. הם נוהגים להלביש אותי".

באופן דומה גם 16 כתובות הקעקע שמפוזרות על גופו משייכות אותו לחוג מסוים ומעידות על סגנון חיים, אך גם מהוות מעין זיכרון דברים; כולן מנציחות שמות של היקרים לו ­ מפטגוניה, מולדתו, דרך אמו, ועד למכרים חדשים כמו זמר הפולק האמריקאי דבנדרה בנהארט. האותיות RוT-, שקועקעו על מפרקי ידיו, מייצגות את ראשי התיבות של חברו הטוב ריקרדו טישי. המלים LEAוVIDA- נחקקו לאחרונה על אמותיו לאחר שחברתו הדוגמנית הטרנסקסואלית הברזילאית ליה טי עברה ניתוח לשינוי מין. "בעקבות זה היא זכתה בחיים, עכשיו היא התעוררה לחיים".

גם היא וגם טישי ביקרו בישראל באוקטובר, כשבורלון הוזמן לכאן כאורח של שבוע האופנה במוזיאון העיצוב בחולון. באותו הביקור הוא קיבל מרייף את ההצעה לשמש כמנהל האמנותי של "שבוע האופנה גינדי תל אביב", לאחר שזה נפרד משותפו לארגון שבוע האופנה בתל אביב, אופיר לב, ויצא לדרך עצמאית. חבריו של בורלון התבשרו על המינוי באחת מהרשתות החברתיות. בהודעה נלהבת שפירסם הוא כתב: "אני בגן עדן!" למי שעיין בקורות החיים שלו זה עשוי היה להיראות משונה, תל אביב הרי אינה פאריס או מילנו, אך בורלון שומר על להט.

"זה דבר גדול לעצב את המוסיקה ל‑20 תצוגות ולפגוש את כל האנשים האלו והתרבות החדשה. זה מרגש", הוא אומר. "אני חצי לבנוני ­ הסבא והסבתא שלי הם לבנונים שהיגרו לפטגוניה בתחילת המאה שעברה ­ וחצי איטלקי, ולא ידעתי המון על ישראל לפני שביקרתי פה. כלומר, ידעתי את מה שכולם יודעים או רואים וקוראים בכלי התקשורת. אבל כשהגעתי לפה נדהמתי. זה קשוח וקשה, אבל גם מרגש מאוד".

מרסלו בורלון בפרסומת לנעלי נוז

התרשמותו מהאופנה הישראלית נלהבת לא פחות, והוא מלא שבחים לפניה המגוונים. בין השאר הוא מציין לטובה את עבודתו של אלון לבנה ומוסיף כי התפעל במיוחד מהקולקציה הנוכחית של דורית בר אור ("היא ללא ספק יכולה לנסוע לפאריס להציג את הקולקציה הזאת שם"), נפעם מהפואטיות של ששון קדם ונשבה בקסם אישיותה של טובה חסין. "אלו אנשים שאתה פוגש ורוצה לבלות אתם ולהיכנס לחיים שלהם", הוא אומר.

ועם זאת, הוא אינו מאמין שתל אביב יכולה להפוך לחלק מהמערך המרכזי של שבועות האופנה הבינלאומיים, החולש על ניו יורק, לונדון, מילנו ופאריס. "מה שהמעצבים הישראלים יכולים לתרום לשיח על האופנה העילית הבינלאומית הוא התרבות המקומית והשורשים שלהם", הוא אומר.  

שורשיו שלו נעוצים אמנם בפטגוניה, אבל מאז שעזב אותה בגיל 14 עשה כברת דרך, שהתפתלה ­ ועדיין מתפתלת ­ בין חדריהם האחוריים של מועדוני לילה ובין טרקלינים מוזהבים של בתי אופנה במילנו ובפאריס. עוד לפני שהעתיק את חייו למילנו הוא עבד במפעל לייצור נעליים, אך זנח את עבודת היום שלו לאחר שגילה שקל ונעים יותר להתפרנס כשומר סף במועדוני לילה. בן 16 היה דוגמן של מותג ההנעלה "נוז", והחזות של נער מסיבות ששיערו נצבע בגוונים לוהטים התאימה לתדמית הצעירה והפרועה שרצו מנהלי המותג לשדר. בסוף שנות ה‑90, כשעבד במועדון מרכזי במילנו, פגש בידוענים ולדבריו ערך ביניהם לעתים היכרויות באנגלית רצוצה, עד שיום אחד צד את תשומת לבו של דומניקו דולצ'ה, חצי מהצמד דולצ'ה וגבאנה, וזה הזמין אותו לעבוד בחברה.

את עבודתו הראשונה בתחום יחסי הציבור קיבל במפנה האלף הנוכחי, כשג'ורג'יו ארמאני חגג 25 שנים למותג שייסד. בחורה שהכיר מחיי הלילה, ושעבדה ביחסי הציבור של המעצב האיטלקי, הציעה לו להרכיב את רשימת המוזמנים לאירוע ממאגר השמות האדיר שברשותו. "הבילויים בחיי הלילה איפשרו לי ליצור רשימה של אנשים שאף אחד בעיר לא החזיק כמותה. זה היה לפני שהנוהג של רישות חברתי הפך לרווח כל כך ולפני עידן פייסבוק".

עם המעצבים ראף סימונס (מימין) וריקרדו טישי

בעקבות זאת החל לעבוד עם מעצבים ומותגים נוספים והרחיב את מעגל מכריו. באותה העת הכיר גם את טישי, אז בוגר טרי של סנטרל סיינט מרטינס בלונדון. בורלון נסע ברחבי העיר עם תרמיל על הגב וקידם במרץ את פועלו של המעצב המבטיח. "לא ידעתי מה בדיוק אני עושה, פעלתי באופן מאוד אינטואיטיבי", הוא אומר, ופגישה שקיים עם עורכי המגזין השוודי "רודיאו" יכולה להמחיש זאת.

"הם ניגשו אלי וביקשו שאפיק את מסיבת ההשקה של המגזין, אבל לא היה להם תקציב לשלם לי", הוא מספר. בורלון קיבל את ההצעה בכל זאת ("אם יש פרויקט שמלהיב אותי אני מוכן לעבוד ללא כסף, וזה עדיין כך") ובתמורה ביקש עמוד במגזין בכל חודש. "שאלו אותי, 'מה תרצה לפרסם בו?' עניתי, 'דברים שאני אוהב'. אז עשיתי כל מיני דברים עם ריקי (טישי, ש"א), והוא דחף אותי לעשות סטיילינג. בסופו של דבר הם אהבו את מה שאני עושה וביקשו שאתרחב לעמודים נוספים". 

ההוויה שמייצג בורלון ­ על גווניה הקוסמופוליטיים, השמות הידועים שהוא זורה באגביות ובלא הרף, וכמובן נקודת המבט המלוטשת שלו על זירת האופנה העילית הבינלאומית ­ היא דבר מה שמארגני שבוע האופנה גינדי תל אביב ישמחו שידבק באירוע שלהם. למעשה, זה היה אחד הדברים שחסרו בשבוע האופנה של תל אביב שנערך בחודש שעבר. המתח החיובי ותחושת ההתרגשות הם יסודות חיוניים באירועים כגון אלו, שכן אנשים לא פוקדים אותם רק בגלל הבגדים. כדי לראות בגדים אפשר לדפדף בצילומים; הקהל רוצה לחוות את החזון היצירתי של המעצב, וזה מורכב מתצרף מחושב של גורמים, עד למוזמנים שיישבו בשורה הראשונה. 

אם באירוע הפתיחה של שבוע האופנה גינדי תל אביב תציג נבחרת של דוגמניות ושחקניות את מיטב המעצבים ורשתות האופנה הפעילים בארץ בתצוגה חגיגית ועתירת ידועניות על המסלול, אז בורלון הוא הפנים של שבוע האופנה כולו. עמית שדיבר עליו השתמש כמה פעמים במונח It, אות לציון נחשקות שהיא ערטילאית באותה מידה שיש לה נראות ברורה, וקולגה מפאריס ציינה זאת בפשטות: "אם בורלון מעורב בפרויקט", היא אמרה, "זה בטוח יהיה טוב. הוא לא יסכן את המוניטין שלו ויצמיד את שמו לאירוע שלא יכבד אותם".

צפצוף אלקטרוני שקוטע לרגע את השיחה מזכיר עד כמה רבים ומבוזרים עיסוקיו. הוא שולח יד לעבר שלושת הניידים החכמים שמונחים על השולחן לצדו, טורף אותם כאילו היו קלפים ומחייך. אחד מהם מיועד לעבודותיו ברחבי העולם, השני פרטי, ואת השלישי קיבל כשנחת בישראל. "לך תדע מי מביניהם ציפצף עכשיו..." 

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ