הפנים היפות של הסכסוך: ג'יג'י חדיד היא הטופ מודל הפלסטינית הראשונה

צילום השער של מיכאלה ברקו ל"ווג", בנובמבר 1988, נכנס מזמן למיתולוגיה של המגזין. לא מפתיע אם כך שלרגל ההשקה המחודשת של אתר הבית, החליטה העורכת אנה וינטור לשחזר אותו. השאלה היא למה בחרה לשם כך דווקא בדוגמנית ג'יג'י חדיד - האם בשל מוצאה הפלסטיני או משום שהיא האיט־גירל הבאה?

שחר אטואן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שחר אטואן

על המיתולוגיה שנרקמה מסביב לשער הראשון שהפיקה אנה וינטור ל"ווג" האמריקאי, עם מינויה לעורכת הראשית של המגזין, סופר רבות: זה היה בשנת 1988, בערך בזמן הזה של השנה, ווינטור - מינוי צעיר ומבטיח עם ניסיון עריכה מגוון במגזינים כמו "הרפרס בזאר" והמהדורה הבריטית של "ווג" - התכוננה לצילומי השער של הגיליון הראשון בעריכתה, מהדורת נובמבר של אותה השנה. העורכת הנכנסת, שכבר נודעה בעין חדה ובתפישה אסתטית רעננה שאיזנה בין תעוזה יצירתית לגישה מסחרית, ליהקה לצילומים את הדוגמנית הישראלית מיכאלה ברקו. זו, אז בת 18, היתה חתומה בסוכנות "עלית" בפריז והספיקה לרשום כמה הישגים נכבדים בזירה הבינלאומית לפני שהתעתדה להתייצב לצילומי השער מול הצלם פיטר לינדברג.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ