מתה מעצבת האופנה סוניה ריקייל

ריקייל בת ה-86 אובחנה כחולת פרקינסון לפני כמעט 20 שנה. עם לקוחותיה הראשונות נמנו בריז'יט בארדו ואודרי הפבורן. נשיא צרפת פרנסואה הולנד ספד לה: "חלוצה"

רות פרל בהריר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סוניה ריקייל
רות פרל בהריר

מעצבת האופנה סוניה ריקייל מתה בסוף השבוע בגיל 86, כתוצאה מסיבוכים של מחלת הפרקינסון. ריקייל, שאובחנה כחולה לפני כמעט 20 שנה, התפרסמה בעיקר בזכות הסריגים הצבעוניים שעיצבה. היא הפסיקה לעמוד בראש המותג שנושא את שמה כבר בשנת 1995, אך נותרה קרובה לנעשה בחברה ושימשה בתפקיד נשיאה של כבוד. היא הותירה אחריה שני ילדים, ז'אן־פיליפ ונטלי.

ההודעה על מותה של ריקייל התקבלה מארמון האליזה. נשיא צרפת פרנסואה הולנד כינה את המעצבת "חלוצה", והוסיף כי היא סייעה לנשים להשיג "חופש תנועה" בזכות הגזרות המשוחררות שלה. 

ריקייל לצד פאקו רבן (מימין), ז'אן לואי דומא (שני משמאל) וז'אן פול גוטייה (משמאל), 2001צילום: JEAN-LOUP GAUTREAU/אי־אף־

ריקייל נולדה בפריז בשנת 1930, לאב ואם מהגרים מרוסיה ומרומניה. בראיון שהעניקה בשנת 2013 ל"גרדיאן", הודתה כי לעולם לא קיבלה הכשרה רשמית באופנה, אך כי פנתה לתחום מכיוון ש"לא רציתי להישאר בבית ולעשות עשרה ילדים". "לא התעניינתי באופנה בהתחלה, זה היה בשביל אנשים אחרים", אמרה ריקייל, "אבל לבעלי בזמנו היה בוטיק הלבשה בשם 'לורה', ואף פעם לא היה שם משהו שאהבתי. רציתי ללבוש בגדים שיגרמו לי לבלוט, אז החלטתי להכין כמה דברים שיתאימו לי".

התוצאה התקבלה בשנת 1962: סריג צמוד שנקרא בתקשורת "סוודר הנער העני". ההצלחה לא איחרה לבוא בדמות תמונה על שער המגזין "אל" ולקוחות מפורסמות כמו השחקניות אודרי הפבורן, קתרין דנב ובריז'יט ברדו. בסופו של דבר הפך "סוודר הנער העני" לאחד מהעיצובי המפתח של שנות ה–60.

סוודר של סוניה ריקייל, 2008צילום: Thibault Camus / AP
סוניה ריקייל מציגה קולקציית חורף, 2005צילום: אי־פי

ב–1968, לאחר שהתגרשה מבעלה, פתחה ריקייל את החנות הראשונה שלה בגדה השמאלית, בלב שכונת סן־זרמיין דה־פרה. האזור הומה הסטודנטים היה אידאלי עבור ריקייל, וכעבור שנה החלו הבגדים שלה להימכר ב"גאלרי לפאייט" וב"בלומינגדיילס" בניו יורק. בראיון משנת 2008 נזכרה באותן השנים: "לא ידעתי כלום, אבל עשיתי את כל מה שרציתי", אמרה לאתר WWD. "לא הקשבתי לאף אחד. הייתי כל כך אלימה וכל כך שתלטנית… אנשים שנאו או אהבו אותי. אלה שאהבו אותי, אהבו מאוד. מהאחרים לא היה לי אכפת כל כך".

בשנים האלה התקבע סגנונה של ריקייל, שבא לידי ביטוי בבגדי ג'רזי בגזרות ארוכות ודקיקות; סריגים צמודים או בגזרות אוברסייז כמו גם בפרוות בצבעים עזים. בידיעה על מותה ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי ריקייל מעולם לא "הוגבלה על ידי טרנדים, ותמיד הפרה את כל הכללים. היא שמה את המכנסיים בחזית כשחצאיות היו באופנה, והדגישה צבעים עזים כשגוונים שקטים היו 'אין'".

תצוגה של סוניה ריקייל, 2009צילום: Thibault Camus / AP
שמלה של סוניה ריקייל, 2005צילום: רויטרס

בשנת 1987, בראיון ל"ניו יורק טיימס", תיארה ריקייל את פרופיל הלקוחה שלה: "היא שברירית, אבל חזקה", אמרה. "אנחנו נשים עובדות. חוץ מזה, יש לנו בעיות כמו טיפול בילדים, בגברים ובבית. כל כך הרבה דברים. אני מנסה להסביר את זה בבגדים שלי. הם הבגדים של חיי היום־יום".

בשנת 1990 פתחה ריקייל את חנות הדגל שלה בבולוואר סן־ז'רמיין. באותה השנה מנה המותג שלה 200 חנויות ברחבי אירופה, אסיה וארצות הברית. למרות הצלחתה התעקשה ריקייל לשמור על צביון משפחתי, שבא לידי ביטוי בהעברת משרת מנהלת החברה לבתה נטלי באמצע שנות ה–90.

סוניה ריקייל בתצוגה בפריז, 1980צילום: JEAN-CLAUDE DELMAS/אי־אף־
שמלה של סוניה ריקייל, 2016צילום: SONIA RYKIEL

ב–2002 החליטה ריקייל לפתוח בפריז חנות לינז'רי וצעצועי מין בשם "ריקייל וומן". בתה, נטלי, אמרה ל–WWD אז כי ההחלטה היתה צעד הגיוני, משום שאמה תמיד שאפה לשחרר נשים. "לפני 40 שנה היא אמרה להן להיפטר מהחזיות שהן לבשו מתחת לסוודר 'הנער העני'".

עם פרישתה בשנת 2009, שנתיים לאחר שמינתה את בתה לנשיאת החברה, הוענק לריקייל עיטור מסדר הכבוד הצרפתי עבור 40 שנות פעילותה בתעשיית האופנה הצרפתית. ב–2012 רכשה חברת "פירסט הריטאג' בראנדס" 80% מהמותג "סוניה ריקייל" עבור סכום שלא נחשף. על פי האתר "ביזנס אוף פאשן", עד לאותה נקודה היה המותג אחת משתי חברות האופנה העצמאיות היחידות שנותרו בפריז.

באותה השנה פרסמה ריקייל ספר שבו חשפה כי היא סובלת ממחלת הפרקינסון, שאותה כינתה, על פי ה"גרדיאן", "הפרקינסון המזורגג שלי". ריקייל, שחיברה כמה רומנים, אמרה כי בחרה לכתוב על מצבה, לאחר שלא יכלה להסתיר יותר את התסמינים, ובהם רעידות. "אני לא רוצה להראות את הכאב שלי. התנגדתי, ניסיתי להסתתר, להעמיד פנים ששום דבר לא קרה, אך זה בלתי אפשרי", כתבה המעצבת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ