אמנים, אנשי רוח ואישי ציבור מספרים מתי (אם) ולמה הפסיקו להאמין באלוהים

מתי הפסקתם להאמין באלוהים? ומה מעוררת בכם ההדתה ההולכת וגוברת מסביב? פנינו לאנשי רוח ואמנים שנמצאים על הקו שבין חילוני ספקן לאתיאיסט נחוש במטרה להיזכר שבישראל 2017 (התשע"ז למי שמציין) יש עוד דברים להיאחז בהם מלבד האל

מאי פלטי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בריאת האדם לפי מיכלאנג'לו
בריאת האדם לפי מיכלאנג'לו

אוננות ואמיתות מוחלטות

תם אהרון, קומיקאי

הפסקתי להאמין באלוהים כשהייתי בחטיבת הביניים, אחרי שכבר עשיתי בר מצוה. החברים שלי ואני נהגנו לשבת ולהתווכח, כי זה מה שעושים בגיל החטיבה. מתווכחים אם יש או אין אלוהים. חשבתי על זה והגעתי למסקנה שאין אלוהים. זו מסקנה די משוגעת להגיע אליה. זה כמעט לא ייאמן שאנשים מגיעים למסקנה הזאת בזמן שהם חיים, כי זה דבר שמפחיד להבין. זו תובנה שבשום שלב לא יגידו לך עליה: "זה נכון. באמת אין". אם כבר, יגידו את ההיפך. בשלב מסוים הבנתי שחובת ההוכחה היא על הצד השני. יש אמירה אחת, שיש אלוהים, ואנחנו מקבלים אותה לרוב כאמת מוחלטת. אבל בגיל החטיבה אתה מפקפק בכל האמיתות המוחלטות ("אולי סמים קלים זה לא כזה רע?"). אתה מתחיל לפרק את כל מה שאתה יודע, ומתחיל מחדש, ומאונן. ברגע שהבנתי שאלוהים נגד הדבר הזה, הבנתי שאנחנו כנראה לא נסתדר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ