אופנה : מועדון הג'נטלמנים | שושנה בין אספלטים

העידון העירוני והחספוס הכפרי נתפשו עד לאחרונה כשני צדדים מנוגדים של אופנת הגברים שלעולם לא ייפגשו. לא עוד

סהר שלו, אייל דה ליאו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סהר שלו, אייל דה ליאו

מאז ומתמיד היה מועדון הג'נטלמנים מוסד עירוני: הוא פועל בעיר, מתייחס ללבוש כחלק מפעילות עירונית, ונהנה מקצב פעימות הלב האורבניות שמזרימות דם חדש לבגדים, ללבוש ולהתנהגות בכל מקום בעולם. "הרחובות ממריאים לאט", אמר המשורר, והג'נטלמנים מנסים לפעמים לצאת במהירות אל מחוץ לשבילי האספלט העירוניים ולהציץ בזהירות אלרגנית על הטבע ביופיו המסוכן.

המתח בין העיר לכפר, בין הפראי למודרני, או בכלל בין הטבע לתרבות הוא קונפליקט שמלווה את ההיסטוריה המערבית מאז שנולדה. מצד אחד, תהליכי העיור הלכו ונעשו אינטנסיביים יותר, כפרים ומושבים נזנחו, וההיסטוריה מתמלאת בסטטיסטיקה של אסונות טבע שלא מוציאים שם טוב לכוחות הטבעיים שנמצאים מעבר לאוטוסטראדות. מצד שני, הטבע המשיך להקסים ולכשף רבים וטובים, עד שבשנים האחרונות יש תנועה גדולה, חזקה ומרתקת שקוראת לבחינה מחודשת של הטבע העירוני, לטשטוש הגבולות שבין טבע לעיר ולשילוב אורגני ביניהם.

קחו למשל את תופעת הפארם-קאלצ'ר בעיר, שמעודדת תושבים להפחית את הצריכה ולהשתמש באמצעים קיימים לדישון, לגידול ירקות ולמיחזור פסולת ביתית לקומפוסט טבעי. אפילו בלב מנהטן, במלון העירוני (ומקדש הקוליות המטרופוליני) Ace, אפשר למצוא כוורות דבורים שמעטרות בחודשים האחרונים את גגו.

בבלוג המצוין של המלון מסופר על עובדת מסורה אחת שנפרדה מבן זוגה וקיבלה חזקה על כוורת הדבורים הזוגית, שאותה העבירה לגג המלון ושממנה מפיקים דבש שנשלח לאורחי המוסד (שגם מספק חלק מתצרוכת הדבש למסעדה שבקומת הכניסה). כוורות כאלה, כמו גם גינות עירוניות אחרות, עושות דרכן למרכזים אורבניים והופכות את ההבחנה הדיכוטומית הוותיקה של עיר מול כפר לבלתי רלבנטית ולהזדמנות להתחקות אחר העקבות המבולבלים של הכפר בעיר (ואולי גם להיפך).

אופנת הגברים עזרה גם היא בשנים האחרונות לטשטוש ההבדלים. אופנה תמיד היתה, בין השאר, מעין מדים מובהקים של אנשים עירוניים, ואילו בגדי עבודה היו מדים שנחשבו "אנטי אופנתיים" והוערכו על פי הפונקציונליות שלהם. העידון הסגנוני העירוני מול החספוס והגסות הכפריים היו לכאורה הפכים שונים, ועד לאחרונה נתפשו כשני צדדים של אופנת גברים, שלעולם לא ייפגשו.

אבל בשנים האחרונות, במיוחד באמריקה, יש חזרה למסורת, ואתה גם חזרה לטבע. כבר דובר לא אחת במועדון על חזרתם של בגדי העבודה, מכנסי הג'ינס, חולצות הפלנל וכמובן הדפסי הפרחים והצמחים שמצאו את דרכם לרחובות הערים הגדולות. אפילו בקסטרו צעדו דוגמנים בתצוגת האופנה האחרונה עם גבעולי סלרי בתיקי הקנבס שלהם, שהפכו את העירוניות לרומנטיות כפרית.

באגף הנשים, הצמד רודרטה ובית סלין השתמשו בעץ והפכו אותו לאלמנט מרכזי בכמה מהקולקציות האחרונות, וארדם, המעצב הלונדוני החביב, נוהג להפוך כל בגד לחממת פרחים אקזוטית. קרל לגרפלד, כרגיל נביא בעירו, ברא בתצוגת האופנה האחרונה של שאנל בפאריס עולם פוסט אפוקליפטי, ועל המסלול התהלכו דוגמניות בין ענני עשן סמיכים דרך נוף פחמי ושרוף.

גם באגף הגברים נרשמת נהייה פרחונית ראויה: ראף סימונס לבית ז'יל סנדר יצא בקולקציה האחרונה עם הדפסי ענק של פרחים על חולצות טי, ואילו פול סמית ממשיך במסורת המזוהה עם בית האופנה שלו, שמפזר רמזים פרחוניים על חליפות, עניבות ואפילו חפתים מדי עונה.

אי אפשר שלא להזכיר את אלכסנדר מקווין המנוח, שחיבר בצורה גאונית בין טכנולוגיה, בד ודימויים מעולם הטבע. הוא הדפיס חיות, צמחים ואלמנטים טבעיים אחרים בטכנולוגיות דיגיטליות מודרניות, ויצר סינתזה מבריקה בין טכנולוגיה לבד, חיבור שהיה הדבר הכי קרוב - ואולי הכי רחוק - מטבע.

תחום הפרפורמיה היה תמיד אחד מהמקומות האופנתיים שאפשרו למצות בהם את הגעגוע לטבע באופן המובהק ביותר. לצד ריחות מוכרים, אביביים ומתקתקים של פריחה, יש היום לא מעט חברות קוסמטיקה שמנסות להתחקות אחר ריחות טבעיים, שמזכירים עצי מחט ממדינות צפוניות, צמחים מהנילוס (כמו הבושם האחרון של "הרמס") ועד יערות ודשאים ממקומות שונים ומשונים בעולם. חברה כמו קום דה גרסון מצליחה להציג במגוון ניחוחותיה בדיוק את אותו היחס בין הטבע לעיר, כשניחוחות סינטטיים של ורדים יושבים על המדף לצד ריחות אורבנים מובהקים של אספלט ומטשטשים את ההבחנות המסורתיות של גבריות ונשיות, עיר וטבע.

אופנת הגברים המסורתית יותר הקדישה לטבע אקססוריז מיוחדים, שנועדו לתת כבוד לטבעי, תוך שמירה על התרבותי, כמו למשל מטפחות משי (שמקורן בתולעי המשי), או הפרח בדש ("boutenier") - הסמן הטבעי הגברי המובהק מכולם - אותו ציפורן חגיגי שנועד לאירועים מיוחדים שבהם חליפתו של הגבר מתקשטת בטבע. "עוד האדם בלבלוב נעוריו", כותב קארל צ'אפק בספרו "שנת הגנן", "הוא מניח שפרח זה מה שתוקעים בדש המעיל... חסרה לו ההבנה האמיתית שפרח הוא משהו שחורף, שעודרים ומזבלים ושותלים ומעבירים וגוזמים וקושרים".

ואי אפשר לדבר על היחסים עם הטבע והשליטה בו מבלי להזכיר את מעלליו (כתגובה, אולי, למעשי האדם) האחרונים במזרח הרחוק. דווקא העם היפאני, שרוחש כבוד כה רב לטבע, נאלץ להתמודד בימים אלה עם אסונות טבע רבים. ראוי אולי בכל זאת לתת את הדעת לאיפוק ולהתנהגות הג'נטלמנית שם, שמוכיחה שהטבע שעליו הכי חשוב להגן הוא, אחרי הכל, הטבע האנושי. *

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מבט מאחור על שלושה ילדים, בן ו בת קטנים ו בת מתבגרת, עם תיקי גב בדרך ל בית הספר
Royalty-free stock photo ID: 1792161653

Happy school children going to school outdoor at sunny autumn day. Rear view of teen girl and two toddler preschoolers with backpack go to the kindergarten.

I
By Inna Reznik

תלמידים
אחים
אחיות
ילקוטים
ילקוט
תיק
ביס
לימודים

במודעת הדרושים נכתב "לא נדרש ידע קודם". לשם תשלחו את הילדים?

"מערבולת"

למרות שהסוף ברור מראש, הסרט הזה הוא כמו פטיש על הראש

לואיס המילטון

מרצדס ייצרה מכונית ש"קופצת כמו קנגורו". גם המילטון סובל

מדפי ממתקים בסופר

כיף כף מטורקיה ופתי בר מפולין: החברות שמוכרות כחול לבן מחו"ל

אלי מזרחי, קפה מזרחי. העסק נפתח בשיא תקופת הפיגועים בעיר

אלי מזרחי, האיש ששינה את שוק מחנה יהודה, מת בגיל 71

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"