מעשה הפסיפס של תמר פרימק - קולקציה - הארץ

מעשה הפסיפס של תמר פרימק

הקולקציה החדשה של תמר פרימק שואבת חומרים ממקומות רבים - אריגים ממצרים וסוריה וחרוזי זכוכית מצ’כיה - אבל בסופו של דבר מפנה את מבטה אל המקומי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המעצבת תמר פרימק מפנה את תשומת הלב לצג המחשב שלה, ולצילום של פסיפס גלגל המזלות מרצפת בית הכנסת בקיבוץ בית אלפא המוצג עליו. לדבריה, הוא שימש כנקודת מוצא בקולקציה שעיצבה לקראת האביב הקרוב. די במבט מרפרף על הפריטים שמרכיבים את הקולקציה הזו כדי להבין על מה היא מדברת: בין השאר זה הדוק החמים ששוטף את גווני הבגדים והרמזים למוזאיקות בעיטוריהם. אך כפי שאמרה פרימק בעצמה, "הפסיפס מייצג עולם ומלואו, והייתי יכולה ליצור ממנו כמה קולקציות נפרדות.” הנקודה החשובה במקרה הזה היא שהמעצבת מפנה את מבטה אל המקומי, ומהחומרים הללו ניזונה עבודתה.

בקולקציית אביב-קיץ 2013, שכותרתה "פסיפס", למלאכת השיבוץ העתיקה הזו משמעות נוספת שמתייחסת למגוון האופנים שבהם הורכבו הדגמים. בין שאלה זוגות מכנסיים או ז'קטים שהרכיבה מרצועות של בד צבעוני או שיבוץ של טלאי רקמות עתיקות בשמלות גלביה אווריריות במראה כנעני. בפועל אגב, הרכיבים הללו לוקטו מרחבי העולם: הכותנה ממצרים, חלק מהאריגים יובאו מדמשק וסרטי בד או תחרה עתיקים וחרוזי זכוכית צ'כיים אותרו בחנויות סדקית באירופה. חלקם מתקופה שהתגוררה בגרמניה ועיצבה בעבור המותג “שומאכר".

מתוך קולקציית אביב-קיץ 2013 של תמר פרימקצילום: גולי כהן

בחמש השנים שחלפו מאז שייסדה מותג עצמאי (אז הוא נקרא "אישתר". החל מהעונה הוא נושא את שמה של המעצבת) היא מתיכה את הרכיבים הללו יחד בבגדים שהיא יוצרת בסטודיו השוכן בדירתה שבמרכז תל אביב. המציאות שבחלל העבודה והמגורים המשותף מורכבת גם היא מפיסות קטנות: בחדר הסמוך לסטודיו, למשל, יושבת אשה ליד שולחן אוכל ורוקמת עיטורים על אחד הפריטים. פרימק מספרת כי ישנם ימים שמתקבצת סביבו חבורת רוקמות. וברגע מסוים ביום, היא אומרת, תכונת העבודה בבית בשיאה, ואז כשילדיה חוזרים הביתה מביה”ס חלל העבודה שב להיות בית והיא לאם במשרה מלאה.

למזיגה הזו יש עכבות בעבודתה. "אין לי מושג לגבי הטרנדים, אני לא ממש עוקבת. אני עסוקה מדי," היא אומרת בחיוך. "אני יוצאת לרחוב, סופגת את מה שאני סופגת, ואיכשהו זה יוצא מחובר לאופנה בסופו של דבר. לצורך העניין, אתה תראה שזה יהיה עדכני גם לשנה הבאה”.

הרעיון של עדכניות ארוכת טווח נשמע מופרך מעט במחזוריות המהירה של האופנה כיום, אך בבגדיה של פרימק הוא עניין רציני למדי. אופנה ניזונה מהחדש - מהרגשה, רעיון או תפישה שהשובל שלהם מדגדג את מערכת העצבים הקולקטיבית ולכן אפשר לחוש או להרהר בהם גם אם לא ניתן עדיין לנסחם ברהיטות. באופן טבעי, טלטלות, חזותיות או תפישתיות, הן מנת חלקה. לעיצוביה של פרימק, לעומת זאת, היגיון ותחביר משלהם, והם נובעים מעולמה הפנימי של המעצבת ומסוגי ההשראות שהיא מלקטת. לרוב זהו גם מקור הנביעה של החידוש.

מתוך הקולקציה של תמר פרימקצילום: גולי כהן

כך, לדוגמא, דגמים מסוימים יכולים להופיע במלתחה שהיא מעצבת עונה אחר עונה עם הבדל בסוג הבד. ובין שזוהי שמלת משי ארוכה בסגנון מזרחי מאופק שנחתכה מיריעת בד שאביה איתר בעבורה בעזבונה של גבירה ארמנית מירושלים, או חצאית קצרה מפשתן מודפס באיורי דמויות כמו נפוליאוניות שכאילו נתלשו מספרי היסטוריה ישנים - בדים הם מקור הנאה והנעה עיקרי בעבודתה.

עיצוביה גם אינם מדברים בשפת האופנה הגבוהה. הם לא משדרים זוהר או מיניות מוחצנת, ואינם מכוונים לאתגר את התפישה בעיצוב הגוף בדרכים חדישות. הגזרות שהיא מעצבת הן בסיסיות ברובן, נינוחות, ועיקר ייחודן טמון במלאכות היד העדינות, ובשיבוצי הבדים. במיטבה, היא יכולה להניב פריטים מקוריים ושובי לב כמו למשל סדרת הסריגים הצחים והדקיקים שעליהם נרקמו דגמים מופשטים בחוטים צבעוניים. תנועת הקו המרוסק שלהם מעלה על הדעת לא רק את השבירות של פסיפסים, אלא גם את התנופה המקוטעת של משיכות המכחול בציורים אימפרסיוניסטיים. ולעתים זוהי בחירת הבדים שעושה את כל ההבדל, כפי שממחישה זאת חצאית כותנה בגוון של חמרה, באריגת מוארה, שרצועת בד רקום שזורה באמרתה. אך ברגעים מסוימים חדוות האומנות הזו מביאה עמה גישה נאיבית ומניבה ביטויים גולמיים לרעיונות המרכזיים שבבסיס הקולקציה, במקרה הזה הפסיפס. בקולקציה הנוכחית אלו דפוסים של דגמים מתוך פסיפסים עתיקים, משובצים באבני חן או בחרוזים, ששולבו על גבי חולצות, מכנסיים ושמלות בגוון שמנת.

את שפת העיצוב השלווה והייחודית לה ניתן לזהות בנקל, והדבר המעודד ביותר שמלתחת האביב הנוכחית מבשרת עליו הוא התפתחותה לאפיקים חדשים. חליפות היום הבהירות והבלתי מחייבות שיצרה העונה לראשונה הן דוגמה בולטת לכך. לא זאת בלבד שהן מצביעות על בשלות חדשה, הן גם מרחיבות את תבניות הלבוש שפרימק מציעה ללקוחותיה.

מתוך הקולקציהצילום: גולי כהן

אולם דווקא המסגרת של הקולקציה היא נקודתה החלשה. כשהוצגה על המסלול בשבוע האופנה בנובמבר אשתקד, הרושם המרכזי שהותירה הוא שחסרה לה נקודת התייחסות מודרנית יותר. כזו שתוכל לזכות גם דגמים בעלי אופי תקופתי מובהק בתחושה חריפה של הווה מתמשך. האלכימיה של הרגע האופנתי הזה היא מאתגרת, ולא פחות מורכבת ממנה היא היכולת להרכיב תמונה שלמה מרכיבים קטנים.

טווח מחירים: חולצות: 
590-1,380 שקל. מכנסיים: 
780-1,790 שקל. ז'קטים: 
1,450-4,500 שקל. חצאיות ושמלות: 820-6,500 שקל. תמר פרימק, רופין 43, תל אביב. לתיאום ביקור 052-2630564. או באתר www.tamarprimak.com

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ