ראסל בראנד על שערוריית הוגו בוס: נחשפו קשרי הון-שלטון-עיתון - אופנה - הארץ

ראסל בראנד על שערוריית הוגו בוס: נחשפו קשרי הון-שלטון-עיתון

השחקן, שהזכיר את העבר הנאצי של מעצב האופנה, מסביר ברשימה ב"גרדיאן" מדוע עשה זאת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דפנה ארד

בשבוע שעבר ננזף הקומיקאי ראסל בראנד ("ארתור") בטקס איש השנה של המגזין "ג'י־קיו" בעקבות נאום שנשא ובו הזכיר שהמעצב הוגו בוס, שהחברה הקרויה על שמו נתנה חסות לאירוע, התעשר מעיצוב מדי הנאצים. הבוקר, בטור מיוחד בעיתון הבריטי "גרדיאן", סיפר בראנד על השתלשלות העניינים, תיאר בכישרון רב את המכניזם של אירועים מסוג זה והסיק מסקנות מחוויה שלו על קשרי הון-שלטון-עיתון בבריטניה.

בראנד זומן לטקס כדי לקבל פרס. ברשימתו הוא מתאר את תחושת הזרות והמבוכה שיש באירועי אופנה מפוארים וטיפשיים כאלה, שבהם עיתונאי אופנה שואלים אותך "את מי אתה לובש" ומאזינים לשיחות שאתה מנהל עם חבריך, ונשים לבושות בשמלות שחורות מקבלות כסף כדי לעמוד עם יד על המותניים מבלי לזוז. עוד הוא כותב כמה זה מביך לא לשתות במסיבת קוקטייל שבה מתרועעים זה ג'סטין טימברלייק, ויליאם הייג וראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון. "במקרה שאינכם יודעים, מסיבות כאלה הן לא מסיבות של ממש. זה מין כיף מהונדס ומוחצן, שמממש חזון של חנונים שמדמיינים מה המגניבים היו עושים בחללית".

ואז החל הטקס. הוא חלק שולחן עם חבריו, ביניהם נואל גלאגר ("אואזיס"), שדחק בו לחשוף את הפנים האמיתיות של האירוע, להיות נוראי כמו שהוא יודע. לדבריו, בנאומו הוא ציין שהוגו בוס עדיין פועלים באותו שם שבו הם מכרו בגדים לנאצים גם כדי לחתור תחת אירועים מסוג זה, שנועדו להסתיר מידע כזה מהתודעה הקולקטיבית, וגם כדי להראות לגלאגר מה זה.

 כבר כשסיפר את הבדיחה על הוגו בוס, כדבריו, הוא ראה כיצד הקהל באולם מתחלק לשניים: אלו שצוחקים ואלו ששותקים שתיקה רועמת. האחרונים, הוא כותב, מכבדים אירועים כאלו ומתעלמים מכך ש"זה לא יותר מריטואל מסחרי, ברית בין גוף תקשורת, GQ, לגוף מסחרי, הוגו בוס".

 בראנד מוסיף: "מה שהבנתי באותו ערב הוא שגם בתנאים קלילים שכאלו הממסד דורש שליטה ולא סובל שמאתגרים אותו, גם אם זה נעשה בכלי המתאים ביותר למטרה: קומדיה".

 לדבריו, לאחר הנאום שלו קיבל הערב תפנית מעניינת: "אווירה של חתונה שבה השושבין חושף שהחתן בגד בכלה... עם היטלר".

 הוא תהה מה עושים נציגי פרלמנט באירוע של מגזין אופנה והעלה את השאלה אם יחסי הכוח שנחשפו באירוע חסר חשיבות זה - המעידים על קשר עמוק בין הון-שלטון-ועיתון, שלא מאפשר לבקר את נותנת החסות בטקס חלוקת פרסים של מגזין - מתבטאים בלחצים מסחריים על מדיניות ממשלתית. גם גלאגר השתמש בבמה, שאליה עלה כדי לקבל את פרס האייקון, כדי לתקוף: "טוב לראות ששר החוץ שלנו נוכח באירוע הזה בזמן שבסוריה המצב מחורבן מתמיד".

 לסיום כותב בראנד: "הבנתי בערב הזה כמה עקרונות בסיסיים: שהזוהר איננו אמיתי, שהמסיבה אינה אמיתית, ושאתה מעביר את הזמן הרבה יותר בקלות כשאתה מצחיק את החברים שלך. כולנו יודעים מה שברור כשמש: אל תסמכו על פוליטיקאים, אל תסמכו על חברות גדולות ואל תסמכו על התקשורת. סמכו על עצמכם ואחד על השני. כשלוקחים נשימה עמוקה ומפנים את המבט מהספקטקל, מדהים כמה אבסורדי הוא נראה".

תגובות