בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבוע אופנת הגברים, מילנו

שובו של מעיל החורף הגדול

דולצ'ה וגבאנה הציגו הדפסים של המדונה והילד, ג'יל סנדר עשתה שימוש נועז בצבעים וברברי פרורסום עירבבו חברבורות נמר בפסי זברה

תגובות

בחורף 2013 נדמה למבקר מהחוץ כי רחובות מילנו כוסו בניילון תפוח. בין שהוא משפיל מבט אל ילדים קטנטנים, נושא עיניים אל גברים מגודלים או מתעכב במבטו על חמוקי נשים ¬ בכל אשר יפנה הוא יראה מעילים תפוחים. זהו, כמובן, אפקט מונקלר ¬ הטרנד האופנתי שמקורו במותג הידוע במעיליו הממולאים נוצות ברווז.

אכן, החדשות החגיגיות לעונת סתיו 2013 בבגדי הגברים במילנו הן שובו של המעיל: מעיל החורף, כפי שהוא נקרא פעם, כיכב בכל התצוגות. אך אם בפרסומות העבר למעילים נשמעה תכופות הטענה כי "אין תחליף לצמר", הטענה הזאת כבר אינה בתוקף.
כוחו של המעיל הקלאסי המחודש בכך שהוא מיוצר מתוך חיבה לחומרים של המאה ה 21,
ובהם עור ופרווה נוסף על בד.

ג'יל סנדר תימצתה זאת כשתיארה את קולקציית בגדי הגברים שלה ¬ השנייה מאז חזרה
לבית האופנה הקרוי על שמה ¬ במלים "עדינה מאוד, מתוחכמת מאוד, עם פרופורציות
חדשות, ומחומרים חדשים שפותחו במיוחד". בתוכניית התצוגה של סנדר כבר נעשה שימוש במלים דרמטיות יותר, החל בכותרת ¬ "גבריות מיתולוגית".

התוצאה בשטח היתה עוצמתית ואופיינה בשימוש נועז בצבעים, כפי שהמחישה החליפה הצרה והצמודה לחזה בצבע אדום-עגבנייה שפתחה את התצוגה. סנדר עשתה שימוש מרומז בפסים ¬ הם הופיעו בקווים מטושטשים ולפעמים במשבצות מעורפלות. היא הפגינה תבונה בהציגה טוניקות חסרות שרוולים, וכן עור פוני בוהק ופרווה מוברשת שנראו גבריים ומושכים. המעילים היו נהדרים: גדולים ונועזים ¬ ובעלי יכולת מופתית להסוות בתבונה וברגישות את הדורש טשטוש. סנדר יודעת לתמצת את התפישות והפרטים המעודנים שלה מאחורי מסך של מינימליזם. התוצאה היתה אינטליגנטית ומפתה.

המעצב תומס מאייר שידר על אורך גל דומה, בדגמים שעיצב בפיכחון רב לבוטגה ונטה.
"לבוש מהודר, חזרה לבסיס, לגבר שצריך להשיג תוצאות", אמר המעצב מאחורי הקלעים
בתום מצעד של חליפות צרות ואלגנטיות ¬ שאילולא היו גם לוונדר וורוד-פטוניה בין
גווניהן הכהים, היו יכולות להיות רציניות עד אימה. את הקולקציה תיאר מאייר במלים "מדויקת, הולמת ואורבנית", ולדבריו סגנונו מתמצה במלה "דקדקנות".

מאייר הבין מאז ומתמיד את סוד הקסם של עושר מרומז. העושר בקולקציה היה אפוא מובנה בתוכה: חייטות מוקפדת, בדים מסורתיים כמו שיער גמל או משבצות נסיך ויילס שעוצבו במיוחד למותג. אפילו ג'רזי וסריגים נראו אצלו כמו בדים בעלי עומק ואיפוק, המשווים פשטות גלויה למורכבות העיצוב. מתיק עור בפאלו ועד נעליים מעור תנין, התצוגה היתה הוכחה מופתית לערכי היסוד של בוטגה. ועם זאת, חסר בה הדופק המואץ שמעורר הבלתי צפוי.

מאחורי הקלעים בתצוגה של ברברי פרורסום הפגין כריסטופר ביילי יחס קליל כלפי
משמעותן של דוגמאות בעלי החיים שכיסו את המעילים שלו, לפעמים במעורבב ¬ חברבורות בחזית, פסי זברה מאחור. "רציתי שהתצוגה תהיה קלאסית ויומיומית. ואהבתי את הרעיון של שילוב בעלי החיים. זה הזכיר לי את המשבצות וגרם לי לחייך", אמר ביילי על הדוגמה המזוהה עם המותג.

ואכן, הקולקציה היתה הרבה יותר מאשר התחככות בטבע ושחזור זנים זואולוגיים. ברברי
¬ שבתצוגה שלו ישב הראפר הבריטי טייני טמפה בשורה הראשונה ובמודעות הפרסומת
העדכניות שלו הופיע רומיאו בקהאם (בנם של דייוויד וויקטוריה) ¬ אינו מתרחק לעולם
מהתדמית הבריטית הקולית שלו. אבל העיקר הוא הבגדים: סגנונות שמחדירים שובבות לימי החורף האפלים והרטובים.

המעילים של ברברי הופיעו בגרסאות שונות ¬ מעילי טרנץ' צבאיים, מעילי דאפל עם
קפוצ'ון ומעילי צ'סטרפילד ארוכים ומחויטים, וכן גרסאות קצרות יותר. בנימה עליזה
יותר הופיעו גם מעילים מגומי צבעוני דמוי ג'לי, שנראו רחוקים מאוד ממעילי הטרנץ'
הצבאיים. נעליים מחודדות בהדפס בעלי חיים עם רמז ללונדון של שנות ה 60 ולצדם
תיקים בשילוב השמח של משבצות והדפס צ'יטה ¬ כל אלה העידו שביילי מספק שוב את
הסחורה ברוח עליזה.

בעונות הקודמות עסקו דולצ'ה וגבאנה בבחינת השפעתה של סיציליה על חייהם. גם הפעם הופיעו על מסלול התצוגה שוברי הלבבות השריריים וקצרי הרגליים. אבל הפעם היה הכל צבוע בצבעי מתיקות ואצילות דתית, מהגינה הכנסייתית שבקצה המסלול, המלאה פסלי מדונה, ועד הבגדים המעוטרים בפרחים בארוקיים או בהדפסי תמונות דתיות, בעיקר של הבתולה והילד.

היה בתצוגה זו רמז מובהק למעצב איטלקי אחר: ריקרדו טישי מז'יוונשי. אבל היו גם
כמה פריטים מעוצבים ויפהפיים, כגון חולצות כותנה לבנות בגזרה מרובעת. וכשצמד
המעצבים זנחו את הקסם המוחלט של תמונות עולם הכנסייה הקתולית, היו שם בגדים
איכותיים ¬ ובהם מעילים.

דונטלה ורסאצ'ה חשפה מתחת למעיל גדול וגס תחתוני תחרה בסגנון לנז'רי ומראה חטוף
של עור גברי עירום. זו היתה כנראה מחווה לא לגוף אלא לנפש. "גבריות היא לא דבר
שנולדים אתו. צריך להרוויח אותה", הכריזה ורסאצ'ה, והפתיעה ואמרה כי הסופר נורמן
מילר שימש לה מקור השראה.

המעצבת נהנתה ללא ספק להשתעשע בדגמיה העסיסיים (דמיינו את המלה "מאצ'ו" רקומה בעבודת יד בתור מוטיב סרקסטי, כלשון תחובה בלחי). הקולקציה שלה ¬ שזכתה בפיה להגדרות "הגבריות השתולה", "המינית", "גדול זה יפה" ¬ הניבה תצוגה נועזת, המזכירה את הראפרים משנות ה 80. המעילים היו שופעים, הכתפיים מודגשות, ובין השאר נראו שם חיבוק דוב של פרווה ורקמות תחרה לבנות כקרח. העיטורים המפוארים נראו רעננים יותר מדוגמאות הבארוק המוזהבות המוכרות של ורסאצ'ה.

האם מכנסי השק בסגנון ראפרים, שנתפרו מבד תחרה נוטף זימה, ימצאו להם קונים? בין
שיש שוק למיניות גברית משולחת רסן ובין שלא, התצוגה הזאת היתה קלאסית באיכותה
וטיפוסית מאוד לוורסאצ'ה.

המתח בתצוגה של ארמנג'ילדו זנייה גבר כשהמעצב סטפאנו פילאטי, בעבר מבית איב סן לורן, התיישב לצד מנכ"ל המותג, ג'ילדו זנייה. "אבל אני כאן רק יומיים", אמר
פילאטי, שקיבל לידיו את עיצוב בגדי הגברים ואת קו הנשים אניונה. לרשותו יעמדו
הבדים הייחודיים של המותג, שהופיעו בתצוגה כמו במשחק ניחושים. "זה משי חורפי",
הגדיר זנייה והסביר שההתמקדות בקיץ, בעקבות רכישת מפעל משי איטלקי, התרחבה והגיעה גם לחורף באמצעות שילובים בין שניל לקטיפה. העובדה ש 70% מהבגדים מיוצרים במפעלים של זנייה עצמה הופכת את החברה למותג יוקרה אנכי יוצא דופן.

אשר למעילים ¬ בזנייה השתמשו בהם בטכנו וול, צמר מרובד בפוליאסטר להגברת החום. זה הדגיש את מה שהמנכ"ל מכנה "ספורטיפיקציה של אופנת הגברים": את מקומו של מראה ה"קז'ואל המהודר" הקודם תפסו בדים חדשניים ואיכותיים ששולבו בחליפות פסי סיכה ובמעילים צרים. המרכיב החסר היה נגיעה של אקסצנטריות.

פטיש וגברים זועמים

הבית האידיאלי ¬ על פי החזון של רם קולהאס וצוות החשיבה שלו ¬ היה הרקע
לתצוגה של מיוצ'ה פראדה ביום ראשון. גברים בחולצות בהדפס משבצות גדול עמדו מול
רהיטים מרובעים ונמוכים, סוס עץ של ילדים ניצב על הרצפה ומגהץ על שולחן רחב
ושטוח, ומבעד לחלונות הוקרנו מראות דיגיטליים של גורדי שחקים, עננים חולפים
ולהקות ציפורים. לפעמים הופיע שם גם חתול שזקף את זנבו.

אבל האם המלתחה שהוצגה על המסלול היתה אידיאלית גם היא? כן ¬ אם אתם חסידים קנאים של פראדה ואם אתם רוצים ז'קט בגזרה מרובעת, חליפה בדוגמת ריבועים או מכנסיים ישרים. פראדה עצמה לבשה חולצת משבצות ואמרה שזו "האובססיה" שלה. לדבריה, נקודת המוצא של התפאורה היתה תמונת טבע דומם של הבורגנות ¬ נושא המרתק אותה מאז ומתמיד.

מסלול התצוגה הלא שגרתי הזה סיפק כמה רגעי נחת: מעילי עור גמל מחויטים להפליא או
ז'קטים קצרים מעור שלבשו בחורים בגילים שונים, כולם בעלי שיער שופע ופרוע. הצבעים
היו מפתים, בגוני טורקיז, אדום וצהוב-חמאה. הנעליים המסיביות על סוליות הגומי
שלהן יהיו בוודאי להיט. והפטישיזם של חולצת המשבצות, לפעמים עם גל כפול של סלסולי
בד בחזית? "אי אפשר לדעת למה אוהבים מה שאוהבים", אומרת פראדה.

"גברים צעירים וזועמים נותרים זועמים גם אחרי חמישים שנה, ולדעתי הדור הצעיר של
היום מרגיש אותו כעס", אמר אניו קפאסה והצביע על לוח השעם שבעזרתו תיכנן את
הקולקציה של קוסטיום נשיונל (Costume National), ושתמונותיו של מיק ג'אגר עיטרו
אותו. על המסלול היה אפוא מראה הקולקציה אפל וצר, מכובע הפדורה של דייוויד בואי
ועד המכנסיים הצרים בסגנון ג'אגר. הפריטים הבולטים היו מעיל צר שנסגר ברוכסן
ומסתיים מעל הברך, מכנסי עור, מכנסיים בגזרת חיתול ומעילי אופנועים ¬ עם כמה
הבלחות של כחול חשמלי וסוודרים צמריריים שהוסיפו צבע ואור.

במארני הוצגו מראות שלמים של שנות ה 70 שעיצב קונסואלו קסטיליוני בצבעי חרדל,
ערמונים וחום-אדמה. הפריטים הספורטיביים בתצוגה היו סריגים משולבים בג'רזי,
חולצות אוקספורד ומעילי דאפל מעור שחור. והמרכיבים המפתיעים: פרוות נמייה בתור צד
אחורי של מעיל, הדפסי שן כלב ודוגמאות פרחים מוגדלות באמצעים דיגיטליים.

אצל מסימו פיומבו ניצב ציור של סוסים מבועתים וחיילים באנדרלמוסיה של שדה קרב
מאחורי תצוגה של מעילי קטיפה עשירים. הרקע הזה העניק עומק לפאלטת הצבעים הציורית של המעצב. התצוגה נערכה במוזיאון ריסורג'ימנטו ¬ התנועה לשחרור איטליה ולאיחודה במאה ה 19 ¬ ופיומבו איזכר את הונגריה במעילי אלפקה, את אוסטריה בצמר בעבודת יד, את סקוטלנד בז'קארד קשמיר ואת צרפת במשי. הקולקציה כולה היתה רוויית צבע ומרקם לפיכך, שיר הלל של יוצר הקו "MP של מסימו פיומבו" ל"חושניות של היופי".

נימפאות המים שסביב מסלול העץ בתצוגה של קורנליאני סימלו את נוף הלגונה במנטואה
שבאיטליה, מקום מושבה של החברה. מנהל העיצוב סרג'יו קורנליאני הגדיר את החייטות
המחטבת שלו ¬ גוונים משתנים של אפור במעילי עור מחוטבים ובסריגי מרבד ארוכי שיער ¬ במלים "פיוז'ן סטייל". בתצוגה הזאת, שבלטו בה משטחי עור נאפה רך וצמר אלפקה פלומתי, התחשק לגעת בכל דבר. אחד הבולטים שבין הסריגים האיכותיים היה סוודר עם טבעות משולבות בהשראת הפרסקאות של מנטואה.

המומחיות של ליו בולין, אמן ההסוואה הסיני, היא היטמעות בסביבה. האמן הופיע
בבוטיק ולנטינו בוויה מונטנפוליאונה, במיצב שבו עיטרו את פניו וגופו בדוגמאות
מצוירות, ברוח הקו החדש של דגמי ההסוואה שעיצבו המנהלים האמנותיים של המותג, מריה גרציה קיורי ופיירפאולו פיצ'ולי. אבל שלא כמו אפקט הזיקית של העיטורים שצוירו על גופו של האמן, התהליך בוולנטינו נעשה ברוח ההיי טק: הבד נגזר, חובר בחום ועבר
הדפסה כדי ליצור מרקם תלת ממדי המשתנה באור.

מיזם הסריגים המשותף לבלנטיין ולמאתיו ויליאמסון חדש כל כך, שלא כל הפריטים
הסרוגים כבר מוכנים. אבל הפרויקט נחשף השבוע בהתפוצצות של צבע ודוגמאות. המנכ"ל פרנקו נטלוצ'י הילל את קולקציית הקפסולה הזאת, שעיצב המעצב הבריטי הידוע בבחירות צבעים ייחודיות ובהשפעות אתניות. הסריגים לגברים ולנשים יגיעו לחנויות בקיץ.

ויוויאן וסטווד, המעצבת הידועה במחויבותה לשינוי התחממות כדור הארץ, הציגה דגמים
מחויטים, שתפסו כשליש מקו הגברים שלה, "מן". אבל הפריטים הדרמטיים ביותר היו
באופן בלתי נמנע אלה שבהם ביטאה את אמונתה כי "מהפכת האקלים היא הדרך היחידה להגיע לכלכלה יציבה". אי אפשר שלא להתפעל מהמעצבת הזאת, המאמינה כי המאבק כבר אינו מתנהל רק בין העשירים לעניים, אלא בין "האידיוטים למודעים לסביבה".

ולבסוף ¬ בתיקים של ולקסטרה הפרטים המעוצבים מופיעים בצד הפנימי ולא בכדי. הם
נועדו לגבר שרוצה מוצר ארגונומי באיכות מעולה, אך ללא אפקטים מגונדרים ומוחצנים.
הגימורים לא היו יכולים להיות שלווים יותר ¬ תנועה חלקה של זמש עגל, עור, ואולי
תנין. פסק הדין: תמצית היוקרה של המאה ה 21.

 

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו