צלם האופנה שלא מתעניין בבגדים

טים ווקר צילם ל”ווג” כבר כשהיה בן 25 ומאז הנציח במצלמתו את כל הכוכבות, מטילדה סווינטון עד קייט מוס. אחד מבכירי צלמי האופנה מציג עתה תערוכת אמנות

אימוג'ן פוקס, גרדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אימוג'ן פוקס, גרדיאן

צלמי אופנה הם לפעמים בוסים איומים – תובעניים, מלאי גחמות, לא הגיוניים. טים ווקר, שעבודתו מעטרת בעשור האחרון כמעט כל מגזין יוקרתי, אינו כזה. אבל די במבט אחד בתצלומיו הפנטסטיים והשאפתניים כדי לדעת שעבודה עם אדם שאינו מהסס לארגן ארוחת ערב חגיגית בחורשה, או לנפץ בובה ענקית ביער, או ליצור אפקט של שלג שנסחף לתוך בית מפואר - מן הסתם אינה עניין של מה בכך. "כשאתה מרגיש התלהבות עזה לברוא חזון שראית בעיני רוחך, אתה מתעלם מהמכשולים", כך מנסח זאת ווקר עצמו, בן 42, בקולו השקט.

ווקר בוחר בפרשנות מסוימת מאוד לצילום אופנה. עבודתו תיאטרלית, גובלת בסוריאליזם, ואם לומר משהו מובן מאליו על איש שפעם צבע חתולים פרסיים בגוני פסטל – רומנטית במיוחד. הוא יוצר את הסטים הדמיוניים שלו בעזרת אביזרים, וכל התמונות עתירות הפרטים היו קיימות במציאות בשלב מסוים. ווקר פועל ליצור את התצלומים שלו בתוך מה שהוא מכנה "הפרמטרים של הבלתי אפשרי" – משהו מוכרח להיות אפשרי מבחינה פיסית, ולא דיגיטלית, כדי שהתמונה תמצא הד בלבו של הצופה. "אחרת מרגישים בזיוף". כל תצלומיו נושאים את חותמו המזוהה, אם יש בהם דוגמני אופנה ואם לא. הוא רואה בכך דבר חיובי: "אם התמזל מזלך לפתח סגנון שמזוהה אתך, אתה מצלם בסופו של דבר אותן עשר תמונות עד סוף ימיך, גם אם אתה חושב שזו תמונה חדשה".

יצירתו של ווקר מוצגת בתערוכה המוצגת עתה (עד ספטמבר) במוזיאון בואוז במחוז דורהאם שבאנגליה. אוצר התערוכה, ששמה "טים ווקר: נופי חלום" (Tim Walker: Dreamscapes), הוא גרוויל וורתינגטון, לשעבר משופטי פרס טרנר, הסבור שעבודתו של ווקר היא "הרבה יותר מאופנה". התערוכה מראה את מקורות ההשפעה של הצלם בסוריאליזם הבריטי ומשרטטת את שורשיו הנטועים בציור הנוף האנגלי המסורתי. ווקר רואה בתיוג האמנותי שינוי מבורך: "מתחילת דרכי, הדבר שעיניין אותי באמת לא היה אופנה. מה שעיניין אותי היה אנשים. צילום אופנה איפשר לי להתעמק בחלומות ובפנטסיות, וזה מה שאני אוהב בו".

קריירת צילומי האופנה שלו החלה בשלב מוקדם. כמתלמד בן 19 ב”ווג”, הוא ייסד את ארכיון ססיל ביטון של המגזין. אחר כך נרשם ללימודי אמנות וצילום בקולג' אקסטר לאמנות. בתום לימודיו עבד בתור עוזר צלם בלונדון ואחר כך עבר לניו יורק ועבד כעוזרו של ריצ'רד אוודון. הוא צילם את הכתבה הראשונה שלו ל”ווג” בגיל 25 ומאז התפרסמו צילומיו בכל המגזינים החשובים. עבודתו עוררה חיקויים רבים ושינתה את כיוון ההתפתחות של צילום האופנה. תצלומיו מפסטיבל גלסטונברי 1998, שהראו מדורות, דוגמניות-על, שכמיות מרדיד אלומיניום ושדות בוציים, זכו להתייחסויות רבות באופנה שנוצרה מאז.

אף שתרם רבות לשיח בתחום האופנה, ווקר עצמו אינו נראה כשייך לתחום. הוא מתלבש בצבעים – כחול או ירוק מכף רגל עד ראש – ולא במותגים. האקססורי היחיד שלו הוא עיפרון התחוב מעל אוזנו כדרך הנגרים. "המנוע של האופנה והמסחר לא מפעיל אותי", הוא אומר. לדידו, האופנה היא פשוט תיבת תחפושות ענקית.

כיום הוא אינו עוסק בסטים עשירים אלא מתמקד בתמונות דיוקן פחות עמוסות. המפנה חל לפני כארבע שנים, כשרעיון שאפתני טיפוסי לצבוע וילה בצהוב בגון של פתקיות פוסט-איט, כדי שתיראה כאילו נטבלה בשעווה, התמוטט בשל שלושה ימי גשם וסופה. נהרות הצבע הצהוב שזרמו במורד כפר בסאסקס עוררו בווקר געגועים לאווירה חסרת הלחצים, באופן יחסי, של הסטודיו.

לא שהדיוקנאות שלו פשוטים. משום מה הוא אינו מצליח להגיע לצילומים ללא מזוודת אביזרים; אבל הוא רוצה שהתמונה הסופית לא תהיה מסע להגשמת חזון שהוא רואה בעיני רוחו, אלא עבודה משותפת עם המצולם. "לכן אני אוהב כל כך לעבוד עם טילדה” (סווינטון), הוא אומר. סווינטון היא אחת הנשים שווקר מרבה לצלם. הוא מצלם דרך שגרה קבוצה קטנה של נשים בעלות יופי ייחודי, לדעתו. הוא מזכיר את האנדרוגניות של סטלה טננט, את המוזרות של קריסטן מקמנאמי ואת המראה המאתגר של קארן אלסון – שבעבר נחשבה למכוערת וכיום תעשיית האופנה רואה בה יפהפייה של ממש.

סווינטון היא ככל הנראה חלומו של כל צלם. "היא כל כך מעורבת בצילום. היא נמצאת שם במלוא הנוכחות והיא כל כך מעורבת בדמויות שאנחנו חוקרים – אם זה דמות הדוכס הלבן הרזה של דייוויד בואי בשילוב המכשפה מהקוסם מארץ עוץ ואם דמות מציור סוריאליסטי. היא תמיד מוכנה ללכת על זה עד הסוף", הוא אומר.

את מי עוד הוא נהנה לצלם? "קייט מוס. יש בה חדוות חיים נהדרת. אני לא מכיר אדם אחר שחי את הרגע ב-100% כמוה. והמצלמה אוהבת את הרגע. גם אם ההכנות לפני הצילומים נמשכות המון זמן, זה עדיין רגע מדויק".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ