מזרחית מדוברת

קהיר, תל אביב, אותו בית קפה

יותר ויותר סופרים מהעולם הערבי מסכימים לתרגום יצירותיהם לעברית. “בית הקפה שלנו" מאת נגיב מחפוז, הרואה אור כאן עתה, הוא הזדמנות למתוח קווי דימיון בין תרבות הפנאי הקהירית לזו התל־אביבית

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אינס אליאס

לפני כמה שבועות, כשהיו אזעקות במרכז הארץ, מצאתי את עצמי יושבת בבית קפה ברחוב דיזנגוף בתל אביב בשעת בוקר מוקדמת. המקום היה מלא. כולם שותים קפה, אוכלים משהו קטן, מדברים. פתאום נשמעה אזעקה. אף אחת לא קמה מהשולחן, אף אחד לא נכנס ללחץ. כולם (כולל אותי) נשארו בכיסאות שלהם והתעלמו. גם ברחוב אנשים המשיכו ללכת או לרכוב בלי לעצור. התל־אביבים המנותקים עם בתי הקפה שלהם, חשבתי לעצמי. תרבות בתי הקפה בתל אביב מושמצת בגלל הריקנות שלה וחוסר החיבור למציאות, אבל ריקנות דווקא לא היתה שם, אלא מאמץ לא מתפשר להמשיך לחיות כרגיל. זאת הדינמיקה של עיר גדולה וזה גם הכוח שלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ