האם אנה וינטור תשרוד את המהפכה המתחוללת בארה"ב?

למרות שההתפטרות של עורך "בון אפטיט" וההתנצלות של עורכת "ווג" בפני הקהילה השחורה מעידות על התפכחות מסוימת ב"קונדה נאסט", לא בטוח שתרבות ארוכת שנים שמבוססת על אליטיזם והדרה באמת יכולה להשתנות

אנה וינטור. פריבילגיה לבנה
אנה וינטור. פריבילגיה לבנהצילום: רויטרס
ג'יניה בלאפאנטה, ניו יורק טיימס
ג'יניה בלאפאנטה, ניו יורק טיימס

לפני שבועיים התפטר אדם רפופורט ממשרתו כעורך הראשי של כתב העת "בון אָפֶּטיט", אחרי שתמונה מפלילה ממסיבת האלווין הופצה באותו הבוקר ברשת החברתית. בתמונה, שצולמה ב–2004 ונלקחה מארכיוני חוסר הרגישות האדירים שאליהם תרמו — שלא ברצונם — כל כך הרבה אנשים בעלי השפעה, נראה רפופורט כשהוא לובש חולצה ללא שרוולים ועונד שרשרת זהב עבה ומחופש ל"פאפי" של אשתו, הכינוי שהיא צירפה לתמונה בפוסט באינסטגרם שנים אחדות לאחר מכן.

התברר שרפופורט התמודד עם יותר ויותר תלונות מצד חברי הצוות שלו בנוגע להתנהגות המשפילה של העיתון כלפי עובדים בני מיעוטים, והדרכים המפוקפקות שבהן חטיבת הווידיאו הפופולרית שלו הציגה "בישול רב־תרבותי". אך כל אלה לא היו סיבות מספיקות לאלץ אותו להתפטר.

ציוצים של עובדיו של רפפורט, שמעידים כי הופלו לרעה

ככל שהזמן חולף נראה שגופים רבי עוצמה דורשים שוב ושוב שהאשמות על דעות קדומות וגזענות יהיו מגובות בראיות מצולמות, כדי למנוע אפשרות של ספקות רפלקסיביים או פשוט לא נוחים. שוטרים ניצלו לרעה את סמכויותיהם במשך עשרות שנים בלי שנדרשו לתת את הדין על כך. רק כשהתרבו צילומי הווידיאו, שחשפו את הברוטליות והגזענות הממוסדות, החל העולם להביע את הזעם שרחש כל הזמן מתחת לפני השטח. וכך, באמצעות האייפון, נעשה סוף סוף צדק.

במשך עשרות שנים דגלו מגזיני סגנון החיים של "קונדה נאסט" ברעיון שישנם "אנשים נכונים" ו"אנשים לא נכונים", קביעה שנעשתה על פי זכות מוּלדת; ישנם אנשים עשירים וישנם אנשים זניחים; ישנם אנשים יפים וישנם אנשים מקוללים

מהבחינה הזאת, סילוקו של רפופורט בגלל צילום היה מעשה ראוי. "בון אפטיט" שייך ל"קונדה נאסט", אימפריית תקשורת שכנראה אין לה מתחרה בכל כדור הארץ בסגידתה לדימוי. במשך עשרות שנים דגלו מגזיני סגנון החיים של החברה הזאת — הן ברמת התרבות הארגונית והן בהשקפת העולם הממותגת — ברעיון שישנם "אנשים נכונים" ו"אנשים לא נכונים", קביעה שנעשתה על פי זכות מוּלדת; ישנם אנשים עשירים וישנם אנשים זניחים; ישנם אנשים יפים וישנם אנשים מקוללים — פרדיגמה שהפכה להיות בלתי נסבלת בצורה מסוכנת, שהחברה מתאמצת לשנות.

בתוך המסגרת של "קונדה נאסט" ממשיכים מעסיקים רודניים לעשות כרצונם, ומאלצים את הכפופים להם לעבור טרטורים אינסופיים. את כל אלה הצדיקו בשם היופי והרווחים. "מי שהיה קשה נחשב למבריק", אמרה לי קים פראנס, לשעבר העורכת הראשית של כתב העת "לאקי".

מגזיני "קונדה נאסט"

רודנות משולבת בכישרון

אין אדם ב"קונדה נאסט" שזכה למוניטין של רודנות משולבת בכישרון מולד כמו אנה וינטור, העורכת של ווג, המנהלת האמנותית של החברה ולאחרונה גם "היועצת לתוכן עולמי". רפופורט, שעבד בחברה 20 שנה והפך את "בון אפטיט" מכתב עת מקרטע למצליח, היה כפוף לה.

אילו מין הנחיות ניהול היה צריך להביא בחשבון? לווינטור, שהתפרסמה בסגנונה המיוחד ודרשה שהכפופים לה יבואו חצי שעה לפני הזמן לפגישות מסוימות שבהן השתתפה, אולי לא היתה הסמכות המוסרית לנסות למשל לשכנע את רפופורט לא לדרוש מהעוזר שלו (שחור, בוגר סטנפורד) לנקות את מחבטי הגולף שלו (זה היה אחד הפרטים שנחשפו לאחרונה בתחקיר "ביזנס אינסיידר" על "בון אפטיט").

אנה וינטור. מתאמצת להישאר רלוונטיתצילום: REUTERS

גזע הוא נושא בעייתי ב"קונדה נאסט". אחדים מהעובדים הלא־לבנים שעמם שוחחתי, שכולם פוטרו בשנים האחרונות, דיברו על האתגרים שאיתם נאלצו להתמודד. הם נאבקו כדי להשמיע את קולם או כדי לקבל את המשאבים שהיו נחוצים להם כדי לבצע את המוטל עליהם בצורה הטובה ביותר; הם התמודדו עם בורות ועם סטריאוטיפים על עצלנות מצד ממונים לבנים כשהיה צורך לסקר נושא הקשור לתרבות השחורה; וכולם אמרו שהיו מותשים מהעובדה שתמיד היו צריכים להסביר הכל. למרות שהם כבר לא עובדים יותר ב"קונדה נאסט", כולם חששו לדבר בפומבי נגד התאגיד וביקשו לשמור על עילום שמם מחשש לנקמה או מוניטין של "קוטרים" שעלול להקשות עליהם למצוא עבודה.

כל עשרת העורכים הראשיים ששמותיהם מתנוססים בעמודים הראשיים של "ווג" הם לבנים. דובר "קונדה נאסט" מסר כי 14% מהמנהלים הבכירים בחטיבות השונות של "ווג" אינם לבנים. ב–5 ביוני, כשהתעצמו ההפגנות על מות ג'ורג' פלויד, שלחה וינטור מכתב לחברי הצוות שלה, ובו הודתה כי "לא קל להיות עובד שחור ב'ווג'", וכי המגזין "לא מצא מספיק דרכים לקדם ולפנות מרחב לעורכים, עיתונאים, צלמים ועובדים שחורים אחרים".

"ווג" עשה אמנם מאמצים רבים בשנים האחרונות להציג נשים שחורות על השערים שלו — ריהאנה, סרינה ויליאמס, לופיטה ניונגו — אך הדלת נפתחת בקלות הרבה יותר גדולה לנשים לבנות. בתחום הזה, במיוחד, יש למורשת משקל רב. כשלברון ג'יימס עשה היסטוריה ב–2008 והיה הגבר השחור הראשון שהופיע על שער המגזין, הופיעה לצדו דוגמנית העל ג'יזל בונדשן שהוצגה כנערה הלבנה שהוא מחזיק בזרועותיו, רפרנס שאי אפשר לטעות בו ל"קינג קונג".

משרדי "קונדה נאסט". סילוקו של רפופורט היה מעשה ראויצילום: צילום מסך מחשבון האינסטגרם condenast

אחד מדוברי "קונדה נאסט" הודה שהעיתון צריך עוד לעבור דרך ארוכה בכל הנוגע לקידום גיוון בחברה. עם זאת הוא גם הגן על הרקורד של וינטור והצביע על העובדה שהיא תמכה בלהט בהמון מעצבי אופנה לא־לבנים לאורך הקריירה שלה, וסייעה לגייס בעבורם כספים בעבודתה עם "מועצת מעצבי האופנה של אמריקה". היא גם מינתה שתי עורכות שחורות בראש "טין ווג", שתוכנו ממש רדיקלי — בתחילה את איליין ולטרות' ולאחר מכן את לינדזי פיפלס וגנר.

כשלברון ג'יימס עשה היסטוריה ב–2008 והיה הגבר השחור הראשון שהופיע על שער המגזין, הופיעה לצדו דוגמנית העל ג'יזל בונדשן שהוצגה כנערה הלבנה שהוא מחזיק בזרועותיו, רפרנס שאי אפשר לטעות בו ל"קינג קונג"

מנגד, וינטור ניצבת בראש "ווג" זה 32 שנה, ובתקופה הזו היא חיזקה ועיגנה ערכים של שושלות דם, ייחוס ופריבילגיה יותר מאשר כל אדם אחר בתקשורת האמריקאית. רשימה קצרה של כל עוזריה במאה ה–21 כוללת את בתו בוגרת ייל של מנהל להקת מחול ממיאמי, צאצא בוגר דרטמות' של נשיא בנק גדול, הבת בוגרת פרינסטון של תסריטאי זוכה אוסקר ועוד. למשך המון זמן, האתוס של "קונדה נאסט" קבע כי עלייך להיות רזה, מהממת ובעלת קורות חיים ללא דופי כדי להגיש למישהי אחרת מקיאטו.

אין ספק שווינטור מאמינה שהיא יכולה לנפץ את הפרדיגמות שהיא עצמה קידמה. ההתנצלות הפומבית מ"בון אפטיט" היתה יוצאת דופן כיוון שכללה הודאה בכשל והבנה שהמגזין ניצל וגרף הון סימבולי על העובדים הלא־לבנים שמועסקים בו.

כחלק מתרומתה לגל הקידמה החדש הזה, וינטור כתבה מאמר לאתר "ווג" שבוע אחרי מותו של ג'ורג' פלויד. היא הביעה תמיכה בתנועת "חיי שחורים חשובים", וקראה לג'ו ביידן לבחור אשה שחורה לתפקיד סגניתו. בתור מישהי שבמשך זמן רב נראתה כסולדת מאקטיביזם, על אף שהעולם סוער זה שנים על אי השוויון, ההתנהלות הזאת נראתה כניסיון נואש להישאר רלוונטית. דובר החברה התרעם על הדברים האלה, וטען כי התפקיד של "קונדה נאסט" הוא "לסקר את מה שמתרחש ברגע הנוכחי בתחום התרבות".

אנדרה ליאון טאלי. לא מאמין שווינטור יכולה להשתנותצילום: Ike Edeani / NYT

רצה הגורל, וגם לאנדרה ליאון טאלי — שכתב לאחרונה ממואר על יחסיו המורכבים עם וינטור כגבר שחור וכעורך ותיק לשעבר ב"ווג" — היה הרבה מה לומר על הרגע הנוכחי. בשבוע שעבר, בראיון לרדיו, הוא השמיע את דעתו על השינוי שהתחולל לכאורה בבוסית שלו לשעבר. "אני רוצה לומר דבר אחד: אנה וינטור היא בחורה קולוניאליסטית", אמר. "אני לא חושב שהיא תסכים אי פעם לוותר על זכויות היתר שלה בתור לבנה".

כתבות מומלצות

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

קראק פאי הקלאסי של גוז' ודניאל

משחקים עם קראק פאי: ארבעה מתכונים לעוגה הממכרת

פרויקט הרצל 138

סוף סוף יש סיבה לעצור ולהביט בבית הבאר ברחוב הרצל

הדרך הקלה והטובה ביותר להימנע מקרני השמש היא להפחית את החשיפה הישירה

מה ההבדל בין כתמי שמש לנמשים ומה גורם להם?

אבישי בן-חיים

ל"ישראל השנייה" מגיע דיון רציני יותר, ובעיקר כזה שמבוסס על אמת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"