שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

משחק מקדים

הסערה שחוללה תצוגת האופנה של 
ריק אוונס בפריז חשפה, יותר מאשר את איברי מינם של הדוגמנים, את הצביעות הנהוגה ביחס לעירום גברי ואופנה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

פוליטיקאים, גנרלים וטרוריסטים לא מפסיקים להתחרות ביניהם למי יש יותר גדול, כך שאין חדש בטענה שגברים מרבים לעסוק בזין שלהם. ובכל זאת, תצוגת האופנה של ריק אוונס במסגרת שבוע אופנת הגברים בפריז חוללה מהומה בשבוע שעבר, כשארבעה דוגמנים צעדו על המסלול כשהם לבושים בגלימות כבדות וארוכות בעלות חורי הצצה שחשפו את המפשעה שלהם.

הרשת געשה וסימנה מיד את התופעה בהאשטאג #dickowens, ותמונות מהתצוגה הופצו כל עבר - מה שחשף, יותר מאשר את איברי מינם של הדוגמנים, דווקא את הצביעות החוגגת בקשר לעירום גברי ולאופנה, שתמיד ניהלה יחסים מורכבים עם אזור החלציים. המעצב אוונס, בתגובה, הסביר שמדובר בעצם במשובת נעורים: "בנים עם הבולבולים שלהם בחוץ זה דבר כל כך פשוט, קדמוני, זו מחווה ילדותית".

בכלל, שבועות האופנה בזמן האחרון, מלונדון דרך מילאנו ועד פריז, סימנו את הגבר החדש כפגיע וחשוף מאי פעם. אל אוונס והגלימות שאיבר המין הגברי הציץ מבעדן הצטרפו מעצבים כמו כריסטופר שאנון, ששלח אל המסלול דוגמנים בחליפות ספורטיביות שלאורכן לכסניות פרומות שחשפו רגליים, וקרייג גרין שעיצב סריגים עם חורי הצצה גדולים ועגולים שחשפו את הבטן הרכה של הדוגמנים שלו.

בו בזמן, ובניגוד לעשור האחרון ולמראה הסקיני הטעון בסקס אפיל, הבגדים של גברים עוברים מהפך: הם גדולים יותר, נשפכים יותר, מסמנים אולי הגנה וכיסוי, ובתוך כך את הרצון גם לחשוף ולהציג את השבריריות שלהם עצמם. מעין משחק מקדים של חוזק וחולשה, שמקבל ביטוי אופנתי מסקרן.

התצוגה של ריק אוונס עוררה כמה שאלות עקרוניות על הקשר שבין בגדים לגוף הלובש אותם: אם הבגדים מכסים טפח ומגלים טפחיים, מה הם אומרים עלינו בעידן הזה? הרי אפשר לעקוב אחרי הרצון לכסות את הגוף האנושי מאז אותה טעימה אסורה מפרי הדעת בספר בראשית, שפקחה את עיניהם של אדם וחווה לעירום של גופם, ולעלה התאנה, שהיה הלבוש הראשון שכיסה את ערוותם של בני אדם. משם אפשר להמשיך ולמנות פריטי לבוש שהגנו, כיסו, הבליטו והדגישו את אזור החלציים, בעוד שמשטרת המוסר הטעינה אותם במשמעויות אתיות, דתיות ופוליטיות. גם אם האזור הזה היה תמיד מכוסה איכשהו, הוא זכה לשלל פרשנויות אופנתיות — מעלים וחומרים טבעיים ועד בד הניילון של הספידו, שאחז בחבילה והציג אותה לעין כל.

אם 2014 היתה השנה של התחת, בעיקר באגף הנשי, הרי 2015 מסתמנת כשנה של המפשעה הגברית. רק לאחרונה קמה מהומה סביב קמפיין התחתונים של ג'סטין ביבר לקלווין קליין, כששמועות על ריטוש בפוטושופ והגדלת החבילה שלו עוררו מהומה (יחד עם איומים בתביעות מצד הזמר-דוגמן). אבל מי שחושב שרק מאז המאה ה-20 חוגג המערב את האזור הזה, טועה. דווקא המודרניות חינכה את הגברים (כמו את הנשים) להבחין בין הפרטי לציבורי ולהסתיר בפומבי את מה שאפשר לחשוף בחדרי המיטות בבית. בימים רחוקים יותר פועלים בריטים נהגו ללכת ברחובות בכותנות חושפניות למדי, מלכים בצרפת קיבלו אורחים במיטה בעודם חצי מעורטלים, ובימי הביניים לבשו גברים מעין כיסוי לאזור החלציים, codpiece שמו — מעין שק מעור שכיסה את איבר המין והתחבר למפשעה בעזרת שרוכים וכפתורים. מה שנולד אז מתוך רצון להגן ולכסות נהפך מהר מאוד להצהרה על גבריות ולסמן של כוח, בדמות כיסוי אופנתי דומיננטי, כזה שהבליט, הדגיש והשאיר מעט מאוד לדמיון.

ובחזרה להווה, לשבוע אופנת הגברים בפריז: התצוגה של הבלגי וולטר ון בריקנדונק נפתחה עם דוגמן שלבש טוניקת פלסטיק שקופה שעליה נכתב "Stop Terrorizing our World". ההקשר, פיגועי הטרור האחרונים בפריז, היה ברור. המעצב גם שלח למסלול דוגמנים עם שרשראות שעליהן תליונים בצורת אביזרי מין — הומאז' לאמן פול מקארתי שהציב באוקטובר האחרון בכיכר ואנדום בעיר פסל בדמות צעצוע מין מתנפח בצבע ירוק שדמה גם לעץ כריסמס, מה שחולל מהומה רבתי והביא לתקיפה אלימה של האמן בידי עובר אורח שנעלב מהיצירה בשם הפטריוטיות הצרפתית. יומיים אחר כך פוצצו ונדליסטים את הפסל והוציאו ממנו את האוויר.

הקולקציה של בירקנדונק נקראה "Explicit Beauty" ועל חגורות הבגדים נכתב "זהירות: יופי בוטה". זו היתה אזהרה כללית שחרגה מגבולות התצוגה של המעצב הבלגי המוכר וביקשה להסב את המבט לגוף הגברי, ובכלל ליופי, גם אם משטרת המוסר כבר עמדה על הרגליים האחוריות שלה. "יש להגן על הצורך ועל הזכות להיות מוקפים בדברים יפים", הוא אמר בסוף התצוגה, "הרי יותר ויותר לאנשים לא מתאפשר לראות את הדברים האלה".

אולי גם משום כך הצליח אוונס לטלטל את ספינת עולם האופנה הגברי המנומנם. אחרי מותן של החליפות, אולי המדים האחרונים של הגבר המערבי, ואחרי הניסיונות לשלב שמלות וחצאיות במלתחה הגברית, כמעט שלא נשאר טאבו אחד שלא נפרץ. האיברים המוצנעים שנחשפו מתוך הגלימות של המעצב השערורייתי הצליחו להעלות על סדר היום את הדיון על גבולות המוסר, חוקי הצניעות הלא-כתובים ומהות הבגדים שאנחנו לובשים, שכבר מזמן לא עשויים מעלים המכסים את האיברים האינטימיים.

"בעזרת חשיפה של כמה פיסות בשר טוען אוונס כמה פגיע הבסיס של מה שאנחנו חושבים על גבריות", כתב גאי טרבאיי, מבקר האופנה של "הניו יורק טיימס". במובן הזה אפשר לשאול האם אוונס לא חשף גם כמה פגיע עולם האופנה ותעשיית הביגוד באופן כללי, כמה צביעות ומוסר כפול משחקים בו תפקיד, ועד כמה איברים חשופים עדיין מחוללים מהומה, גם ב-2015. אם בירקנדונק הזהיר שמדובר ביופי בוטה, בא אוונס והציג אותו לראווה. לא הייתי שם בתצוגה, אבל מותר לשער שמישהו בשורות הראשונות לחש, א-פרופו עולם האופנה, "המלך הוא עירום". ה

צילום: Jaap Buitendijk / Digital / 35mm

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ