מנהלי מוסדות התרבות החשובים במדינה מתכוננים לעתיד חסר הוודאות שאחרי הקורונה

כבר יותר מחודש האולמות סגורים, האורות כבויים, העובדים בחל"ת והחובות נצברים, ואין לדעת מתי כל זה ישתנה, ואם בכלל יהיה ניתן לחזור לשגרת ההופעות הקודמת: המנהלים של שבעת מוסדות התרבות המובילים בתל אביב מספרים על אחורי הקלעים של המשבר, על החששות והתקוות, ומתארים איך מרכיבים מחדש את הפאזל הכל כך מסובך שנקרא "עונת תרבות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוסדות התרבות של תל אביב
מימין לשמאל: שורה עליונה: תיאטרון הקאמרי, היכל התרבות; שורה אמצעית: הבימה, מרכז סוזן דלל, מוזיאון ת"א לאמנות; שורה תחתונה: האופרה הישראלית, תמונע. מרכיב מרכזי של חוסר ודאות צילום: מגד גוזני, תומר אפלבאום, מוטי מילרוד, דורי בן ששון
יאיר אשכנזי

11 במארס התחיל כעוד יום חזרות מפרך לאופרה "יבגני אונייגין" מאת צ'ייקובסקי באופרה הישראלית. יותר ממאה איש היו אמורים לעלות לבמה בהפקה בבימוי ז'אן־קלוד אוברה ובניצוח נמרוד דוד פפר. אבל אז, ב-19:45, חצי שעה לפני תום החזרה הארוכה, נכנס לאולם. "הודעתי שאסרו עכשיו על התקהלויות של יותר ממאה איש נוכח ההתפשטות של נגיף הקורונה, מה שאומר שלא תהיה 'יבגני אונייגין' בשבוע הבא ושאנחנו צריכים לבטל את ההפקה'", מספר גרניט. "אנשים התחילו לבכות. היו שם 52 זמרי מקהלה שעבדו כבר ואמרו להם 'די', וכמובן סולנים שהגיעו מחו"ל בתחילת פברואר וכבר עשו כאן חודש של חזרות. למחרת התחלנו לסדר לכולם טיסות והוצאנו אותם הביתה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ