למה העולם רוצה להסתיר את השמנות

הטלוויזיה מכחישה את קיומן, האופנה מסתירה אותן ומעמידה פנים שלא, הקולנוע מנציח את הסטריאוטיפים המאיימים שלהן וכל אחד מרגיש שמותר לו להעיר להן על הסיכונים לבריאותן. למה ההדרה של נשים שמנות נמשכת גם בשעה שהיחס ל"אחר" משתנה, ומתי כבר תיפול דיקטטורת הרזון

שחר אטואן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שחר אטואן

כשהאמנית האמריקאית היילי מוריס־קפיירו יוצאת לצלם סדרה של דיוקנאות עצמיים, היא אינה מתייחסת לעצמה כאל לב העניין. במרבית צילומיה היא אמנם ניצבת במרכז, מחוללת את הדרמה המתועדת בהם, אבל עניינה האמיתי הוא אחר: תגובותיהם של העוברים והשבים לגופה, גוף של אשה שמנה. הרעיון לסדרות האלו נולד במקרה, ב-2010, תקופה שבה נהגה מוריס־קפיירו לצלם את עצמה באתרים הומי אדם שבהם חשה מודעת במיוחד למשקלה, למשל מסעדות או בריכות שחייה. בצילום חטוף כזה, שיצרה בכיכר טיימס במנהטן, צד את עינה יום אחד עובר אורח שהביט בה בבוז עמוק, ומאז היא מנציחה אחרים כמותו. מצוידת בחצובה ומלווה באסיסטנט, היא יוצאת למקומות סואנים, וכמעט תמיד מגלה בצילומיה תגובות סלידה — בין שזו קבוצת מתבגרים מגחכת, תיירים שבוהים בה אוכלת גלידה או שוטר בתפקיד הלועג לה בזמן שהיא משוחחת בטלפון על המדרכה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ