המין האנושי

זה צעצוע מין או כלי אוכל?

כשרוקסן ברנן עברה מפריז להולנד ונתקלה במנהגי אכילה שונים לגמרי, היא התחילה לחקור את הנושא התרבותי הזה. כך נולד אוסף כלי אכילה בהשראת מין ומיניות, שמציב אתגרים לאוכלים

נטע הלפרין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נטע הלפרין

כשרוקסן ברנן עקרה להולנד בשנת 2013, כדי ללמוד אמנות ועיצוב קונספטואלי באקדמיה לעיצוב שבאיינדהובן, היא לא תיארה לעצמה שמה שיטרוד את מנוחתה יותר מכל במקום מגוריה החדש יהיה דווקא אוכל, וכל מה שסביבו. אלה לא היו רק המאכלים ההולנדיים, שלא בדיוק עוררו את מיצי הרוק של ברנן. זו היתה השאלה איך אוכלים ומהי תרבות אוכל. "בהולנד אוכל נתפש כעניין הישרדותי, לא הרבה מעבר לכך", אומרת ברנן. "כמובן שגם בהולנד אנשים אוהבים לבשל ולשבת במסעדות, אבל אוכל בכללותו, כעניין יומיומי, הוא צורך: קצר ותכליתי, לא אירוע חברתי. כשמגיעה שעת הצהריים אוכלים סנדוויץ'; כשהשעה 18:30 אוכלים משהו חם, וזזים. ארוחה לא נמשכת יותר מחצי שעה. האינטראקציות המשמעותיות והממושכות מתרחשות בזירות אחרות".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ