שחר אטואן
שחר אטואן

הקיץ נפגשה המוסיקאית לואיזה קאהן, סולנית להקת "טרי פויזן", עם בעלי מלון הבוטיק התל אביבי בראון, ליאון אביגד וניצן פרי. במהלך הפגישה עלתה שאלה לא צפויה, בהתחשב בהרכב הנוכחים: האם קאהן רוצה לעשות דבר מה בחלל הפנוי שיועד במקור למטבח המלון אבל נותר שומם, בעוד האורחים מקבלים את ארוחת הבוקר שלהם מבתי הקפה שבסביבה? המחשבה הראשונה של קאהן היתה "למי בכלל יש זמן לזה?" אלא שאז היא נזכרה בשיחות שנהגה לנהל עם חברותיה, ובהן העלו רעיונות יצירתיים למיזמים.

התוצאה של הזיכרון הזה היא "סובניר", חנות מזכרות ייחודית, שתושק במלון מחר בערב ותציע תוצרים של מעצבים ישראלים צעירים מתחומים שונים – החל בבגדים ואביזרים וכלה בגלויות או בגופי תאורה. את החנות הזאת לא פותחת קאהן לבד. גם הפעם היא ניהלה עם חברות שיחות על רעיונות יצירתיים - והוגת הרעיון היא חברתה המעצבת שירלי איציק, בעלת מותג האביזרים רוביסטאר. אליהן חברו במיזם היזמית עלמה גיסיס, כיום מנהלת המגזין "מעין" ובעבר מפיקת אירועי אמנות, והאדריכלית קדם שנער.

איציק אומרת שהרעיון ליצור מיזם קליל ופופי קרץ לה במיוחד, גיסיס מוסיפה כי בייחוד קסמה להן ההזדמנות לשתף פעולה בפרויקט שכל אחת מהן תוכל לתרום לו מעולמה. "מהניסיון שלי עם הלהקה אני מורגלת לשתף פעולה עם יוצרים מתחומים שונים, ועם הזמן גיליתי שזה אחד החלקים הכי מהנים בעבודה שלנו", תורמת את חלקה קאהן, שגם תופיע עם הלהקה בערב הפתיחה.

מימין לשמאל: שנער, גיסיס, איציק וקאהן בחנות החדשה. כל אחת תרמה מעולמהצילום: נועה יפה

כשארבע הנשים, כולן בתחילת שנות ה-30, מדברות על כך תוך לגימת שמפניה בלובי המעוצב של המלון, הן אכן נראות לרגע כמו להקת בנות בעיצומו של מסע הופעות בינלאומי. וכשאיציק מרחיבה על התפקיד של כל אחת מהן בהרכב הנוכחי, גובר הפיתוי להצמיד להן תארים כמו לחברות "הספייס גירלז". ההשוואה הזאת ללהקת הבנות הבריטית מצחיקה אותן, אבל לאחר שהן ממצות ניסיון משועשע למתוח קווים בינן לבין חברות הלהקה הן ממהרות להדוף אותה בהחלטיות.

בהרכב התל אביבי, בכל אופן, אכן יש לכל אחת תפקיד: קאהן אחראית על ההייפ, כלשונה, על הפקת האירועים ועל הקמת הבלוג של החנות. שנער הופקדה על עיצוב החלל ועל המיתוג. גיסיס אמונה על ניהול המיזם כולו, ואילו איציק היתה שקועה בחודשים האחרונים באיתור המעצבים שתוצרי עבודתם יימכרו בחנות. "במהלך החיפושים שמתי לב שאנחנו מוקפים בהמון יוצרים ששמחים על ההזדמנות ליצור דברים חדשים יחד”, היא אומרת, וקאהן מאשרת ש"סובניר" היא לא רק במה לתצוגה אלא הזמנה פתוחה לשיתופי פעולה בין יוצרים מתחומים שונים.

אז למה לא להסתפק בבלוג בעצם? מדוע החנות הממשית?

פנים החנות. מבגדים ועד תכשיטים עם קריצהצילום: נועה יפה

"אחרי שש שנים של מסעות עם הלהקה ברחבי העולם שמתי לב שדברים יוצאים לפועל רק במפגש אמיתי", אומרת קאהן. "יש במפגש האנושי משהו חזק שמעודד פעולה”. חוץ מזה, מוסיפה גיסיס, "למרות שהכל זמין ברשת, זה לא מחליף את חוויית המישוש של התוצרים, במיוחד כשמדובר בעיצוב”.

בכל הנוגע לבגדים - היצע התוצרים האלה הוא יוניסקסי בעיקרו, עם נטייה חזקה יותר לגברים. על רוב הדגמים חתומות צמד המעצבות נועה קטורזה ולוטם אזרי, ממותג בגדי הגברים חביבה שטראסה, ולצדם הרכיבה איציק מבחר של חולצות טי וז'קטים שובי לב שצוירו ביד על ידי האמניות ליז חג'ג' ולן בוכמן. חג'ג' הוזמנה לצייר גם על גבי תיקי קנבס מרובעים שאיציק יצרה בשיתוף עם גילי אזולאי - ואלו מהווים חלק מהיצע התיקים הנרחב, הכולל בין השאר תיקי ספורט בגזרת "גופייה" מעורות צבעוניים, שיצר המעצב רועי יצחק למותג Jud; תיקי עור בצלליות חדות ובגוונים רכים של המותג הנורווגי schermann ringdal (“המעצבת שלו היא יהודייה”, מדגישה קאהן, ילידת נורווגיה בעצמה שעלתה לארץ לפני כעשור), ותיקי יד קטנים, עשויים מרצועות עור חום במראה גולמי, של המותג L59. העובדה שמעצבם מעדיף להישאר בעילום שם בשלב זה מוסיפה מסתורין לדגמים, שנראים כמו הכלאה בין אשפות חצים, אפסרים וצעצועים יוקרתיים למבוגרים.

החנות החדשהצילום: נועה יפה

"רובם המכריע של המעצבים שמיוצגים כאן הם צעירים ומבטיחים", אומרת איציק. "אף אחד מהם לא מבוסס עדיין, אבל התוצרים שלהם באיכות גבוהה, גם רעיונית וגם ברמת הביצוע". התכשיטים היפהפיים שיוצרת הילה הראל מחוטי פוליאסטר ושרשראות כסף וגולדפילד בגדלים משתנים הם דוגמה טובה לכך. מעברי הגוונים הזרחניים, שמפיקה המעצבת מטבילתם בגומי צבעוני, והצורות הרכות החדשות שנוצרות אגב כך מעניקים רובד פנטסטי למלאכת היד, והרושם החיובי שהם מעוררים מתעצם בבחינה מקרוב.

לצדם, גם גופי התאורה המוצלחים של נעמה הופמן, ששולבו בעיצוב החנות ויוצעו למכירה, מושכים את העין בצבעוניותם. בחלק מהם שילבה המעצבת לוחות פרספקס שקופים בגוונים ניאוניים וחיווטים חשופים, והם משדרים קלילות והומור דומים לאלו שבדגמיה העדינים של הראל.

“סובניר”, שמתוקף מיקומה ושמה מוגדרת כחנות מזכרות לאורחי המלון, פונה אפוא לכל מי שמתעניין בעיצוב בכלל, ובעיצוב ישראלי בפרט. אבל ההתייחסות למוסד הנכחד הזה של חנויות מזכרות היא מכוונת כמובן: השותפות רוצות להעניק למושג סובניר את המגע האישי והיוקרה של מעצבים עצמאיים. “היום סובניר נשמע מקושר למשהו נחות, מיושן, ומעלה על הדעת מוצרי יודאיקה בארץ או כל מיני מוצרים קיטשיים מפלסטיק”, אומרת שנער, ויחד עם חברותיה נזכרת בערגה בימים שבהם לתוצרים הללו היה מעמד קסום של חפצים בעלי משמעות, שהצליחו לנצור רגעים ממסעות בארצות זרות.

בחנות שלהן מחליפות את רגעי הנוסטלגיה הקסומים קריצות מפוכחות על הנעשה כאן – למשל, סיכת דש זהובה שעיצב קובי פרץ כסיכת ביטחון שכופפה מחדש לפי המתאר של מדינת ישראל, או חפיסת מסטיקים שאת עטיפותיהם עיצבו ליאורה רוזין וניצן דבי כאותות גבורה ממלחמות ישראל.

מחירים: בגדים: 1,600-250 שקל. תיקים וצעיפים: 270-2,100 שקל. תכשיטים: 1,700-115 שקל. מוצרים: 450-15 שקל. גופי תאורה ורהיטים: 8,000-1,450 שקל. "סובניר”, קלישר 25 תל אביב. שעות פתיחה: א'-ה': 16:00-22:00 ו': 10:00-15:00

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ