דברים שלמדנו 
מפרידה קאלו

לאחר שהתלבטו איך לקרוא למותג החדש שלהם בחרו המעצבים עומר פויזנר וחגית כסיף בשם Roomeur. הדו משמעות הזאת לא מפתיעה, בהתחשב בכך שהם חיים גם בניו יורק וגם בישראל ומנסים לעצב בגדים המשלבים בין המחויט לפרוע

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סהר שלו

בראש צילומי הקולקציה הראשונה של המותג Roomeur מככב ברבור. הבחירה הזאת מוצלחת במיוחד משום שהדימוי מצליח ללכוד את תשומת הלב ולהפנות אותה אל המותג הזה, שהקימו השנה עומר פויזנר וחגית כסיף, שני מעצבים ישראלים צעירים הפועלים בניו יורק ובישראל וכבר זכו לתגובות אוהדות באתרים כמו Style.com ובלוג העיצוב של “ניו יורק טיימס”.

“רצינו לשדר אלגנטיות בעזרת דימוי חזק שמשלב בין נשיות למשהו קשוח יותר ומשקף את האשה שתלבש את בגדי המותג”, מספר פויזנר בראיון טלפוני מניו יורק. “הברבור מעלה כמובן את סיפור הברווזון המכוער, ודרכו אנחנו רוצים להקרין על המותג שלנו, שמבקש להיות שונה, אלגנטי ועל זמני”.

פויזנר וכסיף נפגשו במהלך לימודיהם במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. “לא סבלנו אחד את השני שם וחשבתי שאין ברירה אלא להיות חברים”, מספר פויזנר. הם עשו פרויקטים משותפים וגילו כבר אז את היתרונות של העבודה בצוותא. “אחרי שהצלחנו לעבוד על פרויקטים משותפים בלימודים ידענו שאנחנו רוצים לעשות דברים ביחד”, ממשיכה כסיף. “בהפסקות היינו יכולים להרוג אחד את השני, אבל תוך כדי עבודה גילינו שאנחנו מסוגלים ליצור דברים, להפרות אחד את השני ולעבוד ללא אגו, שבדרך כלל מפריע במשימות מהסוג הזה”.

בסיום הלימודים עברו השניים לניו יורק. פויזנר עבד כשנה וחצי במותג של אלי טהארי, כסיף עבדה במותג DVF של דיאן פון פירסטנברג אך לאחר כחצי שנה החליטה ללמוד ברויאל קולג’ בלונדון. “בסוף הסמסטר הראשון התקשרתי לעומר, שבדיוק התפטר מהעבודה שלו, ואמרתי לו שהגיע הזמן לעשות משהו ביחד”, היא מספרת. “הרגשתי שאין זמן וחבל שאנחנו לא עושים את מה שאנחנו צריכים לעשות באמת. זה היה החלום שלנו מאז שנה ב’ וידענו שיום אחד, אחרי שכל אחד יעשה את הדרך שלו וילמד משהו, נגשים אותו ונקים מותג משלנו”.

התזמון היה נכון. הם עבדו על קולקציה קטנה לתחרות האופנה ITS לסטודנטים ולמעצבים צעירים ולמדו מחדש לעבוד יחד. “הפרויקט היה משהו ניסיוני שדימיינו בו טיסה תיירותית לחלל, עם נשים עשירות שלובשות חליפות שאנל משולבות בחליפות חלל מבדים עומדים שמתנגדים לכוח הכבידה ואלמנטים אתניים של השבט הראשון שברח מכדור הארץ”, מתארת כסיף את הצעדים הראשונים של המותג. “אני חושבת שעשינו את הפרויקט לתחרות בשביל עצמנו, ממקום של שני מעצבים צעירים שעובדים בניו יורק, וזה השאיר לנו טעם של עוד. הרגשנו שאנחנו חייבים להמשיך את העבודה”.

חגית כסיף ועומר פויזנר. תגובות אוהדות באתרי אופנה כמו Style.com ובלוג העיצוב של “ניו יורק טיימס” צילום: טימור רזצילום: טימור רז

אז גם עלה הרעיון לשם Roomeur. “עבדנו על הקולקציה הראשונה והתחלנו לשחק עם שמות”, מתאר פויזנר. “כל אחד גר אז עם שותף ומאחר שרצינו שם שיקפל בתוכו את העבודה המשותפת, המלה האנגלית לשותף בדירה, Roomate, עלתה מאליה. ומכיוון שרצינו שהשם יבטא גם משהו חדש, המצאנו מלה חדשה, משהו משלנו שיש לו משמעות אבל אף אחד לא יידע בהכרח מהי. מלבד שותף יש בו גם שמועה (Rumor) והוא מצליח לבטא באופן מסתורי את העובדה שמאחורי המותג עומדים שני אנשים”.

“אנחנו עובדים המון ביחד והמון לבד”, מספרת כסיף על העבודה המשותפת, “אנחנו מתחילים במחקר משותף, אבל ממשיכים אותו לחוד. ואז אנחנו חוזרים ונפגשים, מעלים רעיונות, כותבים, משפצים ועוברים סקיצה סקיצה עד שאנחנו מרוצים מהתוצאה. זה תהליך מדהים, כי זו עבודה עם מישהו אחר, מישהו שקורא ומבין אותך. זה קצת כמו דיאלוג עם עצמך, שיח שמוביל להפריה הדדית, לשיפור ושילוב של שנינו. את הדגמים שיוצאים אנחנו כבר לא יכולים לסווג ככאלה שאני עשיתי או שעומר עשה, זו הכלאה”.

כסיף חיה על הקו ישראל-ניו יורק ואחראית לייצור, שנעשה כאן בארץ, ואילו פויזנר חי בניו יורק ומגיע לביקורים. “אנחנו עובדים חצי מהזמן באותו מקום, בדרך כלל בניו יורק, וחצי מהזמן בשתי יבשות שונות”, מספר פויזנר. “אבל למזלנו אנחנו עובדים באותו ראש, יודעים לאן אנחנו רוצים לקחת את המותג ואיפה אנחנו רואים את עצמנו”.

כשהתחילו לעבוד על הקולקציה הראשונה שלהם, לטרום סתיו 2013, הם החלו לנסח את האופן שבו הם רואים את המותג בנוף האופנתי של ניו יורק. “זה מותג עכשווי”, מתקשה עכשיו פויזנר לסווג במדויק את Roomeur, “הוא שייך לסקאלה שבין בגדי מעצבים לבגדי מותגים עכשוויים מתוחכמים. באנגלית מכנים את זה Contemporary Luxury - בדומה למותגים כמו פרואנזה סקולר או The Row של האחיות אולסן - ואלו בגדים שחורגים קצת מההגדרות המקובלות. ברור שהלקוחה שלנו מודעת אופנתית, מוכנה לשלם תמורת הבגדים שהיא קונה ואכפת לה איך היא נראית, אבל היא יכולה להיות בת 30 שחיה בברוקלין או בת 50 שמתגוררת באפר ווסט סייד, מישהי שהולכת לעבודה בבוקר ויוצאת למועדון בלילה”.

הקולקציה הראשונה נעשתה בהשראת האמנית פרידה קאלו. “חשבתי על נושא השראה”, מספר פויזנר, “ופרידה קאלו היתה בעיני שילוב נכון בין העולם הגברי והנשי, לא בקטע המגדרי דווקא אלא כמישהי שבטוחה בעצמה, שיכולה להיות גברית אבל ללבוש תחרות ושכבות, מישהי שהיא איקונת סטייל שהבדים והעושר האופנתי שלה בולטים. רצינו לקחת את קאלו ולהפוך אותה למודרנית, לאשה שנראית עכשווית ב-2013”.

7 מתוך 7 |
*****צילום: דודי חסון
1 מתוך 7 |
*****צילום: דודי חסון
2 מתוך 7 |
*****צילום: דודי חסון

הקולקציה, עשרים פרטים ובהם שמלות, חצאיות, חליפות וחולצות, בולטת בבדים העשירים שלה ובגזרות האלגנטיות, ששוברים את המראה הקלאסי בעזרת אסימטריות, מפגשים של טקסטורות, הדפסים, רקמות וברוקארדים הנראים גם עכשוויים וגם על זמניים. “ניסינו לקחת את חליפת העסקים ולהקנות לה ייחוד על ידי חיבורים בשרוול או בגוף”, מספרת כסיף, “רצינו שהז’קט לא יהיה מרובע מדי, שאפשר יהיה ללבוש אותו בערב או בשילוב של בגדים אחרים, מנוגדים, בלי להיות מחויבת לטוטאל לוק”.

והיו שאלות נוספות שהשניים ביקשו לעורר. “רצינו לדבר על מהו סקסי, מהו חשוף ומהו מכוסה”, אומר פויזנר, “שנינו נמשכים מאוד למחויט, ומאז ומתמיד מעניין אותנו להמשיך ולעשות בגדים מחויטים שיש בהם טוויסט - בין שזה שרוולים ותיפורים חדשים, פיתוח צורות חיבור של בדים או שילובי בדים מפתיעים. זה מין רצון להתחבר למסורת המחויטת מצד אחד, וליצור חדשה מצד שני. לראות איך גזרות מחויטות כמו ז’קטים וחצאיות יעבדו בבדים רכים, ולהיפך - איך בדים קשים יותר יקבלו אופי רך. הרצון שלנו היה לעשות משהו לא צפוי”.

העבודה של פויזנר וכסיף על פיתוחי בדים, רקמות ואלמנטים אחרים ניכרת בפריטים רבים בקולקציה. “כל פיתוחי הטקסטיל הם שלנו”, מספרת כסיף. “זה פיתוח שהתחיל באימוץ אלמנטים מהתמונות והציורים של פרידה קאלו והעברתם בפילטר עכשווי. ניסינו לשלב רקמה על בדים ועל עור, רקמות מכונה שיעשו דברים לא צפויים וייראו אופנתיות, וגם צמרים איכותיים ובדים יוקרתיים מאיטליה – שילובים שייצרו מראה אלגנטי אבל גם בועט”.

אחרי שקיבלו ביקורות אוהדות מסטייל.קום ומהאתר של “ניו יורק טיימס”, נדמה שהמותג שלהם בדרך הנכונה. בימים אלו הם עובדים על שתי קולקציות, האחת לשוק הישראלי, עם השינויים המתבקשים ובהם בדים חמים פחות וגזרות חשופות יותר, והאחרת קולקציה לחורף 2014, שתוצג החודש בניו יורק. באתר שלהם אפשר יהיה לקנות בקרוב את רוב הקולקציה.

“למדנו שצריך לעשות בגדים שאנשים יכולים לקנות וללבוש”, אומרת כסיף. “כשיוצאים החוצה אחרי הלימודים חשוב מאוד ללמוד את זה - לעצב משהו מתוחכם ולביש לאורך זמן”. ופויזנר מוסיף, “המותג נולד בניו יורק כי זה מקום שאין בו מגבלות של מזג אוויר, של הגדרות של ‘לבוש מדי’. אנחנו עושים בגדים לאנשים המאמינים שלהתלבש זה חלק ממי שאתה, ולא משנה לאן אתה הולך כשאתה לבוש בהם”.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ