טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיתון לצעירים ממוקדים

בעוד מגזיני נוער סביבו נסגרים, הצליח "טין ווג", מגזין הנוער של “ווג”, לשמור 
על קהל קוראים נאמן, כזה שרוצה לדעת מה לובשות הבנות של אובמה ולאסוף שערים בכיכובה 
של להקת בנים. מהו סוד ההישרדות של העיתון הזה, החוגג עשור להיווסדו?

תגובות

אחרי יום ארוך של לימודים, שיעורי בית והכנה לקולג', סוזנה דייוויס, תלמידת תיכון בת 17, עושה הפסקה קצרה ומעלעלת בגיליון המודפס של "טין ווג" – “ווג” לצעירות – מגזין האופנה שהיא מנויה עליו מאז כיתה ו'. דייוויס קוראת כתבות בסוגיות כמו איך לטפל בשיער "משוגע ונפוח", איך להתאים וסט ג'ינס ללגינגס ולמגפי עור, ואיך להתמודד עם לחצי בחינות הקבלה לקולג'. היא משתתפת בתחרויות שהפרסים בהן הם בגדים ותולשת מהמגזין תמונות של דוגמניות כדי ליצור מהן קולאז'ים, שתתלה בחדרה ותפרסם באינסטגרם. "'טין ווג' יודע בדיוק מה מעניין מתבגרות בגילי", היא אומרת. "אני קוראת אותו כדי לקבל השראה".

 

בימים אלה מציין "טין ווג" עשור להקמתו בגיליון חגיגי היוצא בד בבד עם פתיחת שבוע האופנה בניו יורק. הגיליון הזה, לחודש מארס, לא רק מציין אבן דרך, הוא גם מצדיע לקוראים מסוגה של דייוויס, שנותרו נאמנים לו בעשר שנות פעילותו, בעוד מגזיני מתבגרים אחרים נעלמו מהנוף אף שחלקם נהנו ממשאבים רבים. בעשור האחרון נסגרו YM, Elle Girl, Teen People, Cosmo Girl! ו-Teen. המגזינים המעטים שנותרו בשוק מנסים למשוך אליהם קוראים צעירים שגדלו על תקשורת דיגיטלית ואשר מעדיפים חדשות על ידוענים על פני הנושאים המקובלים בתחום הצעירים.

ROBERT CAPLIN

 

אמנם כמו מגזינים רבים, "טין ווג", בהוצאת קונדה נאסט, מתמודד עם ירידה בתפוצה - מ-1.5 מיליון בשיא (2005) לקצת יותר ממיליון. הוא גם מפגר מאחורי "סבנטין", שהכפיל את תפוצתו והיה למגזין הנקרא ביותר ולאתר האינטרנט הפופולרי ביותר למתבגרים (על פי חברת הסקרים TRU, המתמקדת בשוק הצעירים). אלא שמומחים בענף אומרים שנתוני התפוצה שלו הם הישג ראוי לציון משום שעורכיו מתמודדים עם קהל קוראים מטווח גילים מצומצם, שמטבע הדברים מתבגר ועוזב בתוך כמה שנים.

 

יותר מזה - "טין ווג" קנה לו חסידים בקרב המתבגרים חובבי האופנה, המשתוקקים לדעת אילו מותגים לובשות הבנות של אובמה ונלהבים לאסוף את שערי המגזין, בכיכובם של אלילים כמו להקת הבנים "One Direction". הקוראים האלה מספקים לו רווחים יציבים בשוק המגזינים המידלדל. דפי המגזין מלאים במפרסמי אופנה, מלואי ויטון ועד Aeropostale.

 

"טין ווג" החל לפעול כשמו"לים רבים של מגזינים ניסו לרתק אליהם את ילדיהם של בני דור הבייבי־בום שהגיעו לגיל ההתבגרות. אנה וינטור, העורכת הראשית של “ווג”, קיבלה מבתה המתבגרת את הרעיון להתמודד עם אופנה לצעירים וביקשה מאיימי אסטלי, אז מנהלת תחום היופי במגזין, לעצב כמה גיליונות מבחן של “ווג” בגרסה למתבגרים. אסטלי, אם לבנות בגילים 10 ו-13, מונתה לעורכת הראשית של המגזין החדש, ולמדה בשלב מוקדם שהקהל של "טין ווג" הוא "צעירים מתוחכמים שרוצים שיגישו להם כתבות אופנה בדרך שלא נראתה במגזינים אחרים".

 

עד מהרה, מספרת אסטלי, היא הוצפה בשאלות מהסוג שהיא מכנה "סוגיות שלא מתיישנות" – למשל, השאיפה לשלמות, יריבויות בין אחים או אמהות ביקורתיות. היא גם הבינה שקוראיה רוצים מאוד להתחבר למותג וללמוד איך לפרוץ לתעשיית האופנה. ב-2009 פירסמה אסטלי את "המדריך של 'טין ווג': מדריך לקריירה באופנה" וקיבלה בברכה קבוצות שבאו לסייר במשרדי המגזין כדי לראות את מתלי הבגדים העמוסים ואת הארונות הדחוסים עד התקרה באביזרים ססגוניים כגון משקפי שמש ונעלי ספורט.

 

אסטלי מספרת שכאשר ריאיינה מועמדים פוטנציאליים לעבודה, היה חשוב לה לוודא שהם מוכנים לשמש מנטורים לקוראים. "אנחנו נעשים מודל לחיקוי", היא אומרת. "גיליתי שהקוראים שלנו מלאי מוטיבציה וממוקדים מאוד. הם מעוניינים ליצור קשרים מקצועיים. הם לוחצים עלינו לעזור להם".

 

בצד העסקי, אומר מו"ל המגזין, ג'ייסון וגנהיים, הבינו ב”טין ווג” כי מאחר שהקהל שלהם גדל על תוכן דיגיטלי, הכרחי לפנות אליו בכל הפלטפורמות שהוא משתמש בהן ממילא, החל במשחק סלולרי שהקוראים יכולים להלביש בו דוגמנים וירטואליים וכלה באפליקציית קניות. “קוראי ‘טין ווג’ מצפים שנהיה בכל מקום", אומר וגנהיים.

 

אבל קוראי "טין ווג" גם עשויים להחליף במהירות את נאמנויותיהם, כמו את חבריהם. בקיץ שעבר הפגינו כמה מהם מול משרדי “טין ווג” בכיכר טיימס ודרשו מהמגזין להדפיס אחת לחודש כתבה של צילומים שלא עברו עיבוד דיגיטלי. עצומה שהתלוותה להפגנה זכתה ל-50,727 חתימות, ואסטלי נפגשה עם המארגנים. בעקבות ההפגנה נכתבה עצומה נוספת שדרשה מהחברות טמפקס, Clean & Clear ונוטרוג'ינה להפסיק לפרסם ב"טין ווג" עד שהמגזין יציג עוד תמונות לא מעובדות של נשים ממגוון גזעים. על העצומה הזאת חתמו 12,000 איש.

 

אמה סטיידהאר, תלמידה בת 17 שסייעה לארגן את העצומות נגד "טין ווג" והיתה ממארגני ההפגנה בקיץ שעבר, אומרת שהיא קוראת את המגזין כי אחותה בת ה-14 מנויה עליו ושלא הבחינה כי חלו בו שינויים כלשהם. "יש תפישה שעל פיה בגדים נראים טוב רק על גוף מסוג מסוים, והמגזין מפיץ את הרעיון הזה", אומרת סטיידהאר. אך אסטלי אומרת שהמגזין מחויב לקדם את הרבגוניות בדפוס ובאתר האינטרנט. "'טין ווג' הוא מגזין אופנה שמטרתו לספק השראה בענייני סגנון לכל קוראינו, בלי קשר לצורת הגוף", היא אומרת.

 

בכל אופן, נדמה שהמגזין שומר היטב על קהל חובבי האופנה הנאמן שלו. טיילור היקס בת ה-18, קוראת של "טין ווג" שגם נבחרה ל"נערה המגניבה" של המגזין ומשתתפת בקבוצות מיקוד ובאירועים שהוא מארגן, אומרת שהיא קוראת אותו בגרסת הדפוס "הישנה", נכנסת לאתר כדי לקרוא את הבלוג היומי ומשתמשת באפליקציה. היקס אומרת שהיא מסתכלת על הבגדים שלובשות הדוגמניות במגזין ושואבת מהם השראה. כשראתה את השחקנית אנה־סופיה רוב בבגד בשחור לבן של לואי ויטון במהדורת פברואר 2013, הלכה לזארה וקנתה פריטי שחור־לבן במחירים שהיא יכולה להרשות לעצמה.

 

"המגזין פשוט קולע למטרה", אומרת היקס. "אני נערה בגיל ההתבגרות ואני רוצה להיות חלק מתעשיית האופנה. אני מרגישה שהמגזין פותח לפני את העולם הזה".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות