בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבוע האופנה במילנו:

ללכת עם הרגשות

ורסאצ’ה הציגה תצוגה נהדרת למרות העור שהזכיר חנות סקס, לגרפלד שמר על רמה גבוהה של עיצוב למרות רעשנות הקולקציה, ופראדה פשוט חדרה מתחת לעור

תגובות

תצוגת אופנה נמשכת בדרך כלל כעשר דקות, וזה פרק זמן שעשוי להיות ארוך עד שתרצי למות מרוב שעמום, או קצר עד שתרגישי שעוד לא התחלת לחיות, משום שמעולם לא חשבת ללבוש שמלת מסיבה שחורה מעל הקרדיגן האפור שאת משאירה במשרד כי תמיד קר לך.

מיוצ’ה פראדה, כמו ריי קווקובו ופיבי פילו, ביססה את הטענה שיש עולם שלם של הבדלים בין גברים מעצבים לנשים מעצבות. אחד ההבדלים הוא שאשה מוכנה תמיד להשתמש ברגשותיה כדי לתכנן קולקציה במקום להשתמש במקור חיצוני כמו יצירותיו של אמן. קארל לגרפלד אמנם מיטיב להעלות אזכורים מתרבות הפופ בתצוגה של פנדי ומטשטש את הראיות בערימה מסחררת של פרוות מענגות. אבל אותו אי אפשר לדמיין מנסה להעניק צורה ומרקם לדיכוי הנשי. הוא היה מעדיף לתחוב עט לתוך עינו, אבל זה רק ניחוש.

יותר מעשרים שנה אחרי פנטסיות הסקס של ג’אני ורסאצ’ה וז’ן־פול גוטייה העור המעוטר בניטים הוא כה נדוש וזול, עד שהוא נראה כמו בעיות עור של מתבגרים. אין פלא שדונטלה ורסאצ’ה עיטרה בתצוגה שלה ביום שישי שעבר את הצווארונים והשמלות בקוצים באורך עשרה סנטימטרים. אבל מעצבים־גברים מעולם לא הצטיינו באופנה כזאת, המכונה “שיק מכוער”. הטריטוריה הרגשית הזאת שייכת למעצבות. ליתר דיוק, הטריטוריה הזאת שייכת בעיקר למעצבת אחת - פראדה.

אי-אף-פי
אי-אף-פי

“זה כל מה שאני אוהבת”, אמרה פראדה לפני התצוגה שלה והתייחסה לאיכות התלבושות שלה, שנראו מהוקצעות ולא מהוקצעות כאחת, לרבות שמלות מטוויד או משיפון מעוטר בחרוזים, שנלבשו מעל קרדיגנים פשוטים ולא נרכסו עד הסוף ולכן גלשו מעבר לכתפיים. הצללית של מחצית המאה, עם חפתי פרווה עמוקים על מעילי עור קשים ועל חליפות פלנל אפורות, היתה דגם חביב נוסף של פראדה. אבל התפאורה הקודרת והשיער הרטוב בנוסח “עלובי החיים” נראו כמו תכסיס זול ולא ממש הוסיפו משהו.

כשהדוגמניות הסתדרו בשורה לפני התצוגה אמרה פראדה: “יש לי אובססיה לבעיה הזאת – שהכל אסור. יש כל כך הרבה שליטה, שאתה לא יכול לאבד שליטה בשום תחום”. פראדה, שהשנה מלאו לה 64 שנה, אינה צריכה להרגיש מתוסכלת. דור שלם של נשים נוהה אחר דגמיה – והן מרגישות בדיוק כפי שהיא מרגישה. ולכן גם אם זו לא היתה הקולקציה המאתגרת ביותר שלה, הזוהר הנאיבי, ברוח עשה־זאת־בעצמך כמעט, חדר מתחת לעור.

אי-אף-פי
אי-אף-פי

המראה המעניין ביותר בתצוגה של פנדי ביום חמישי היה מעיל הצמר השחור המינימליסטי, עם מלבן של מינק שחור מגולח בצד שמאל וחגורה צרה שהידקה מחצית מהבגד. הפרווה סיפקה נגיעה דקורטיבית מאופקת, הדו־צדדיות תיעתעה בעיניים, וגזרתו של המעיל נראתה מודרנית ונעימה ללבישה.

לגרפלד הציג פריטים דו־צדדיים נוספים בקולקציה עזת הצבעים והמרתקת הזאת, וכן שמלות ומעילים מעוטרים בפרווה מגולחת בגזרה מעוגלת בתוספת רצועת צבע זרחני. “האופנה היא כמעט תמיד אשליה”, הוא אמר. בכמה מהפריטים נעשה שילוב בין עור לנוצות. או שמא היו הגדילים הדחוסים האלה פרווה של ממש? קשה לדעת.

“היום אי אפשר לדעת ממה עשויה פרווה”, אמר המעצב. גם לא היה אפשר לדעת בדיוק אם כמה מזוגות המכנסיים והחולצות עוצבו בהשפעה ספורטיבית. בקווי המותניים היה גימור של מה שנראה כמו פרוות פסים. הפסים, בגוונים עזים של ורוד וכחול, הזכירו בגדים זולים שלובשות מתבגרות. סילביה פנדי הציגה אביזרים בעיצוב ססגוני דומה, לרבות נעלי עקב מעוטרות בגושי פרווה. העובדה שלגרפלד, למרות הרעש, הצליח לשמור על רמה גבוהה של עיצוב היא הפלא הגדול ביותר.

אי-אף-פי
אי-אף-פי

אדריכלות וטכניקה מודרנית נפגשו בתצוגה רבת ההשראה של מקס מארה. כדאי לבחון את הקולקציה הזאת מקרוב; התמונות לא מעבירות את מרקמי הבדים – ובהם שיער גמלים, קשמיר וצמר האלפקות המזכיר פרווה – וגם לא את העבודה האיכותית שנעשתה במעילים השופעים. תנועת הבאוהאוס שימשה כנראה מקור השראה לסגנון היומיומי וכן לצבעי החום הרך ולגוני האפור־צפחה. גם היסודות היו מעודכנים כיאות: סריגים מחוזקים בעצמות ומכנסיים בגזרת פיג’מה, עם נעלי ספורט.

גם ורסאצ’ה הציגה תצוגה נהדרת. אמנם עור שמזכיר חנות סקס משדר אופי של מתבגרים (היו שם אפילו מגפי קאובוי עם ניטים, על עקבים). אבל אחרי הבגדים הזניחים של העונה שעברה, היא הצליחה לתמרן את ורסאצ’ה לכיוון לקוחות צעירות יותר בלי לאבד את התחכום ואת זהות המותג. ומלבד זאת, הפרשנות שלה לסגנונות כגון חצאיות סקוטיות (שהדש הקדמי שלהן עשוי עור שחור מבריק) ומעילים קלאסיים, מצמר בצבעי וגאס ופרווה בהדפס חברבורות ופסים, נראתה רעננה. לצד עגילים בצורת חניתות (בערך בגודל של מדחום בשר) וסרטי צוואר מעוטרים בקוצי מתכת ארוכים שידרה הקולקציה מסר חזק.

מאנגלית: אורלי מזור־יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו